רש"י/ויקרא/יח
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
ב[עריכה]
אני ה' אלהיכם. אני הוא שאמרתי בסיני אנכי ה' אלהיך וקבלתם עליכם מלכותי, מעתה קבלו גזרותי. רבי אומר גלוי וידוע לפניו שסופן לנתק בעריות בימי עזרא, לפיכך בא עליהם בגזרה אני ה' אלהיכם , דעו מי גוזר עליכם, דין לפרע ונאמן לשלם שכר (עי' ספרא):
ג[עריכה]
כמעשה ארץ מצרים. מגיד שמעשיהם של מצריים ושל כנעניים מקלקלים מכל האמות, ואותו מקום שישבו בו ישראל מקלקל מן הכל:
אשר אני מביא אתכם שמה. מגיד שאותן עממין שכבשו ישראל מקלקלים מכלם (שם):
ובחקתיהם לא תלכו. מה הניח הכתוב שלא אמר, אלא אלו נימוסות שלהן, דברים החקוקין להם, כגון טרטיאות ואצטדיאות, רבי מאיר אומר, אלו דרכי האמורי שמנו חכמים (שם):
ד[עריכה]
את משפטי תעשו. אלו דברים האמורים בתורה במשפט, שאלו לא נאמרו היו כדאי לאמרן:
ואת חקתי תשמרו. דברים שהן גזרת המלך, שיצר הרע משיב עליהם למה לנו לשמרן, ואמות העולם משיבין עליהם, כגון אכילת חזיר ולבישת שעטנז וטהרת מי חטאת, לכך נאמר אני ה' , גזרתי עליכם, אי אתה רשאי לפטר (יומא ס"ז):
ללכת בהם. אל תפטר מתוכם, שלא תאמר למדתי חכמת ישראל אלך ואלמד חכמת האמות (ספרא):
ה[עריכה]
ושמרתם את חקתי וגו'. לרבות שאר דקדוקי הפרשה, שלא פרט הכתוב בהם. דבר אחר לתן שמירה ועשיה לחקים ושמירה ועשיה למשפטים, לפי שלא נתן אלא עשיה למשפטים ושמירה לחקים (ספרא):
וחי בהם. לעולם הבא, שאם תאמר בעולם הזה והלא סופו הוא מת (שם):
אני ה'. נאמן לשלם שכר (שם):
ו[עריכה]
לא תקרבו. להזהיר הנקבה כזכר, לכך נאמר לשון רבים:
אני ה'. נאמן לשלם שכר:
ז[עריכה]
ערות אביך. זו אשת אביך, או אינו אלא כמשמעו, נאמר כאן ערות אביך ונאמר להלן ערות אביו גלה, מה להלן אשת אביו אף כאן אשת אביו (סנהדרין נ"ד):
וערות אמך. להביא אמו שאינה אשת אביו (שם):
ח[עריכה]
ערות אשת אביך. לרבות אחר מיתה (שם):
ט[עריכה]
בת אביך. אף בת אנוסה במשמע:
מולדת בית או מולדת חוץ. בין שאומרים לו לאביך קים את אמה, ובין שאומרים לו הוצא את אמה, כגון ממזרת או נתינה (יבמות כ"ג):
י[עריכה]
ערות בת בנך וגו'. בבתו מאנוסתו הכתוב מדבר, ובתו ובת בתו מאשתו אנו למדין מ"ערות אשה ובתה", שנאמר בהן "לא תגלה", בין שהיא ממנו ובין שהיא מאיש אחר (שם כב):
ערות בת בנך. קל וחמר לבתך, אלא לפי שאין מזהירין מן הדין, למדוה מגזרה שוה במסכת יבמות (דף ג'):
יא[עריכה]
ערות בת אשת אביך. למד שאינו חיב על אחותו משפחה ונכרית, לכך נאמר "בת אשת אביך", בראויה לקדושין (שם כ"ג):
יד[עריכה]
ערות אחי אביך לא תגלה. ומה היא ערותו, אל אשתו לא תקרב :
טו[עריכה]
אשת בנך. לא אמרתי אלא בשיש לבנך אישות בה, פרט לאנוסה ושפחה ונכרית (עי' ספרא):
יז[עריכה]
ערות אשה ובתה. לא אסר הכתוב אלא על ידי נשואי הראשונה, לכך נאמר לא "תקח", לשון קיחה, וכן לענין הענש, אשר "יקח" את אשה ואת אמה, לשון קיחה, אבל אנס אשה מתר לשא בתה (יבמות צ"ז):
שארה הנה. קרובות זו לזו:
זמה. עצה, כתרגומו עצת חטאין, שיצרך יועצך לחטא:
יח[עריכה]
אל אחתה. שתיהן כאחת (קידושין נ'):
לצרר. לשון צרה, לעשות את זו צרה לזו:
בחייה. למדך שאם גרשה לא ישא את אחותה כל זמן שהיא בחיים (יבמות ח'):
כא[עריכה]
למלך. ע"ז היא ששמה מלך, וזו היא עבודתה, שמוסר בנו לכומרים ועושין שתי מדורות גדולות ומעבירין את הבן ברגליו בין שתי מדורות האש (סנהדרין ס"ד):
לא תתן. זו היא מסירתו לכומרים:
להעביר למלך. זו העברת האש:
כג[עריכה]
תבל הוא. לשון קדש וערוה ונאוף, וכן ואפי על תבליתם (ישעיהו י'). דבר אחר תבל הוא לשון בלילה וערבוב זרע אדם וזרע בהמה:
כח[עריכה]
ולא תקיא הארץ אתכם. משל לבן מלך שהאכילוהו דבר מאוס, שאין עומד במעיו אלא מקיאו, כך ארץ ישראל אינה מקימת עוברי עברה (ספרא סוף קדושים), ותרגומו ולא תרוקן, לשון רקון, מריקה עצמה מהם:
כט[עריכה]
הנפשות העשת. הזכר והנקבה במשמע (ספרא):
ל[עריכה]
ושמרתם את משמרתי. להזהיר בית דין על כך (שם):
ולא תטמאו בהם אני ה' אלהיכם. הא אם תטמאו איני אלהיכם, ואתם נפסלים מאחרי, ומה הנאה יש לי בכם ואתם מתחיבים כליה, לכך נאמר אני ה' אלהיכם (שם):
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |