שערי תשובה/אורח חיים/תרמט

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח
דרישה


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
אליה רבה
יד אפרים
כף החיים
מגן אברהם
מחצית השקל
משנה ברורה
שערי תשובה
באר הגולה
ביאור הגר"א
דגול מרבבה
ט"ז
לבושי שרד




לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


שערי תשובה TriangleArrow-Left.png אורח חיים TriangleArrow-Left.png תרמט

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

(א) בש"ע פסול בגזול וגנוב וע' בשער המלך שנסתפק בגזל מדבריהם כגון מציאת חרש שוטה וקטן ודעתו נוטה דלא יצא משום מה"ב ע"ש והביאו מח"ב:

(ב) בשאר. עבה"ט וע' בבר"י בשם הרדב"ז סימן תקי"ד מתיר לישראל לקצץ וכתב דהכי עבי' מעשים בכל יום וטעמו כיון שבעל הקרקע יש לו שטר העשוי בעש"ג ומלכא אמר מאן דאית ליה דסק' ליטול ארעא דינא דמלכותא דינא ונמצאת הקרקע שלו ע"ש והבר"י שם תמה על האחרונים שלא זכרו מ"ש הסמ"ג בה' מעשרות לחלק בין בזמנם לבזמננו דלא שכיחי שרות ישראל ע"ש וע' לקמן סימן תרס"ד ס"ק ו' שהט"ז כתב חילוק זה מדעתו וע' בח"י סימן תנ"ד ובשער המלך הלכות לולב הביא גם כן דברי הסמ"ג בה' גזילה לתרץ קושית הט"ז בדברי הסמ"ג אלו וע' בשו"ת גאונים בתראי סי' כ"ד וע' במשבצות זהב שכתב אותן שלוקחים הדסים מאריס שלא בידיעת בעל הגן יש לומר דידע ומחיל ע"ש ובאמת א"צ לזה כ"א כשהישראל קוצץ לעצמו וע' במג"א:
(ב)
בהג"ה והמודר הנאה כו' וע' בשו"ת שער אפרים סי' ל"ח שהקשה על ראיית הרשב"א במודר הנאה דלא אמרינן הואיל בעי מתשיל מתרומה טמאה דלא אמרינן וע"ז הקשה דבתרומה טמאה אי מתשיל הדרה לטיבלה ואין יוצאין בו וע' בשו"ת פמ"א ח"ב מה שהקשו לו ע"ז והוא ז"ל כתב ליישב דברי השער אפרים אמנם עתה זכינו לאור הגנוז שו"ת הרשב"א ח"ד ששם כתב גם כן לחכם א' והאריך בקושיא זו דהדרא לטיבלה ע"ש וקצת תשובה ההיא העתיק בשער המלך שהיה לפניו התשובה זאת בכתב ע"ש:

(ג) מותר. עבה"ט וע' בפמ"א סימן קע"ג שכתב כיון דלאתרוג מורכב יש לו טעם וריח כאתרוג ממש בל שום שינוי הסומך על ראשונים (שהביא הרמ"א בתשובה סימו קי"ז שכתב ולא אוציא לעז על ראשונים שנהגו לברך על אתרוג כזה במקום הדחק) ומברך עליו יצא בדיעבד ולא כלבוש שכתב שהם פסולים מדאורייתא וע' בשו"ת ב"ח סימן קל"ה ובשו"ת שבו"י ח"א סימן נ"ו ובספרי שו"ת בית אפרים סימן נ"ו הארכתי בענין זה והבאתי שם דברי מהר"מ אלשיך בתשו' ושאר פוסקים ותשובות המדברים בענין זה ונשאתי ונתתי בדבריהם באורך וברוחב בעזה"י והעלתי דאותן האתרוגים שמביאין עתה מאי קורפו והם מהודרים ביותר אין לחוש להם מחשש מורכב לפי מה שהועד לפני שאין האילנות שם מורכבים ממש דהיינו שהאילן של לימין או מראנץ ובתוכו הרכיב יחור מאילן אתרוג רק כל אילן האתרוג א' הוא רק החשש הוא שמא גידול האילנות עתה מיחורים שלקחו ממורכבים זה כביר ובזה לא שייך טעם הלבוש שנעבדה בו עבירה לפי שאין עבירה בנטיעה זו שמן הדין מותר ליקח יחור מן המורכב ליטע במקום אחר גם הרימותי ידי על שאר הטעמים שיש להחמיר במורכב דלא שייכי בנ"ד וסיומא דפיסקא הוא שהאתרוגי' בזמנינו מאי קורפו או ממקום אחר הידוע לנו שהוא ממקומו' שבעלי גנות ופרדסי' מגדלי' אתרוגי' למכור כו' ומכ"ש באתרוגים שמביאים לכאן שהדבר ידוע שאין בהם הרכבת מין פירי אחר עתה רק גוף האילן הוא אילן אתרוג בלי שום גידול פירי אחר אף שי"ל שאפשר שנלקחו היחורים שנעשו האילנות מהם מאילנות המורכבים סלקנו מהם חשש מורכב לגמרי ומברכים עליהם בלי פקפוק והמנהג שבמדינות אלו שמברכים עליהם בפשיטות ובוחרים בהם לפי שהם מהודרים ביותר הוא נטוע לרבים ויסודתו בהררי קודש ע"ש וע"ש סימן נ"ז מ"ש עוד בענין זה:

(ד) שיסור. עבה"ט וע' בכפות תמרים שהעיר בזה מהא דקי"ל בשמן שנפל בו עכבר כו' כמבואר בא"ח סימן קנ"ד ובי"ד סי' ק"ד וע' בספרי שו"ת בית אפרים סימן נ"ח וסי' נ"ט בענין זה:

(ה) פוסלת. עבה"ט וע' מח"ב בשם מטה יהודה שהקשה דהו"ל לרמ"א לכתוב וי"א דחזזית כו' דלהמחבר כשר בשאר ימים וכן הקשה בע"מ ולדינא נראה דאין לברך בדאיכא אחר וע' בפ"מ שהניח ג"כ בצ"ע:

(ו) הפסולין. עבה"ט וע' בשער אפרים סימן ל"ה מ"ש להסתפק באתרוגים הפסולים שנוטלים ואין מברכין דשמא רשאים לברך שהחיינו בתורת ממ"נ דאף אם לא יצא מברך שהחיינו על ראיית הפירי כו'. וע' בבה"ט לעיל סי' רכ"ה בשם השער אפרים שדבריו תמוהים וכמ"ש בזה ביד אפרים ע"ש:

(ז) (בש"ע סעיף ו') בהג"ה אין לחתוך אתרוג כו' זה מדברי מהרא"י בתה"ד שכת' דאם חותך לאכילה ביום ב' ומברך על השאר הוה כמו שיורי מצוה כדאשכחן גבי ציצית ואזוב כו' וכתבתי בספרי שו"ת בית אפרים סי' נ"ט שכן מוכח בהתוספות והרא"ש בסוכה דף מ"ו שמבואר מדבריהם דר"א דביום שני מטביל ונפיק בירך עליו ביום ראשון דלכאורה אין זה מוכרח ולפי התה"ד א"ל דאם לא בירך עליו ביום ראשון א"כ כשחותך ממנו ביום ב' אין מקום לתת עליו בשם שיורי מצוה ע"ש שהארכתי עפי"ז בסוגיא שם בדברים נכוחים בעזה"י:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם ·
מעבר לתחילת הדף