רש"י/פסחים/ב/א

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף


לדף הבבלי
צורת הדף


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהמידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' שיעורים על עמוד זה באתר "קול הלשון"
לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


דיוני הלומדים על
הרש"י כאן

לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רבינו חננאל
רש"י
תוספות
תוספות רי"ד
ריטב"א
מהר"ם חלאווה
מהרש"ל
חכמת מנוח
מהר"ם
חי' הלכות מהרש"א
חי' אגדות מהרש"א
פני יהושע
בית מאיר
גליון הש"ס
חתם סופר
רש"ש
אומר מיהודא
גליוני הש"ס
שיח השדה

מראי מקומות
חומר עזר
שינון הדף בר"ת
שאלות חזרה


רש"י TriangleArrow-Left.png פסחים TriangleArrow-Left.png ב TriangleArrow-Left.png א

אור לארבעה עשר גרסי':

לאור הנר. בגמרא (דף ז:) מפרש טעמא:

בודקין. שלא יעבור עליו בבל יראה ובבל ימצא[1]:

ובמה אמרו. לקמן במתניתין:

שתי שורות. של חביות הסדורות במרתף של יין צריך לבדוק ביניהם אחרי שאמרנו כל מקום שאין מכניסין בו חמץ אין צריך לבדוק למה הוצרכו לבודקן ומפרש לא אמרו אלא במרתף שמכניסין בו חמץ כגון מרתף שמסתפק ממנו יין לשולחנו ופעמים שהשמש עומד למזוג יין ופתו בידו וכשהיין כלה נכנס למרתף להביא יין:

שתי שורות על פני כל המרתף. בגמ' (דף ח:) מפרש מאי היא:

שתי שורות החיצונות כו'. מפרש בגמ' (שם):

גמ' ה"ג קא סלקא דעתך מאן דאמר נגהי נגהי ממש. כשיאיר השחר שחרית של י"ד:

מאן דאמר לילי לילי ממש. לא גרסינן דהא ודאי לילי הוא ממש:

הבקר אור. קס"ד דה"ק ולבקר דהיינו אור כלומר ששמו אור האנשים שולחו:

מי כתיב האור בקר. דלשתמע ולאור דהיינו בקר דתימצי לומר דאור שם דבר הוא וקרי לבקר אור:

הבקר אור כתיב. האי אור לאו שם דבר הוא אלא הבקר האיר והאנשים שולחו כמאן דאמר צפרא נהר ולפי דרכו לימדך הכתוב דרך ארץ מאחי יוסף שהמתינו עד שהאיר המזרח כדרב יהודה אבל אור שהוא שם דבר אינו אלא לילה:

בכי טוב. היוצא לדרך יכנס ערבית לבית מלון בעוד החמה זורחת ולמחר ימתין עד הנץ החמה ויצא ואז טוב לו שהאור טוב לו שנאמר באור כי טוב ומה היא טובתו מפני החיות ומפני הלסטים[2]:

וכאור בקר. השתא משמע לן דשם דבר הוא והכי קאמר דוד וכאור זה דהיינו בקר כן יזרח שמש לצדיקים שיצאו מאפילתן לעולם הבא:

מי כתיב אור בקר. דהיינו שם דבר ונימא אור הוא בקר וכן יזרח שמש:

וכאור בקר כתיב. ואין זה שם דבר אלא כמאיר של בקר יזרח שמש כשמתחיל הבקר להאיר בעולם הזה והוא חשך ואפל בעלות השחר נוגה כזריחת השמש של עכשיו תהיה אותה שעה לצדיקים לעתיד לבא לפי שיהא אור החמה גדול מאד ואפילו עלות השחר שלה יאיר כהנץ החמה של עכשיו:

למאיר ובא קראו יום. משעה שמתחיל להאיר והאי אור לאו שם דבר הוא:

והא קיימא לן. בשמעתא קמייתא דברכות:

עד צאת הכוכבים יממא. כדכתיב מעלות השחר ועד צאת הכוכבים דעזרא (נחמיה ד):

אלא. תריץ הכי:

קריה רחמנא לנהורא כו'. האי ויקרא לאו קריאת שם הוא דתימא שקרא את שם האור יום אלא קרא לבריאה המאירה שברא מהוד מעטה לבושו:

ופקדיה אמצותא דיממא. צוהו לשמש ביום ולחושך צוה לשמש בלילה קרא כמלך שקרא לעבדו שיבא לפניו:

הא קמ"ל דאור כוכבים נמי אור הוא. לעולם כוכבים המאירים קאמר ודקא קשיא לך הא שאינן מאירין לא הא דנקט כוכבי אור לאו למעוטי כוכבים שאינן מאירין דכל כוכבים יש להם אור וליכא למעוטי מידי וקרא אשמעינן דאור כוכבים קרוי אור ונפקא מינה לנודר הנאה מן האור שיאסר באורן של כוכבים:




שולי הגליון


  1. בפשטות מבואר מדברי רש"י שחיוב בדיקה מדאורייתא, וכן דעת המאירי והריטב"א. ובמקור חיים (סימן תלא) ביאר טעם הדבר אף שלא מצינו בתורה חיוב בדיקה, שהוא כמו חיוב בדיקת פירות שדרכן להתליע שחייב מדאורייתא לבודקן כדי שלא יעבור איסור כמבואר בשו"ע (יו"ד סימן פד ס"ח). והעירו שבבדיקת חמץ יש ברכה משא"כ בבדיקת תולעים, וביארו שעיקר החיוב מדאורייתא הוא כבדיקת תולעים, אלא שתקנו חז"ל שיהיה מעשה הבדיקה מצוה והיא מצוה מדרבנן ומברכים עליה כמצוה דרבנן. והתוספות תמהו על רש"י שהרי לב"י וב"י סגי בביטול, ויעויין בר"ן מה שביאר. ובאבן העוזר כתב דבר חידוש שצריך לבדוק כדי לבער את חמצם של קטנים שאינם יכולים לבטל, ומחוייב בזה מדין חינוך.
  2. עיין יומא כא ע"א ברש"י ד"ה היוצא יחידי. גליון הש"ס לרע"א.


עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף