בכור שור/ויקרא/כז

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


תנ"ך


תרגום אונקלוס


רש"י
רמב"ן
דעת זקנים
בכור שור
פירוש הרא"ש
הטור הארוך
חזקוני
ספורנו
רבנו בחיי
רלב"ג - ביאור המילות


אבי עזר (על אבן עזרא)
אברבנאל
אדרת אליהו
אלשיך
הכתב והקבלה
העמק דבר
הרחב דבר
מזרחי
מנחת שי
משך חכמה
נחל קדומים
עמר נקא
צרור המור
תולדות יצחק
תורה תמימה


מראי מקומות


פרק זה עם מפרשים ואפשרויות רבות במהדורה הדיגיטלית של 'תנ"ך הכתר' (כולל צילום באיכות גבוהה של כתר ארם צובא בפרקים שבהם הוא זמין)לפרק זה במקראות גדולות שבאתר "על התורה"לפרק זה באתר "תא שמע"


דפים מקושרים

בכור שור TriangleArrow-Left.png ויקרא TriangleArrow-Left.png כז

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


ב[עריכה]

בערכך נפשת. שיאמר ערך פלוני עלי ונותן לפי השנים, כדמפרש ואזיל, ואין ערך לפחות מבן חדש, שלא תמצא לו ערך בפרשה, ומיהו אם העריך אותו נותן דמיו, כדאמרינן: אדם יודע שאין ערך לפחות מבן חדש וגמר ואמר לשם דמים, ולהכי אמר: נפשת, שאם העריך דבר שהנשמה תלויה בו, כגון ראש האדם או לבו, נותן ערך כולו, דכל הגוף תלוי באותו הדבר, ואם העריך ידו או רגלו נותן דמים, וכן אדם יודע דאין ערך לדבר שהנשמה תלויה בו וגמר ואמר לשם דמים. מה שהוא פוחת ערכו של זקן מכמות שהיה בחור יותר משל אשה, כשהזקינה מכמות ערכה כבחרותה, נראה לי לפי הפשט, כי דרך איש להיות אומנתו בדבר כבד לפי כחו, וכשהוא זקן תש כחו ואינו יכול לעמוד בה, לכך נפחת ערכו, כי אומנות קלה לא למד, ואומנתו כבר אינו יכול לעשות, אבל האשה אומנתה קלה, וכשהיא זקנה יכולה לעמוד בה במקצת:

ט[עריכה]

כל אשר יתן ממנו. יהיה קודש לעולם, שאינה בתורת פדיון, דיש לה קדושת הגוף כיון דראויה להקרבה:

י[עריכה]

[לא יחליפנו]. ואפילו רע בטוב אסור, דאם באת להחליף, פעמים שתהיה סבור מרע טוב ומטוב רע, שאינך יודע מה חולי יש לה או שמא טרפה היא, לכך, לא יחליפנו ולא ימיר אותו, בין שאמר זו חליפי זו, בין שאמר זו תמורת זו, נתפסת זו בתמורה וזו אינה יוצאה לחולין:

טו[עריכה]

ואם המקדיש יגאל את ביתו ויסף חמישית. וכן במעשר שני ובשדה הקדש ובבהמה בעלת מום, וטעמא לפי שדרך ני אדם שמקדיש ופודה הקדשו או מעשר ופודה מעשרו, שהוא מורה היתר ומזלזל לנפשיה ואומר הכל משלי אם אתן כך, לפיכך אמרה תורה שיוסיף חמישית על האומד, אבל בהקדש לא מצינו כתוב שאם הקדיש מטלטלין שצריך להוסיף חומש אם פודן, ולפי שלא הקפיד הכתוב על דמיהם, אמר שמואל: הקדש שוה מנה שחללו על שוה פרוטה מחולל:

כב[עריכה]

אשר [לא] משדה אחזתו. לרבות קונה שדה מאביו והקדישו ואחר כך מת אביו:

כד[עריכה]

לאשר קנהו מאתו שדה של קונה אינו יכול להקדיש, אלא מה שקנה ומה שיש לו בו:

כו[עריכה]

לא יקדיש איש אתו. אינו צריך קדושת הפה, שהרי קדוש הואר מאליו, משפטר את הרחם:

כז[עריכה]

ואם בבהמה הטמאה. הטמאה ממש, שאם הקדישה לדמיה למזבח או לבדק הבית, ולעיל מיירי בבהמת בעל מום:

כט[עריכה]

כל חרם אש יחרם מן האדם. כגון עכן שמעל בחרם. לא יפדה כגון: [ו]לא תקחו כפר לנפש רצח:

ל[עריכה]

לה' הוא. איכא למאן דאמר ממון גבוה הוא חוץ לירושלים ואין מקדשין בו את האשה:

לד[עריכה]

אשר צוה ה' את משה. כדאי השליח לשלחו אל ב"י, כדאי השליח למי שנשתלח אצלו וכדאי מי שנשתלח אצלו לשלוח. אל בני ישראל. זכות ישראל גרמה לו:


< הקודם ·
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.