שערי תשובה/אורח חיים/תרמח

שערי תשובה אורח חיים תרמח

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

(א) היבש. עבה"ט וע' במג"א בשם ש"ג חזזית העולה בתלוש אינו אלא מחמת יובש וכמושות וכשר וע"כ דכמוש מקצתו כשר וע' לקמן ס"ק י"ז שכתב דא"ש בש"ע וי"א דה"ה יבש כו' היינו לאפוקי מש"ג ע"ש וע' בפ"מ שם ובס"ק י"ט כתב דמסתימת כל הפוסקים משמע דאף חזית שעלתה בתלוש פסו' ע"ש:

(ב) בש"ע נקלף כו'. וע' מ"ש בספרי שו"ת בית אפרים סימן ס' שבארתי ענין זה דנקלף יפה ושם הבאתי מתשוב' בית יעקב סימן פ"ז וע"ש מ"ש שדברי הש"ע שכתב וי"א דבעינן שיור כסלע הוא צ"ע ע"ש:

(ג) מכוסה. עבה"ט ובתשו' שבו"י ח"א סימן ל"ה השיג על הבית יעקב וכתב שהוא נגד משמעות הש"ס וכל היכא דבעינן מדאורייתא לקיחה תמה ושלימה כל שאינו מחובר בו בתולדתו חבור ע"י ד"א ודאי ל"ש חבור דלהוי מיקרי שלם ותמה ודחה ראיות הבי"ע מעירובין דף פ"א ומסוכה דף ל"ו ע"ש וגם בא"ר חולק עליו ע"ש וע' בפרי מגדים שאם העץ שלו בסיב ובתוך העץ גומא מגיע לתוך האתרוג כמו שנמצא לפעמים בדד פסול:

(ד) בש"ע וחוטמו היינו ממקום כו' וע' בב"י שהביא לשון רש"י שכתב ובחוטמו בעובי גבהו שמשפע משם כו' וגם הביא לשון הרא"ש ובסוף דבריו כתב כל לשונות בפירוש דברי הרא"ש מ"ש וכן עמא דבר אם המנהג גם בעובי גבהו עצמו לפסול או המנהג דוקא מעובי גבהו ולמעלה ואין עובי גבהו בכלל ע"ש ובלשון הש"ע שכתב ממקום שמתחיל כו' וכן לקמן סעיף י"ב ממקום שמתחיל לשפע כו' משמע קצת דלישנא בתרא עיקר דאין עובי גבהו בכלל אף דמח"ב כתב בשם מורו הרב ז"ל דעובי גבהו בכלל הפסול לפסול חזזית בכ"ש ע"ש אפשר דגם בש"ע מ"ש ממקום שמתחיל כו' וגם המקום בכלל דכיון דסתם נקטינין לחומרא וקצת מסתבר כן וזיל בתר טעמא שבחוטמו נראה לעינים יותר ואם כן בעובי גבהו ג"כ לא גרע מהשפוע שגם שם נראה לעינים להדיא ומ"מ אפשר בשעת הדחק יש להקל בשאר ימים:

(ה) ויש פוסלין עבה"ט וע' במג"א שכתב שנראה להדיא לרוב בני אדם ובא"ר כ' בשם המבי"ט שאם אין נראה לעין מחמת דקותו וצריך להסתכל אין זה כל שהוא שפוסל ע"ש ובפ"מ ביאר יותר דכיון דחוטמו הטעם ששם אדם רואה יותר מבשאר מקומות משא"כ כשצריך עיון והסתכלות ומרחוק אין נראה אף בחוטמו אינו פוסל ע"ש:

(ו) מראה עבה"ט וע' בשו"ת פני אריה סימן ה' שאותן אתרוגים המצויים אצלינו לפעמים נמצא בהם מראה אדום כדם ממש שמירקותם מתהפכים אל האדום ופעמים רבות שהאודם מתפשט על פני רוב שטח האתרוג או על חוטמו כו' ומתחלה נטה לפסול בזה לפי שמראה זו לא שמענו שיהא מראה אתרוג נוטה אל האדום ושוב העלה להכשיר כיון שאין לנו ראיה מהתלמוד שזו הוא מראה פסולה אפילו נחליט שהוא שינוי מראה לגבי אתרוג שהכתוב מסר לחכמים והם פסלו שחור ולבן אבל אדום כיון שלא הזכירוה לפסול יש לומר דגם מראה זה הדר מיקרי כמו שבתפוחים מראה יפה הוא וגם כיון שזו דרך גדילתן ורגילין להיות הרבה כן מראית אתרוג היא ולא גרעי מאותן חזזית שקורין מו"ל שהביא הרמ"א ז"ל והמחמיר מפסיד ממון של ישראל וע"ש שכתב מה שקורין בלא"ט מאהל מפני שמראה זו באה בכל פירי מחמת עלה אחת או שאר דבר שהיה מונח עליו בזמן בשולה ועכבה מלהוציא באותו מקום מראיתה הטבעית ע"ש:

