צרור המור/ויקרא/יח

צרור המור ‏ ויקרא יח

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ג

וסמך לכאן כמעשה ארץ מצרים אשר ישבתם בה לא תעשו. לפי שעד עכשיו דיבר במעשה ארץ מצרים. באלו הזבחים בפרט שהיו רגילין לזבוח. בא עכשיו לכלול דרך כלל. ולאסור כל מעשה ארץ מצרים. ולאסור ג"כ מעשה ארץ כנען. אחר שיש להם משפטים ישרים ותורות אמת. וז"ש את משפטי תעשו. ולפי שאולי איפשר שמאלו המשפטים ימשכו להם רעות או דברים בלתי ראוים. לז"א ושמרתם את חוקותי ואת משפטי. כי הם כולם נכוחים וישרים. אשר יעשה אותם האדם וחי בהם. ואסר להם העריות. לפי שהיו רגילין בהם המצריים. וישראל ג"כ היו פרוצים בהם. ובדברים אחרים של טומאה בהעברת המולך ושכיבת זכר ושכיבת בהמה. וכן ואשה לא תעמוד לפני בהמה תבל הוא. כלומר תבלין ופלפלין מצא בבהמה יותר מבאדם. והנה זאת הפרשה של עריות אנו קורין אותה ג"כ ביוה"כ. לפי שיש בה סודות עליונים והם שרביטו של מלך ואין ראוי להשתמש בהם. אלא בן עמרם וכיוצא בו. ולכן יצא ממנו החכמה והתבונה והמלוכה. כאומרו כי אם לבינה תקרא. ואומר אמור לחכמה אחותי את. ולפי שהם דברי סתר וחכמה אנו קורין אותה ביום הנבחר והמקודש. ובמדרש אמרו שאנו קורין פרשת עריות ביוה"כ. לבקש מהש"י שלא יגלה ערותנו. כי אנו יודעים שחטאנו ועברנו על תורתו. ואחר שאנו מתודים חטאתינו ופשעינו. יהי רצון מלפניו שידיננו ברחמיו ולא תגלה ערותינו וחרפתינו:

כד

אח"כ אמר אל תטמאו בכל אלה. לפי שאתם יושבים בארץ הקדושה ואינה סובלת טומאה ותועבה. והיא עצמה מקיאה את יושביה לפי שהם טמאים. אבל אתם אין אתם כמותם. וזהו ושמרתם אתם את חוקותי ואת משפטי. ולפי שאולי יאמרו אע"פ שנחטא באלה התועבות אין אנו מתיראין. כי סוף סוף יתארך הדבר והעונש עד שנתמלאה הסאה. כמו שעשו ליושבי הארץ שנאמר בהם כי לא שלם עון האמורי עד הנה. וכן אולי יאמרו ג"כ אע"פ שנחטא המועטים יהיו החוטאים ולא נירא. כי לא יענישו אותנו אלא עם הרבים. ואז רע של רבים שמחה הוא. לזה אמר אינו כן. ובהבטחה זו לא תחטאו ולא תעשו ככל התועבות אשר עשו אנשי הארץ. כי יש לכם לידע כי לא תקיא הארץ אתכם כאשר קאה את הגוי אשר לפניכם כולם ביחד. אלא כל אשר יעשה מכל התועבות האל ונכרתו הנפשות העושות מקרב עמם. ואח"כ כשיבא עונש הרבים גם כן יענשו. ועל זה אמר הנביא כי לקחה מיד ה' כפלים. עונש היחידים. ועונש המרובים. וכן לא תחשבו לומר כי אם יחידים חטאו שלא יענישום עד שיענישו הרבים. כי זה שקר כי כל אשר יעשה מכל התועבות ונכרתו הנפשות העושות מקרב עמם. ועמם שלום כמוזכר בדבריהם ז"ל. וז"ש בפרשת אתם נצבים פן יש בכם איש או אשה אשר לבבו פונה היום ויאמר בשרירות לבי אלך למען ספות הרוה את הצמאה. כלומר עד שיבא עונש הרבים עם היחיד. כי אינו כן כי הוא לבדו יענש ולא ימיתנו עונשו עם הרבים. וזהו לא יאבה ה' סלוח לו כי אז יעשן אף ה' וקנאתו באיש ההוא לבדו. וכן אמר ונכרתו הנפשות העושות לבדם ולא אחרים. וחזר לומר ושמרתם את משמרתי לבלתי עשות מחוקות התועבות. כלומר כבר ראיתם העונש הראוי לעושה הדברים האלו. ואעפ"כ אין ראוי לכם להמנע מאלו הדברים מצד העונש. אלא מצד הדבר בעצמו שאינו ראוי להעשות. וזהו ראשית חכמה יראת ה'. ולא יראת העונש. וזהו ושמרתם את משמרתי. לא מצד העונש. אלא מצד שאין ראוי לעשות מחוקות התועבות אשר נעשו לפניכם. לפי שהם מצד עצמם הם דברים מאוסים כגללים. ויש לך לשמור משמרתי:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.