אליה רבה/אורח חיים/תרכו

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

אליה רבהTriangleArrow-Left.png אורח חיים TriangleArrow-Left.png תרכו

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח
דרישה


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
אליה רבה
ביאור הלכה
יד אפרים
כף החיים
מגן אברהם
מחצית השקל
משנה ברורה
שונה הלכות
שערי תשובה
באר הגולה
ביאור הגר"א
בכורי יעקב
דגול מרבבה
הלכה ברורה
ט"ז
לבושי שרד




לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א[עריכה]

[א] ויערבם וכו'. והב"ח פסק כרמב"ם שאין להתיר אלא בקצצן אבל במחובר אסור, ואינה דומה לשאר סכך פסול שבטל ברוב וסיים שכן פסק ריא"ז, עד כאן. ותימא דריא"ז לא כתב כן אלא בשם המז"ה, אבל הוא פוסק כטור ולבוש דבטיל כל מחובר כמו שכתב בשלטי גיבורים דף של"ו ע"א וכן מבואר ע"כ שם. כתב הב"ח נתלשו ענפי אילן ואינו מעורין במקצת עד שיכולין לחיות פסולים לסכך ובטלין ברוב.:

ב[עריכה]

[ב] [לבוש] אבל תימא ליה וכו'. אישתמיטתיה אגודה פרק קמא דסוכה זה לשונו ואם תאמר הא אין מבטלין איסור לכתחילה יש לומר דקודם יום טוב ניתקן, עוד יש לומר הני מילי כגון לאכול או לחמם שהגוף נהנה אבל מצוות לאו ליהנות ניתנו:

ג[עריכה]

[ג] [לבוש] ומשמע הכא וכו'. קשה דש"ס ערוכה [סוכה] דף ט' ע"ב הוא מהו דתימא הני מילי בדיעבד אבל לכתחילה לא קא משמע לן:

ד[עריכה]

[ד] [לבוש] אבל הכא במצוה וכו'. הקשה הט"ז הרי מצינו גם במצוה זו יש גזירה כגון בנסרים שאין מסככים בהם משום גזירת תקרה בסימן תרכ"ט, עד כאן. ולא קשה מידי דהתם יסבור דגם תקרה היתר גמור כמו נסרים מה שאין כן הכא דחשש שיאכל האיסור בלא ביטול:

ה[עריכה]

[ה] [לבוש] ויש מחמירין וכו'. משמע דבשעת הדחק יש להקל כסברא ראשונה:

ו[עריכה]

[ו] [לבוש] ולא עירבו וכו'. משמע הא בהשפיל למטה ועירבו כשר כדלעיל מיהו לסברא זו כתב מגן אברהם בעינן דוקא שסוכה צלתה מרובה בלא אילן:

ז[עריכה]

[ז] [לבוש] ועוד שדרך וכו'. טעם זה עיקר וכן משמע במטה משה וב"ח, והט"ז כתב שאין להקל אלא ביש ביניהם ארבע טפחים ופשוט דאפילו לישב תחת אותן הלטין עצמן מותר. ואם מסככין על הלאטין אם יש ביניהם שלושה טפחים אפילו ניכרין שרו, ואם אין ביניהם שלושה טפחים אוסר הב"ח בניכרין. ואני כתבתי באליהו זוטא להקל, וכן הסכים מגן אברהם:

ח[עריכה]

[ח] [לבוש] ויש מתירין וכו'. באליהו זוטא כתבתי דעת הב"ח דוקא עושה סוכה בבית תחת הגג כשר, אבל סוכות שנעשין גגיהן כל השנה כעין צריפין ובחג מסלקין לצדדין פסול אף דעשוי לפתוח ולסגור ודלא כעולת שבת, וכן פסק מגן אברהם שצריך לפתוח תחילה. כתב מטה משה שאם הצרי"פין רצה לומר שלע"ק הם משופעין יזהר שלא ישב תחת השיפוע:

מעבר לתחילת הדף
< הקודם · הבא >
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.