אור שמח/עבדים/ב

אור שמח ‏ עבדים ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ז

וקרוב קרוב קודם שנאמר וכו':

רש"י פירש, דאם אין לקרוב הקרוב במה לגאול אז אין מצוה על מי שאחריו לגאול אותו וכן בשדה אחוזה. ובזה מיושב קושיית תוס' ד"ה ומה מי שאינו נגאל באלה נגאל בשש זה שנגאל באלה נגאל בשש, וא"ת שדה אחוזה יוכיח שנגאלת באלה ואינה נגאלת בשש כו', דבשדה אחוזה הואיל והוא הגואל אין קרוב קודם לגאלו ואם ימות המוכר הלא איהו היורש לכן הוי כהמוכר עצמו משא"כ בעבד עברי דלא שייך זה, ולכן אם הקילה התורה לגאלו באלה כש"כ דנגאל בשש קו"ח מנמכר לישראל, ופשוט:

ח

לא תבואה ולא כלים כו':

גירסת הירושלמי בכסף הוא נגאל לא כהבבלי בכסף הוא נקנה, ולכן סבר דבשוה כסף אינו נגאל [והבבלי לא פליג בזה] לכן אמר דבכל מקום דאיתרבי שוה כסף ככסף הוה"ד קרקע [יעוין תוס' ריש קדושין] ובנמכר לגר תושב ועו"ג דאסור להקנות להם דבר המחובר לקרקע דכתיב לא תחנם לא תתן להם חניה בקרקע, לכן בקרקע ודבר המחובר לקרקע ודאי דאינו נפדה, רק בתבואה וכלים סד"א דנפדה לכן תנא קרא כסף תרי זימני למעט דוקא בכסף נפדה לא בתבואה וכלים. וטעמו מושכל, דהתורה חששה הרבה שלא יגלום עליו וחשב עם קונהו לכן אם יתן לו שוה כסף יאמר העו"ג ששמו הרבה משויין לכן אמרה תורה שרק בכסף הוא נגאל. אולם זה דוקא בע"כ דאדון ככל היוצא בגרעון כסף, אבל מדעתו ורצונו של האדון יוצא אפילו בשוה כסף, וזה שאמר הירושלמי שם, שאם ביקש לגרוע כו', פירוש אם האדון ביקש לגרוע להוציאו לחירות ע"י גרעון, שמגרע ויוצא אפילו בתבואה אפילו בכלים, ונכון:

ולפ"ז לפי מש"כ בתוס' פרק הגוזל ומאכיל דמ"ד גזל עו"ג מותר לא דרש להנהו קראי כך, אז לא מסתבר למעט שאינו נגאל בשוה כסף ואכמ"ל, ולשיטת רבינו מיושב קושיית תוספות (בדף כ) ל"ל קרא ומצא כדי גאולתו בשדה אחוזה שאינו גואל לחצאין ליליף קו"ח מע"ע הנמכר לנכרי יעו"ש, ולפ"ז א"ש דאיכא למיפרך מה לע"ע הנמכר לנכרי שאינו נגאל בשוה כסף תאמר שדה אחוזה שנגאל בשוה כסף לפיכך הוא נגאל לחצאין. אמנם מדברי רבינו משמע דגריס משום דאיכא למימר ע"ע הנמכר לישראל יוכיח כו' ואין לוה וגואל לחצאין יעו"ש, ומנמכר לישראל איכא למימר דשאני דאינו נגאל לקרובים תאמר בשדה אחוזה דנגאלת בקרובים לכן לוה וגואל, לכן כתב קרא כדי גאולתו דאינה נגאלת לחצאין ודוק:

יב

אפילו חלה והוציא רבו עליו הוצאות כו':

נ"ב כן הביא הראב"ע בשם ר' סעדיה גאון על מקרא ויצאה חנם אין כסף יעו"ש, רק שם לענין אמה העבריה וקטנה היא ופשיטא דאינה חייבת כלום, עיין לקמן פרק כ"ו ממלוה הלכה ט' ובההמ"ג, ולכן דייק רבינו יותר לענין עבד, ודוק:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.