דרישה/אורח חיים/תרכו

דרישה ‏ אורח חיים תרכו

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

דתנן תקרה כו' מפקפק או נוטל א' מבינתיי' ז"ל ב"י לא מייתי ראייה מדתנן ונוטל א' מבינתיי' דההיא בנותן סכך כשר באויר שבין נסר לנסר ונסרים הנשארים לסכך פסול חשבינן להו אלא מדתנן מפקפק מייתי ראיה דכיון דבמפקפק סגי היינו שיסיר המסמרים לשם עשיית סוכה אלמא סכך כשר הוא אעפ"י שכל עוד שלא פקפק פסולה הסוכה מ"מ כיון דלא מיפסיל מצד עצמו אלא משום תעשה ולא מן העשוי לא חשיב סכך פסול. עכ"ל ור"ל דאין ראיה מנוטל א' מבנתיים דההיא בנותן סכך כשר כו' ומש"ה אפילו תקרה הנשאר שהוא סכך פסול נכשר מסכך המונח בתוכו משא"כ כשהסירו הרעפים ונשארים קנים מחוברים למעלה מהסכך דשם כל אחד עומד לעצמו ואם נראה הסכך הכשר שכנגד הקנים כאילו אינו יהיה חמתה מרובה מצלתה והא דמחלקינן בין סכך דנסרים מחוברים ובין אילן הוא ע"פ שיטת רבינו תם והרא"ש והמרדכי שמחלקים בין סכך אילן ובין סכך סוכה שלמעלה מכ' אמה וכמ"ש המרדכי בהדיא בפ"ק דסוכה דמה"ט א"צ להסיר הלטשי"ם כיון שהסיר הנסרים שעליהן וז"ל שם וא"ת הא קמצטרף סכך פסול בהדי סכך כשר וי"ל שאינו נקרא סכך פסול אלא פסול מחמת עצמו כגון מחובר ודב' המקבל טומאה אבל סכך שהוא למעלה מכ' כיון שבידו להורידו לא מקרי סכך פסול עכ"ל ונלע"ד לדבריו דדוקא אילן מחשב פסול מחמת עצמו דהא אין לו צד היתר בעודו שם אילן עליו דאחר שקצצו אין שם אילן עליו וכן אם הורידו וערבו עם סכך הכשר כבר נתבטל ואינו בעין משא"כ בסכך שהוא למעלה מכ' דאם הורידו הוי הסכך בעין כבראשונה וכן בתקרה זו לאחר שפקפק והסיר המסמרים שבו היה מחוברים הרי לא נשתנה התקרה ולא שמו ולכך אין שם פסול עליו אלא שצריך עיון דגם מהנוטל מבינתיים יש להוכיח שאין עליה דין סכך פסול דהא רש"י והרא"ש מוקי לה אפילו בנסרים רחבים ד' וכמ"ש לקמן סי' תרל"א וא"כ קשה מ"ש משפודין שאם יש בהם סכך רחב ד' דאינו מועיל להכשירו אף שמניח סכך ביניהן ועליהן דלקמן סימן תרל"א ודוחק לומר שס"ל דוקא כהרמב"ם שמוקי לה דאף דאין בהן רחב ד' ודו"ק מיהו יש ליישב דה"ק ב"י דאם נוטל אחד מבין כל שני נסרים אין ראייה דנסרים המחוברים סכך פסול נינהו ומיירי בנסרים שאינם רחבים ד' וכמו שס"ל להרמב"ם אפילו לפי האמת אלא כיון דעכ"פ מפקפק מוכח דאינו סכך פסול וכמ"ש לעיל דס"ל להרא"ש וסיעתו דבנסרים רחבים ד' מיירי ובסתם נסרים שהן רחבים ד' ואם כן ה"ה בנוטל אחד בינתיים ג"כ ברחבים ד' איירי ויש משבשים ורוצים לומר דהא דנוטל אחד בינתיים דהמחובר לסכך פסול ולדופן עקומה מיחשב וע"ד שפירשתי על משנה זו וטעות בידם דא"כ צריכין לומר דנוטל באמצע שבין נסרים זה בצד זה והנשארים המה כולן מחוברים ושאר דוחקים הרבה שאינו סובל קיצור ל' רבינו וב"י כאן ושם בגמרא הוצרכנו לדחוק בפירוש דחוק ופירשו רש"י כן ואליבא דר"מ דלא קי"ל כוותיה אלא כשמואל אליבא דרבי יהודה וכמו שכתב רבי' ס"ס תרל"א פי' המשנה לפי דבריו ודופן עקומה לא נזכר בענין זה בדברי רבינו אלא שאכתי ק' הא בשפודין לא סגי אלא בהניח סכך כשר בדרך שתי וערב עם השפודין או בהרחיב מקום סכך כשר כמ"ש שם ס"ס וכאן בנוטל א' ומניח א' לא חילק בהכי ומשמע דאפי' בשויה כסתם הנסרים ומניח הסכך בשוה להן (הכל דרך ניתר) סגי בהכי ודוחק לומר שהמשנה נישנית בסתם ונוכל לפרשם כדרך שיתפרש בשפודים דהא דסתם רבינו לקמן מהא נמי ולפי האמת דנלמד מהא דמפקפק דאינו סכך פסול ומ"ה סגי אפי' בשוה לו. עיין בב"י בסי' תרכ"ח שהביא דברי הרמב"ם פ"ה שכתב ז"ל אם אין גובהה של עליונה י' או שלא היתה התחתונה יכולה לקבל סדינין של עליונה כו' אף התחתונה כשרה והיא שלא תהיה גובה שתיהן יותר על כ' אמה שהתחתונה בסכך העליונה היא ניתרת עכ"ל וכתב ב"י עליו ז"ל ונראה לדקדק שס"ל לר"ת כו' ע"ש וק"ל מה שכתב אף התחתונה פסולה כיון שאינה גבוה י' וכו' אין יכול לקבל. וע"ק מה שסיים שהתחתונה בסכך העליונה היא ניתרת מאי פסקא דאיירי מזה הא לפני זה לא נזכר בדברי הרמב"ם שהתחתונה צריכה לסכך העליונה שוב ראיתי בכסף משנה ונתעורר ג"כ שם על דברי הרמב"ם ע"ש והעלה דהאי אף הוא ט"ס לפי שם דברי הרמב"ם דה"ק והוא שלא יהיו גובה שתיהן למעלה מעשרים כשהתחתונה בסכך העליונה היא ניתרת ור"ל דאם אין התחתונה ניתרת בסכך העליונה אז התחתונה כשירה אפי' העליונה למעלה מכ' כיון שאין גבוה י' או אינה יכולה לקבל אבל אם התחתונה צריכה לסכך העליון אז בעינן שלא תהיה העליונה למעלה מכ' ובהיות כן התחתונה כשירה אף שתהיה העליונה גבוה י' וגם יכולה התחתונה לקבל כרים של עליונה והכלל שאף הוא ט"ס וגם צריכין להגיה בדברי הרמב"ם אף כשהתחתונה והיותר נלע"ד דב"י לא אתא אלא לאפוקי דלא תימא שמייתי ראייה לומר שגם אלו העצים (המחזיר כרים) בעצמן כשרים שהרי בנוטל א' מבינתיים כשר אע"פ שהן עדיין תקועין במסמרים כיון דנוטל א' מבינתיים ומראה שלא ניחא ליה בתקרה דהוא מן העשוי אע"פ שהן תקועין מ"מ הוא סכך כשר ממש בעצמו ה"ה שגם באלו העצים נחשב לסכך כשר ממש דכן משמע לפי פשוטו שמייתי כן ראייה. וע"ז כתב ב"י שזה אינו דאין הראייה כך דהתם הא מיירי בנותן סכך כשר כי' אלא אם איתא דמייתי ראייה מנוטל בינתיים צ"ל דה"ק מדאמרינן דסגי בנטילת א' בינתיים בכל עניין אע"פ שנשאר רוחב ד' משא"כ בשפודין כמ"ש לעיל דשאני נסרים דהם סכך כשר בעצמן וכדאיתא לקמן סי' תרל"א וא"כ אדמייתינן מסיפא דנוטל בינתיים ניתי לן ראייה ממפקפק דכתיב ברישא אלא שק' דאכתי אין ראייה גם מרישא דדילמא שאני התם דהסיר המסמרים שהן גורמין הפסול ומ"ה די בפקפוק משא"כ במעזיבה וכמ"ש לעיל. זה שנתקע במסמרים מחשבת תעשה ולא מן העשוי דפקפוק וביטל העשוי בפסול כמו תקרה וגם ל' רבי' וב"ה שכתב אין עליהם דין סכך פסול דין כו' משמע דבעי להביא ראייה דאין לו דין סכך פסול ממש גם מדכתב להביא סוף המשנה או נוטל א' מבינתיים משמע מיניה מייתי ראייה הילכך מחוורתן לע"ד שמסיפא מייתי ראייה מדמכשרינן בכל א' אפי' רחב ואפי' אינו מונח שתי וערב וק"ל:

מעבר לתחילת הדף ·

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.