מראי מקומות/ברכות/יח/א

מראי מקומות ברכות יח א

אלו צדיקים שבמיתתן נקראו חיים וכו'

הגאון המהרש"ם מציין כאן בהגהותיו לדברי הירושלמי (ע"ז פ"ג ה"א) דאיתא שם: כד דמך ר' נחום בר סימאי, חפון איקוניתא מחצלן, (כשנפטר ר' נחום בר סימאי שהי' איש קדש הקדשים כדלקמן (פנ"מ) כיסו את הצורות שבכתלים במחצלות). אמר כמה דלא חמתון בחיווי לא יתמינון בדמכוסיה. (שאמרו כמו שהי' נוהג בחייו שלא להסתכל בצורות, כך לא יראה אותם במותו. פנ"מ). ופריך התם וחכמין אינון כלום, (כלומר: וכי רואים המתים מאומה). ומשני אמר רשב"ל אין ביננו ולצדיקים אלא דיבור פה לבד. וע"ש בפני משה דכל החושים לא נתבטלו מהם במיתתן (חוץ מהדיבור פה לבד). א"ר זעירא שומע הוא המת קילוסו כמתוך החלום. א"ר אשיין שומע המת קילוסו כמתוך חלום, (על הצדיקים דלעיל נאמר, כ"כ הפנ"מ). ולמה נקרא שמו נחום איש קדש הקדשים, שלא הביט בצורת מטבע מימיו עכ"ד הירושלמי.

ומסיים שם הג"ר שלום מרדכי הכהן שבדרון זצ"ל מירושלים: הרי למדנו מכאן דבר נפלא! דמה שאמרו אלו צדיקים שבמיתתן נקראו חיים. זה לא רק מליצה כזו שנקראו חיים. אלא שהם חיים במציאות ולא חסר מהם רק דיבור פה לבד.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף