לבושי שרד/אורח חיים/תרכו

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

לבושי שרד ‏ אורח חיים תרכו

מג"א סק"א פסול וכו'. אין כוונתו בסוכה שתחת הבית דההוא מקרא נפקא הובא בט"ז סק"א אלא כוונתו בית דירה שדר בו ונעשה כסוכה כההוא דססי' תרל"א וכן אילן משום דמחובר ר"ל אילן לבד אבל סוכה שתחת האילן מקרא נפקא. וק"ק למה כ' המ"א זאת דהא אפי' אי הוי בית ואילן כשרים מ"מ הסוכה שתחתיה פסול מקרא כמו סוכה שתחת סוכה שאע"פ שעליינה כשרה אפ"ה תחתונה פסולה וי"ל דאתי לבאר דאילן היא סכך פסול שהוא טעם של כל הסי' ודרך אגב כ' ג"כ פסולת דבית:

סק"ב התוספת והרא"ש הוכיחו דכשר אפי' בלא תערובות ואין פסול במה שהסכך פסול מצטרף כיון דבלא צירוף דידיה איכא צלתה מרובה:

שם דלא מהני חבטן וכו'. ר"ל חבטה דידהו דהיינו תערובתו שמונחין מעורבין:

שם התוספות לשיטתן ס"ל דאם למעלה סכך ואויר שוין אזי למטה צלתה מרובה וכשר אבל הרא"ש הסכים לפירוש רש"י דאם למעלה סכך ואויר שוין אזי למטה חמתה מרובה ופסול והא דמכשירינן בהך דתרל"א ס"ח דשאני סכך כשר וסכך פסול שמונחים זה אצל זה בשוה דכשר בתורת פרוץ כעומד אע"ג דאי שקלת לסכך פסול יפסל אבל לענין סכך כשר ואויר הלמ"מ שצריך שהסכך שהוא הצל יהיה מרובה מהחמה שהוא האויר כ"כ הרא"ש דף כ"ב וא"כ כיון דהרא"ש גמר הך דהכא משם וס"ל דהכא אע"פ שהסכך פסול למעלה דמי להיכא שמונחים זה אצל זה א"כ הו"ל להכשיר אפילו חמתה מרובה מצלתה בלא האילן בתורת פרוץ כעומד:

שם דכשמונח למעלה גרע דלא שייך תורת פרוץ כעומד אלא היכא דמונחים זה אצל זה משא"כ מונח למעלה ונחית חד דרגא ולא מתכשר אלא בצלתה מרובה:

שם דכי שקלית ליה וכו'. היינו הלשון שהעתיק המ"א תחלה ובתוספות א"ש אבל בהרא"ש דהא בכשר לבד לא סגי:

שם דמוקי לה במעדיף וכו'. הובא בתרל"א ס"ח שהסכך כשר רבה מעט וזה כשר אפי' למ"ד פרוץ כעומד אסור משום דכי שקלית ליה סגי בכשר ומזה הביא הרא"ש שפיר ראיה לכאן ואצ"ל דנחית חד דרגא כמו שכתבתי בדיבור שלפני זה:

בש"ע ס"א כנגד סכך הכשר פסולה. דאז האילן עושה צל והסכך כשר שתחתיה כמאן דליתא והנשאר הוא חמתה מרובה מצלתה ומש"ה סיים דאם הסכך הרבה עד שאפילו ינטל נגד האילן נשאר כשיעור כשר:

ט"ז סק"ג שיש חילוק בזה ר"ל דהר' יחיאל מכשיר באם הפסול נגד האויר ואפ"ה פסול בסכך הרבה:

שם בבית תחת הגג וכו' שהסירו הרעפים ונשארו הלטי"ש לפי שהלטי"ש מכוונים נגד סכך כשר:

שם מהסכך עד הגג. לערב ב' הסככים יחד להיות הכל סכך אחד דהיינו תקנתא דחבטן והשפיל שברמ"א:

מג"א סק"ג כיון שהן מעורבין וכו'. דס"ל להר"ן דמעורבין גרע דלא שייך ביה כ"כ תורת פרוץ כעומד מש"ה בעי' רובא ועכ"פ אין בו תורת ביטול כלל דהא כי לא מערבי כשר בשוין דהכי גמירי הלכתא פרוץ כעומד כשר:

סק"ד ואין האילן מצטרף וכו'. דעת המ"א דדיעה ב' פליגי גם במה שמכשירין דיעה ראשונה בהשפיל שיצטרף האילן בתורת ביטול ודיעה זו ס"ל דאינו מצטרף משום דאין ביטול בדבר שיוכל לבררו ולהסירו ולא מהני לדידהו השפיל אלא לענין זה דחשבינן סכך שתחת האילן כמאן דליתא כמו שביארתי בריש הסי' מש"ה כשהשפיל לא שייך זה ומותר אפי' בניכרים ומ"מ רוב בעי כיון שהם מעורבים וכדברי הר"ן שבמ"א סק"ג וביארתי בדיבור שלפני זה:

שם ונ"ל שהוא מותר וכו'. חולק על הר' יחיאל וס"ל דא"צ חבטן דאפי' דיעה ב' מודה בסכך הרבה שאפי' ינטל נגד האילן נשאר כשיעור כשר ע"ש. מבואר דהר' יחיאל פוסל אף בסכך הרבה ומן הדין ולא מחומרא בעלמא כדמסיים הט"ז וע"ז כ' הט"ז וקשה וכו' ר"ל דצריך להבין טעם הר' יחיאל מ"ט פוסל בהא:

שם דהא לעיל לא מיירי מזה ר"ל דלא מיירי בכל הסי' היכא שנשאר כשיעור לו' שיצטרך תיקון דחבטן דבאמת א"צ אלא מיירי בכל הסי' שלא נשאר כשיעור:

שם האי לאו תחת ב' סככים היא וכו' מיירי התם בסוכה תחת האילן וחבטן ונעשה הכל סכך א':

שם סכך א' עם הכשר וכו'. ר"ל דאי לא חבטן היו פסול מחמת ב' סככים שבסי' תרכ"ח:

שם והיינו שעליונה היא סכך פסול וכו'. ר"ל אע"ג דבסי' תרכ"ח צריך עשרה טפחים בין ב' הסככים ושאר תנאים המבוארים שם היינו דוקא ששניהם סכך כשר אבל כשעליונה סכך פסול גרע וא"צ שום תנאים:

שם ע"כ אתי שפיר סברת המחמירין שבטור כצ"ל. והיינו סברת הר' יחיאל שפוסל בסכך הרבה מטעם ב' סככים דאע"ג שכל הסוכה כשירה מ"מ אסור לישב תחת אותו מקום אשר שם ב' סככים:

שם ומש"ה מהני שפיר תיקון ר"ל שמיושב מה שהקשה לעיל מה מועיל תיקון הר' יחיאל כיון שהלטי"ש נכרים ולדבריו מיושב כיון דלא פסל הר' יחיאל רק מחמת ב' סככים מש"ה מועיל תיקון דידי' דנעשה סכך א':

שם ע"י קנים ועושה מהם סכך א' כצ"ל:

שם וע"ז מסיק הטור שהוא ר"ל דהטור חולק עליו וס"ל דאיסור ב' סככים ליכא כלל בסכך פסול כמ"ש הט"ז בסי' שאח"ז סק"א ואחר שביאר הט"ז פלוגתא דהר' יחיאל והטור סיים אבל לע"ד עיקר כהמחמירין היינו כהר' יחיאל דגם בסכך פסול איכא משום ב' סככי':

שם כמו שהוא בגג הרעפים וכו'. היינו שמכסים על הלטי"ש בחרסות:

שם ובטור כ' בשם ב"ה וכו' דבעל העיטור מכשיר ג"כ דלא כהר' יחיאל וטעמו דכיון שהסיר הרעפים העצים הנשארים אין עליהם דין סכך פסול דתנן תקרה שאין עלי' מעזיבה מפקפק או נוטל א' מבנתים עכ"ל והוא בסי' תרל"א ס"ט ע"ש:

שם כמש"ל בס"ד ע"ש וכו'. היינו בסי' תקל"ח סק"ח:

שם שאין שם סכך כשר על הלטי"ס כלל וכו' ר"ל דפסול' משום גזירת תקרה כיון שאינם במקום הסכך:

שם מן הסכך הכשר כצ"ל. שהרי הלטי"ש מחוברים כמו שהיו ולא פקפקם כלל:

סק"ה לשם צל. וא"צ שיניחו לשם סוכה וכמבואר בסי' תרל"ה דא"צ רק שתהא עשויה לצל:

סק"ו והסיר הרעפים וכו'. היינו היתרא דבהע"ט שהובא בט"ז ססק"ג ומפרש לה המ"א דהיינו בנוטל א' מבנתים היינו בהסרת הרעפים נתכשרו גם הלטי"ש משום דתלוש ולבסוף חברו לא הוי פסול אלא הוי תעשה ולא מן העשוי דלא נעשה לצל וכיון שעשה מעשה ברעפים די:

שם לסכך ע"ג העצים וכו'. ולא תחת הלטי"ש דאז הלטי"ש עושין צל והוי הסכך כמאן דליתא וכמו שביארתי במחבר ס"א משא"כ כשהסכך כשר למעלה אז הצל מחמת הסכך וכמ"ש וכן אם הניח סכך כשר על סכך הפסול כו':

שם כיון שהסכך כשר ביניהם וכו'. דאל"כ הוי אמרי' לבוד להחמיר כמ"ש המ"א סי' תק"ב סק"ט אבל הט"ז כאן סק"ג כ' דלא אמרי' כלל לבוד להחמיר:

סק"ז ולא דמי לעושה סוכה וכו' היינו הך דבהג"ה ס"ב ונדחק הב"ח לחלק בין זה ובין שלא"ק והמ"א חילק דהסרת המחובר הוי מעשה גמור משא"כ פתיחת השלא"ק לא מעשה הוא:

שם דנעשה בכשרות וכו'. עי' בסי' נ"ג בדברינו שם ותבין. ובס' חמד משה שכח כ"ז ודימה זאת לדין דחויין ע"ש ודבריו דחויין וע' עוד מדין תעשה ולא מן העשוי בענין זה בשו"ת ארבעה טור אבן סי' י"ד:

סק"ט דלא נתכוין להניחו לשם צל כצ"ל:

שם עסי' תרל"א ר"ל דשם בתרל"א ס"ט במפקפק נסרים לשם סוכה או צל משא"כ פתיחת השלא"ק שאינם עשויים אלא לכסות מפני הגשמים ואינו מניחן לשם צל או סוכה:

מעבר לתחילת הדף · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.