קרית ספר/ביכורים/ב
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
א[עריכה]
מצות פז להביא בכורים למקדש דכתיב ראשית בכורי אדמתך תביא בית ה' אלהיך ובארץ ישראל בלבד כדכתיב אדמתך.
ב[עריכה]
אין מביאים בכורים אלא משבעת המינין חטה ושעורה וגפן ותאנה ורמון וזתים ודבש דהיינו תמרים דכתיב ולקחת מראשית כל פרי אלו נאמר ולקחת ראשית כל פרי הייתי אומר כל הפירות חייבים בביכורים ת"ל מראשית ולא כל ראשית אי מראשית אין לך אלא חטין בלבד ת"ל כל פרי ריבה הכל נאמר כאן ארצך ונאמר כאן ארץ חטה ושעורה מה להלן בשבעת המינין הכתוב מדבר ואם הביא חוץ מאלו לא נתקדשו דהא מיעט מראשית ולא כל ראשית.
ג[עריכה]
ואין מביאין אלא מן המובחר ואם הביא שלא מן המובחר לא נתקדשו דכתיב זית שמן שהוא אגורי ששמנו בתוכו וכתיב נמי מארצך ולא כל ארצך למעוטי שלא מן המובחר דשבעת המינים גופיהן.
ד[עריכה]
ואין שקה הביא ענבים ודרכן מנין ת"ל תביא מ"מ וכיון דבתרומה תירוש ויצהר כתיבי גמרינן לביכורים מינה דהא דרבי רחמנא בהו תביא תירוש ויצהר הוא דרבי ואם הביא ממשקין של שאר פירות אין מקבלין ממנו כדילפינן.
ה[עריכה]
הקרובים לירושלם מביאין תאנים וענבים לחים והרחוקים מביאים גרוגרות וצמוקים דכיון דבכל ארץ ישראל ילפינן דמחייבים בביכורים מדאוריתא הרחוקים שאין בכוריהם יכולין להתקיים כל כך היכי מיחייבי לאיתויי בכורים אי לאו כי האי גוונא גרוגרות צמוקים.
ו[עריכה]
אין מביאין בכורים קודם לעצרת דכתיב וחג הקציר בכורי מעשיך שהוא זמן הבאת בכורי' ששתי הלחם הבאים בעצרת היו מתירים החדש למנחות ולהביא בכורים למקדש דכתיב וביום הבכורים ולכך יניחום עד שיבא עצרת דאי לאו הכי לא הוי עצרת יום בכורים. ומנין שתהא קודמת לנסכים ופירות האילן שלא יביא נסכים מן החדש ובכורים מפירות תמרים וזתים קודם לשתי הלחם נאמר כאן בכורי מעשיך ונאמר להלן באספך את מעשיך מן השדה מה להלן נסכים ופירות אילן דכתיב את מעשיך כל מעשיך ועוד דבאותו הזמן מאספין יין ופירות האילן אף כאן חג הקציר בכורי מעשיך נסכים ופירות האילן במשמע דשתי הלחם קודם להם. אין מביאין בכורים שבכרו אחר חנוכה דאינו אלא פסולת הפירות והתורה אמרה מארצך ולא כל ארצך למעוטי שלא מן המובחר כדאמר' ולרב ז"ל דסבר דיניחם אחר עצרת משום דחשובים משנה הבאה ילפינן לה מדכתיב מארצך כל זמן שהם מצויים על פני ארצך הוא שיביאם ועכשיו בזמן הזה אינם מצויים על פני הארץ ולכך יניחם עד אחר עצרת.
ז[עריכה]
אין מביאין בכורים לא מן החדש שחנט אחר ט"ו בשבט על הישן שקודם ט"ו בשבט ולא איפכא דבכורים איקרו תרומה כדכתיב ותרומת ידיך אלו בכורים ותרומה קי"ל דאין תורמין משנה לשנה כדכתיב במעשר שנה שנה וט"ו בשבט הוא ר"ה לאילנות משום דכל החונטים קודם זמן זה היינו על גשמי שנה שלפני תשרי והחונטים אחר כך הם על גשמי שנה זו שאחר תשרי. אחד הנטוע ואחד העולה מאליו חייב בבכורים דכתיב בכורי כל אשר בארצם דמשמע דכל מה שהוא בכורים בארץ ישראל אפילו עלו מאיליהן חייב כיון שהוא בארצם.
ח[עריכה]
ופירות שותפים חייבים [דכתיב כל אשר בארצם] דהויא דרבים. והגדל בעציץ שאינו נקוב ובספינה אינו חייב דכתיב בארצכם אבל מביא מן הגדל בגג ובחורבה דכתיב כל אשר בארצם לאיתויי הני.
י[עריכה]
וכל שהבריך או נטע ברשותו וברשות אחר אינו מביא בכורים אפילו מן הצד שלו דכתיב בכורי אדמתך עד שיהו כל גידולי הבכורים מאדמתך. וכשהבריכה והנטועה שתיהן לתוך שלו אלא שמפסיק דרך הרבים נמי פטור דמ"מ מרשות הרבים ינקי ואין כל הגידולין מאדמתו. ואם נתן לו חברו רשות להבריך בתוך שלו מביא בכורים דהוי כאלו כל הגידולין שלו ואם היה האילן סמוך למצר שהוא יונק ממה שאינו רשותו או נוטה לתוך שדה חברו הרי זה מביא וקורא שע"מ [כן] הנחיל יהושע את הארץ שלא יקפידו על כך וא"כ הוי כאלו כל הגידולין מאדמתו.
יב[עריכה]
אריסין וחכירין ובעלי זרוע שלוקחים קרקעות בפחות והגזלנין אף על פי שנתיאשו הבעלים אין מביאים בכורים דאין הקרקע שלהם וכתיב בכורי אדמתך. קנה ג' אילנות בתוך שדה חברו הוי כאלו קנה קרקע ומביא ממנו בכורים.
יד[עריכה]
הלוקח פירות תלושים ולקח הקרקע הרי זה מביא בכורים שהרי יש לו קרקע ופירותיה מכר לו פירות אפילו מחוברים ולא קרקע אין מביא מוכר ולא לוקח ואם חזר מוכר ולקחם אפילו תלושים הרי זה מביא שהרי יש לו קרקע ופירותיה.
טו[עריכה]
מוכר שדהו לגוי וחזר ולקחו ממנו הרי זה מביא שאינה נפקעת מן המצות בקנין הגוי דירושה ראשונה ושניה הוא דאיכא כדכתיב אשר ירשו אבותיך וירישתה וגו' משמע דבירושה שניה ליכא הפסק ואפילו מכרה ולענין תרומות ומעשרות דבמירוח תליא מילתא כיון שמרחה ישראל אפילו לא קנה הקרקע חייב דאוריתא ולענין בכורים בעיא שיחזור ישראל ויקח הקרקע משום דבעיא אדמתך כדאמר'.
טז[עריכה]
אשרה שבטלה אין מביאין ממנה בכורים שהבכורים הם כקדשי מקדש דכתיב בהו כי משחתם בהם מום בם כל שיש בו השחתה דעבירה ברובע ונרבע או דע"ז כמוקצה ונעבד אף ע"ג דמותרים להדיוט אסירי לגבוה.
יז[עריכה]
הבכורים אין להם שיעור מן התורה דכתיב בהו ראשית. והרוצה לעשות כל שדהו בכורים עושה [דכתי'] ראשית כל ביכורי כל.
יט[עריכה]
כיצד מפרישין הבכורים יורד לתוך שדהו ורואה תאנה או אשכול שבכרו קושרו בגמי ואומר הרי אלו בכורים והם נעשים בכורים במחובר לקרקע דכתיב בכורי כל אשר בארצם ומשקרא להם שם אפילו לא בשלו כל צרכן משגמרו ויתלשם אינו צריך לחזור ולקרות להם שם דכתיב ועתה הנה הבאתי את ראשית פרי האדמה בשעת הבאה הוא דבעיא דליהוי פרי אבל בשעת הפרשה אפילו בוסר ופגין. לא הפרישן במחובר ולא קרא להם שם ותלשם הרי זה מפריש אחר שנתלשו דבמחובר הוא דמרבי' דנעשים בכורים מדכתיב בכורי כל אשר בארצם דבתלוש פשיטא ואם נטמאו הפירות כולן מפריש מן הטהור על הטמא אין מפרישין לאיבוד שאין מסיקין בהם דהוו כקדשי מקדש.
כ[עריכה]
המפריש בכוריו ונפסדו או נאבדו חייב להפריש אחרים תחתיהם דכתיב תביא בית ה' אלהיך מלמד שהוא חייב באחריותן עד שיביאם להר הבית.
כא[עריכה]
המפריש בכוריו להעלותם בידו לירושלם לא ישלחם ביד אחר כיון שנראו לקריאה כדכתיב ולקחת מראשית וגו' וענית ואמרת וגו' ואם לקטן מתחלה לכך הרי זה מותר לשלחם דלא נראו לקריאה:
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |