שערי תשובה/אורח חיים/תרכו

שערי תשובה אורח חיים תרכו

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

(א) בש"ע בית. עבה"ט וע"ש בגו"ר הטעם דהא שלג אינו חוצץ בפני הטומאה לא חשוב מידי להיות כתקרה ע"ג סוכה ע"ש:

(ב) שנשארו. עבה"ט וע' בפמ"א שם שכ' בסוף וז"ל לפי כל החומרות אם התחתונה צלתה מרובה אף אחר שתקח הפסול סוכה כשירה הוא לכתחל' ואין בזה משום סוכה שתחת סוכה כיון דלמעלה חמתה מרובה כולי ואם כן בלאטי"ש שאם ינטל כנגד הלאטיש אעפ"כ צלתה מרובה המקיל לא הפסיד ע"ש וע' בתפארת צבי סי' נ"ט מ"ש בזה:

(ג) ולסגור. עבה"ט שרמז לפמ"א סי' ס"א וע"ש שכ' שצריך ליזהר כו' וכ' בפמ"א ח"א סי' ס"א שצריך ליזהר כשעושה סוכה בבית ולמעלה גג הסוכה בשינדלין שצריך ליטול מהשינדלין עד מקום שיהיה פחות מג' נגד הדפנות כיון דאין הדפנות מגיעות לסכך וכן לפעמים אדם עושה סוכתו מבחוץ ומצרף שני כותלים הבנוים תחת הגג שינדלין ואין הכתלים מגיעים לגג אפי' פחות מג' והגג הבולט הוא ד' טפחים אז להר"ן כיון דאין מגיעות לסכך לא אמרינן דופן עקומה. ואין כאן מחיצות וצריך ליזהר בזה כי הוא דבר מצוי ועוד כ' שם שיש שבונים סוכה על הגג ופותחין הגג כמין דלתות ויש שפותחין כמין ארובה ובאמצע יש לה צירים וכשפותחין אותה למעלה מן הסכך באמצע הסוכה נמצא תלוי למעלה מסכך כשר דופן שהוא נסר הרחב יותר מז' אלא שתלוי בצידו נגד הסכך כשר כול' כיון שאותן השינדלין המחוברים על הקנים ותלוים באמצע הסוכה למעלה מהסכך כשר ויש תורת סכך פסול עליהם והוי כמו ששוכבין ברוחב כו' ע"כ שומר נפשו ירחק מסוכה זו ובפרטות עפ"י הרוב דופן הרחב הנתון על צידו למעלה מן הסכך עושה צלתה מרובה ע"ש ועתה אין עושין דלתות האלו בצירי' באמצע רק הצירים לצד הדפנות ופותחין הדלת לגמרי שתעמוד בשוה עם הדופן בקומה זקופה ולא תהיה הקיר נטוי ע"ג הסכך וכשר הדבר ומה שכ' הבה"ט בשם גו"ר ע"ש שכ' אע"ג דלענין טומאה חשב כסתום כיון שהנקבים דקים לכל היותר חצי סלע מ"מ לגבי סוכה נידון בדין צילתה מרובה מחמתה וכמו בסוכה תחת האילן ושבכה זו אין לה צל ולענין אם מותר להניח הסכך כשר על השבכה ממש אם חיברו השבכה לדוו"אר וקבעוה שם שוב אין מקבלת טומאה כדין המחובר לקרקע כו' ואם פרשו השבכה ע"ג הסכך בטילה לגבי הסכך וכמאן דליתא דמי כו' ע"ש וע' בשו"ת בית יהודה ס"ק י"ז בסוכה עשוי תחת סריגי ברזל ע"ש וע' בשו"ת ארבעה טורי אבן סי' י"ד שהשיב להגאון פר"ח ז"ל שדעתו בחדרים מקורים עם מזוזות ובסוכות פותחים הקירוי ומסככים בענפים והמזוזה קבוע בדלת ואחר הסוכות חוזרים ומקרין בקירוי והמזוזה כדקאי קאי וכתב הפר"ח בתשו' דיש בזה משום תולמ"ה וצריך ליקח המזוזה ולקבוע אותה מחדש ולברך עליו כו' והגאון מוהר"א ז"ל בעל המחבר השיב לו שאין בזה משום תולמ"ה שנעשה תחלה בהכשר וראי' מסי' ט"ו מדברי הלבוש והאחרונים בסי' זה אך באמת א"צ לזה דמוכח דסובר שבימי החג פטורה ולענ"ד פשוט שמעולם לא יצא' מידי חיוב מזוזה אף בחג מאחר שהוא דירת קבע כל השנה ע"ש וצ"ל לפענ"ד במ"ש דכל הפוסקים השוו בנקרעה חוץ לג' אף שלא נשאר מחובר כלל שבאמת לא כן דעת הט"ז והא"ר הביא שכ"כ הצ"צ ומהר"א שישוו לפסול ע"ש אך דמ"מ יש לסמוך על מ"ש דגם בחג גופא לא נפטרה והרוצה לצאת ידי הפר"ח אחר החג יטול המזוזה ויחזור ויקבענה בלא ברכה ומכ"ש אם יזדמן לו לקבוע מזוזה אחרת שיברך עליה ומכוין לפטור את זו כנלענ"ד:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · מעבר לתחילת הדף