(ז) אבעבועות. עבה"ט וע' בא"ר שהביא מהאגודה דבמקום ששוכב על קוצים גדל בו חזזית הרי דלא בעינן שנולד מעצמות האתרוג ולכן כתב בבר"י שיש להחמיר בהך דינא דהמבי"ט ע"ש ולענ"ד דהך דינא דהמבי"ט שנעשה מקומו עקום ואדום אין בו גבהות משאר האתרוג וע"ד שכתב רמ"א להכשיר אותן שקורין מו"ל והאגודה כ' שגדל חזזית מחמת ששוכב על קוצים ודרך גידולו שבמקום ההוא נעשה גבוה מהאתרוג ונעשה חזזית מעצמות גידול האתרוג ופסול והנחת שם מלת חזזית הוא עפ"י התרגום ומלת ילפת שפירש חזזן כמ"ש בהגה סעיף ט' וכן איתא בבכורות דף מ"א ילפת זו חזזית המצרית ואמר ר"ל שמלפפת והולכת כו' פירש"י מלפפת דבוקה בו כדמתרגמינן ויחבר וילפף ע"ש וענין דבוק בו לא שייך אלא בדבר שהוא גבוה קצת ונראה כאלו הוא דבוק עליו אבל בשוה לשאר אתרוג לא הוי דבוק אלא מראה אחר וע' בס"ק שאח"ז:

(ח) דרגילים עבה"ט וע' בתה"ד סימן צ"ט שכתב העולם נוהגים בפשיטות להכשיר אותו פלאט מאל (הוא מה שאנו קורים בל"אט פלעק) ואפילו שהם מורגשים במשמוש היד כו' והני פלאט מאל שכיחי ורגילי חשיבי מראה האתרוג ולא מיקרי אינו הדר משום כך וצ"ע עכ"ל וכיון שהניח בצ"ע שלא בשעת הדחק אין להקל במורגשים במשמוש היד וע' בא"ר שהביא מרדב"ז סימן קי"א וסי' גם כן שאין להקל בדאפשר ע"ש וע' בדגול מרבבה שכת' אפילו גבוהים כו' וגם אפילו על חוטמו כשרים דאי משום שאינם גבוהים אם כן על חוטמו פסול שאף אם אינו חזזית רק שינוי מראה פוסל ע"ש וע' בלבוש שמבואר כן להדיא דמתחלה נקט הטעם משום דרגילי ושכיחי הוי מראה אתרוג ולא מיקרי אינו הדור בשביל כך אפילו מפוזרים ברובו או מחוטמו ולמעלה ועוד שאין זה חזזית שאין מישושן גבוה כו' ע"ש מבואר דלפי טעמא קמא אף בגבוה כשר אפילו מחוטמו ולמעלה וע' באליה זוטא שם ומכל מקום אין זה כ"א בלא אפשר וכמ"ש בא"ר ג"כ:

(ט) (בש"ע סעיף י"ד) אם כשנקלף כו' ע' בפ"מ שהניח בצ"ע אם מהני תקנה זו בחוטמו די"ל דנקלף כ"ש פסול כמו נסדק להר"ן ע"ש:

(י) בש"ע סעיף כ"ב שיעור אתרוג קטן כו' וכתב בבר"י שנסתפקו באתרוג כביצה בצמצום ובודאי בימים אחרונים של חג יתקטן שיעורו אי נפיק בימים שיש בו כשיעור והביא ראיה מסי' תרכ"ט בסכך שעתיד להתייבש לא נפיק דיש דוחין דסוכה שאני דלא מפסקי לילות מימים בסי' תרס"ה ע"ש ולענ"ד דהדחי' ליתא דלא שייך הך חילוקא רק לענין הוקצה למצותו משא"כ כאן אך בלא"ה נראה שאין הנדון דומה לראיה מסכך דהתם דרך לסכך שיהיה ראוי לשבעה וכיון שעתיד להתייבש דנין ע"ש סופו ואף שבידו לסכך בכל פעם בסכך אחר מ"מ אזלינן בתר אורחא דמלתא שמסככין פעם אחת שיהיה ראוי לישב כל שבעה משא"כ בזה שהרבה פעמים הוא מניח אתרוג זה ולוקח אחר וכדאמרינן הפריש ז' אתרוגים כו' הלכך אין לך בו אלא שעתו וכששיערו חכמים אתרוג כביצה לשעתו שיערו וכיון דעתה יש בו כביצה שפיר נפיק ביה אך מ"מ נראה דכל שהשיעור מצומצם יש להחמיר שלא לברך עליו דשמא אין הדמיון עולה יפה ולפעמים נדמה שהוא כשיעור והוא פחות מעט דהא על הרוב א"א לצמצם כנ"ל ומ"ש בש"ע אפילו אם הוא בוסר ע' בשו"ת ח"צ סימן קס"א שתמה על הב"י שהבין בתוספות שכוונתם דאתרוג הבוסר שסופו ליגדל עדיף וליתא שכוונתם שאם אין גדול כזית למר וכביצה למר פסול אפילו אין עתיד ליגדל וכ"ש בעתיד ליגדל דאית ביה תרתי פחות מכשיעור ובוסר ע"ש ובר"י כתב דכן מוכח מתוספות דף ל"ו וגם בכפות תמרים השיג על הב"י בזה וע' בר"י לישב קצת וע' בשו"ת תומת ישרים סימן ח' ומ"ש בש"ט שאפילו גדול כל שהוא כשר ע' לבוש וע' בא"ר פירוש הש"ע כמ"ש הר"ן אף שצריך ליטול על כתיפיו יצא כיון שהד' מינים אין מעכבין וה את זה כשיש לו כולם יכול ליטול הלולב ואח"כ האתרוג וע' לקמן סי' תרנ"א סעיף י"ב:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף