שיח השדה/ברכות/יח/א

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שיח השדה TriangleArrow-Left.png ברכות TriangleArrow-Left.png יח TriangleArrow-Left.png א

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף


לדף הבבלי
צורת הדף


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהמידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' שיעורים על עמוד זה באתר "קול הלשון"
לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רב נסים גאון
רש"י
תוספות
רשב"א
תוספות הרא"ש
ריטב"א
שיטה מקובצת
מהרש"ל
חי' הלכות מהרש"א
חי' אגדות מהרש"א
פני יהושע
צל"ח
פתח עינים
רש"ש
בית נתן
בן יהוידע
שיח השדה

מראי מקומות
חומר עזר
שינון הדף בר"ת


מתו ומשמרו אין אבל מהלך בבית הקברות לא והתניא לא יהלך אדם בביה"ק ותפילין בראשו וס"ת בזרועו ויקרא. [עי' תוס' שם דה"ה ע"פ נמי אסור לקרות וזה מוכח בשמעתין וק' א"כ אמאי נקט ס"ת בזרועו והרמב"ם כ' דתרי מילי נינהו וס"ת בזרועו אסור אפי' אינו קורא וקשה דא"כ כל מצוה אסור ותפילין בידו נמי אסור ואמאי נקט תפילין בראשו ויל"פ ע"פ מאי דאמרי' בסנהדרין כ"א ב' דמצות המלך לכתוב לו ס"ת ותולה בזרועו וע"ז מכוין הכא וס"ת בזרועו היינו המלך שמצותו בכך ומ"ש ויקרא הוא מילתא אחריתי שאסור לקרות אפי' ע"פ ועי' ערוך ערך אפי' בשם ר"נ גאון דהאי ס"ת היינו י' הדברות ואפשר דהיינו ס"ת של המלך שהי' כתוב בו רק י' הדברות כמש"כ בדעת זקנים מבעלי התוס' פ' שופטים ועמש"כ בזה בס' תפלה של ראש על מסכת תפילין ברייתא ה' ד"ה נושאי].

ואם עושה כן עובר משום לועג לרש כו' תוך ד"א הוא דאסור כו'. וכתב הרמב"ם (פ"ג מק"ש ה"ב) אין קורין לא בבית המרחץ כו' ולא בבית הקברות ולא בצד המת כו' וכל מי שקורא במקום שאין קורין בו חוזר וקורא וכ' הראב"ד אם אמר על מי שקרא בצד המת שחוזר וקורא לא אמר כלום וכ' הכסף משנה וטעמו כו' א"נ דכיון שעבר על דברי חכמים קנסוהו לחזור ועי' בדברי חמודות שתמה דאין הרמב"ם עושה קנסות מעצמו מה שלא הוזכר בגמ' ומנ"ל הא.

ונראה דדברי הרמב"ם מוכרחים בגמ' דאם כראב"ד תימא מאי פריך מתו ומשמרו אין אבל מהלך בביה"ק לא הא נ"מ רבה דבמתו צריך לחזור עי' תו' [וכ"כ המ"ב דצריך לחזור אחר שנקבר המת] אבל מהלך בביה"ק א"צ לחזור אע"כ כהרמב"ם דגם כאן חוזר וליישב ד' הראב"ד צ"ל דקו' הגמ' מדקתני הכא פטור וזה גם במהלך בביה"ק והול"ל לא יצא שזה עיקר החידוש ומשני דכאן אפי' חוץ לד"א פטור, והנה לעיל ג' א' אין אומרים בפני המת אלא דבריו של מת וכתבו התו' דדוקא בתוך ד"א וד' הרא"ש בפירקין דאפי' חוץ לד"א אסור [ועי' בתוס' הרא"ש שם טעמו והמעיו"ט כיון לזה מדעתו] וכ' רעק"א בגליון הש"ס שם דמסוגיא דב"ק ט"ז ב' דאמרי' שהושיבו ישיבה על קברו ראי' לד' התוס' [ע"ש תד"ה שהושיבו] ולכאו' אין משם ראי' כלל דהא בשמעתין נמי מבואר דבקבר דוקא תוך ד"א ורק חידוש התוס' דגם במת עד שלא ניתן בקבר דוקא בתוך ד"א וע"ז חולק הרא"ש וטפי הו"ל לאתויי מסוטה מ"ג ב' מת תופס ד"א לק"ש אבל גם שם י"ל להרא"ש דמיירי בקבר דהא בשמעתין מייתי לה לענין קבר א"נ דלענין ק"ש שאני ומותר טפי כמש"כ במעיו"ט בפירקין :

מעבר לתחילת הדף
Information.svg

ספרי רבנו הגר"ח קניבסקי זללה"ה מונגשים לציבור בהורמנא דמרן זללה"ה (הזכויות שמורות)