קרית ספר/עבדים/ב

קרית ספר ‏ עבדים ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

עבד עברי נקנה בכסף ובשוה כסף כדתנן פרק קמא דקידושין דף י"ד ובגמרא מנא לן דאמר קרא מכסף מקנתו מלמד שנקנה בכסף אשכחן נמכר לגוי דכל קנינו של גוי בכסף שלא נאמר בו משיכה נמכר לישראל מנין אמר קרא והפדה מלמד שמגרעת פדיונה ויוצאה ומשמע בכסף מדכתיב והפדה שאף הבעל מסייע בפדיונה אלמא בכסף נקנית דאי לא קנאה בדמים מאי מגרעא אשכחן אמה העבריה הואיל ומיקדשה בכסף עבד עברי מנא לן אמר קרא כי ימכר לך אחיך העברי או העבריה וגו' מקיש עברי לעבריה אשכחן מכרוהו בית דין הואיל ונמכר ע"כ מכר עצמו מנא לן כתיב וכי תשיג במוכר עצמו לגוי וסמכיה לפרשה מוכר עצמו לישראל ללמד ממנו דכתיב ביה מכסף מקנתו כדאמ' ושטר ילפינן נמי התם מדכתיב אם אחרת יקח לה הקישה הכתוב לאחרת מה אחרת מקניה בשטר אף אמה העבריה מקניה בשטר ולמאן דאמר דשטר אמה העבריה אב כותבו אמר קרא לא תצא כצאת העבדים אבל נקנית היא בקנין עבדים ומאי ניהו שטר ומסתברא דשטר הוה ליה לרבויי כדאמ' התם ומכרוהו בית דין נראה דיליף נמי בהיקש' דאחיך העברי או העבריה דמה היא נקנית בשטר אף הוא נקנה בשטר ומוכר עצמו יליף ממכרוהו בית דין דכיון דילפינן לעיל דשוו תרוייהו בקנין כסף שוו נמי בקנין שטר והרב ז"ל בפי' המשנה כתב מה אחרת בשטר אף אמה בשטר וילמוד עבד עברי מאמה העבריה שהוא נקנה בשטר כמותה ויוצא בגרעון כסף ע"כ.

ב

מכרוהו בית דין שהוא עובד שש מיום מכירתו ואם פגעה בו שנת השמטה בכלל שש עובד בה וכדתניא במכילתא ובשביעית שביעית למכירה או אינו אלא לשנים תלמוד לומר שש שנים יעבוד שביעית למכירה ולא שביעית לשנים ואם פגעה בו שנת יובל אפילו אחר שנה יוצא לחירות כדכתיב עד שנת היובל יעבוד עמך דמיירי במוכר עצמו וכו' וכתיב ושב אל משפחתו ואי במוכר עצמו הרי כבר אמור אי בנרצע הרי כבר אמור דכתיב ושבתם איש אל אחוזתו דאיזו דבר נוהג באיש ואינו נוהג באשה הוי אומר זו רציעה הא אין הכתו' דושב אל משפחתו מדבר אלא במכרוהו ב"ד ב' או ג' שנים לפני היובל שהיובל מוציאו וצריכי כולהו כדאיתא התם פרק קמא דקידושין דף ט"ו.

ג

המוכר עצמו יש לו למכור עצמו ליתר על שש כדיליף התם לת"ק דר' אליעזר דמיעט רחמנא גבי מכרוהו ב"ד ועבדך שש שני' זה ולא מוכר עצמו.

ד

א' מוכר עצמו או מכרוהו ב"ד שברח חייב להשלים שש ואם פגע בו יובל קודם יצא לחירות ואם חלה חולי כבד פחות מד' שנים עולין לו וכדתני' התם דף י"ז מנין לבורח שחייב להשלים ת"ל שש שנים יעבוד יכול אפי' חלה ישלים ת"ל ובשביעית יצא אפי' לא עבד כל השש ואם חלה ד' שנים ישלים את כולם דכיון דחלה רוב השנים נעשה כמי שחלה כל שש וחייב להשלים וכתיב נמי כשכיר ותושב וגו' והיכא דעבד ג' היינו שני שכיר ואינו חייב להשלים וכשלא השלים שלש לא הוי שכיר.

ו

המוכר עצמו לגוי אם לא נפדה אינו יוצא אלא ביובל כדתניא פרק קמא דקידושין באלה הוא נגאל בגאולת קרובים דכתיב לעיל מיניה או דודו או בן דודו ואינו נגאל בשש דאי תימא נמכר לישראל שאינו נגאל באלה דלא כתיב ביה גאולת קרובים דלא נפקא לן מהפדה אלא גאולת עצמה ולא ילפינן שכיר שכיר דכתי' הכא יגאלנו לזה ולא לאחר ואפ"ה נגאל בשש זה שנגאל באלה אינו דין שנגאל בשש להכי כתיב באלה דוקא באלה ולא בשש.

ז

הנמכר לגוי אם לא השיגה ידו ליגאל עצמו קרוביו פודין אותו והקרוב יותר קודם כדכתיב או דודו או בן דודו דודו קודם לבנו וב"ד כופין את קרוביו כדכתיב יגאלנו ומצוה על כל ישראל לפדותו כדכתיב ונגאל דהיינו גאולת אחרים כשלא גאלוהו קרובים ובין שפדאוהו קרובים או אחרים יוצא לחירות דכתיב או דודו וגו' או השיגה ידו ונגאל ומקרא נדרש לפניו ולאחריו דמה כשהשיגה ידו הוא [יוצא] לחירות כך כשנגאל ע"י קרוביו דלפניו וגאולת אחרים דכתיב לאחריו יוצא לחירות. ויש לו ללוות ולגאול עצמו מן הגוי וגואל לחצאין דאע"ג דאסיק רב ששת התם דאינו גואל לחצאין דכי היכי דאמרינן נמכר כולו ולא חציו ה"נ נגאל כולו ולא חציו וכתיב נמי השיגה ידו דמשמע דאינו לוה וגואל אפ"ה נראה דסבירא ליה לרב ז"ל דכיון דאביי קאמר בתר הכי אם תמצא לומר נגאל לחצאין וכו' משמע דהכי הוי הלכתא וכיון דגואל לחצאין לוה נמי וגואל ואיפשר נמי לומר דהא דאסיק רב ששת דאינו נגאל לחצאין היינו על ידי אחרים דקרא דונגאל אאחרים קאי כדאמרינן לעיל אבל על יד עצמו נגאל לחצאין והיינו דכתב הרב ז"ל וגואל לחצאין וכיון דגואל לחצאין משמע דהקפידה תורה לחזר שלא יטמע בין הגוים ולהכי לוה נמי וגואל ודחקינן קרא דהשיגה ידו על ידי הלואה. נמכר לישראל אין הקרובין פודין אותו דאינו נגאל באלה כדאמרי' לעיל ואינו לוה וגואל ואינו גואל לחצאין דלא כתיב ביה השגת יד ולא כתיב נמי ונגאל דנימא כולו ולא חציו.

ח

כל עבד עברי מגרע מפדיונו ויוצא כמו אם עבד שנה או שנתים נותן כפי ערך מה שנמכר על שאר השנים ויוצא והכל לפי חשבון דמי מקנתו כדכתיב והיה כסף ממכרו במספר השנים קנאו בשש מנים ועתיד לצאת בסוף שש נמצא קונה עבודת כל שנה במנה וכתיב נמי באמה העבריה והפדה מלמד שמגרעת מפדיונה ויוצאה ובנמכר לגוי כתיב וחשב עם קנהו משנת המכרו לו עד שנת היובל ומשיב השאר כסף ולא כלים ולא תבואה כדכתיב כסף ממכרו בכסף הוא נגאל מיד הגוי ולא בשוה כסף וגבי נמכר לישראל כתיב ישיב גאולתו לרבות שוה כסף ככסף. כל היוצא בגרעון כסף מחשבין להקל עליו אם הבריא והוסיף או נתחף ופחתו דמיו כדאמרינן התם דף כ' דדריש רב נחמן להני קראי בסיני דכתיב אם עוד רבות בשנים וכתיב ואם מעט נשאר בשנים וכי יש שנים מרובים ושנים מועטים דרבות שוים משמע שיהא ריבוי בשנים או מיעוט ואי אפשר להיותן מרובות על שש או מועטות אלא ה"ק אם יש ריבוי בדמיו שנתרבה בתוך שנים הללו כגון שהשביח מכסף מקנתו חשיב כמשעת קניה להקל נתמעט כספו בתוך שנים הללו חשוב אותו כפי דמיו של עכשיו דמדכתיב בשנים ולא כתיב שנים משמע נתרבה כספו בשנים כלומר בתוך השנים מכסף מקנתו נתמעט כספו בשנים כפי שניו. הנמכר לגוי שיש לו לגאול עצמו לחצאין פעמים יהיה להקל שקנאו במאתים והוזל בק' ונתן דמי חציו וחזר והוקר עד מאתים ופעמים להחמיר כשנשחף והוזל וכדאמר אביי התם.

יא

אין מחילת הרב לעבד מחול על הכסף שנשאר לו לעבוד כנגדו עד שיכתוב לו שטר שיחרור כדאמר רבא דף י"ו זאת אומרת ע"ע גופו קנוי עד שיגיעו ימי חיפושו ולפיכך הרב שמחל על גרעונו אין גרעונו מחול.

יב

אדון שמת העבד עובד את הבן ואם אין לו בן אינו עובד לא את הבת ולא שאר היורשים אלא יוצא לחירות כדתניא התם דף י"ז ועבדך שש שנים לך ולא ליורש או אינו אלא לך ולא לבן כשהוא אומר שש שנים יעבוד הרי לבן אמור מדלא כתיב ועבדך ומרבינן לבן ולא לאח שבן קם תחת אביו ליעוד ולשדה אחוזה כדאמרינן התם ונמכר לגר או לגוי אינו עובד אפילו את הבן דכתיב וחשב עם קונהו ולא עם יורשי קונהו כדאיתא התם ואפילו הוציא הרב הוצאות על העבד בחוליו אינו חייב כלום כדכתיב יצא לחפשי חנם:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.