מעשה רקח/ביכורים/ב
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
א[עריכה]
מ"ע להביא ביכורים וכו'. רבינו לא הזכיר שום ברכה כשמפריש הביכורים. וי"ל דכיון דאיתקש לתרומה כדדרשינן ותרומת ידך אלו הביכורים כי היכי דתרומה בעיא ברכה בהפרשתה כמ"ש בסוף פ"ב ה"נ ביכורים וכן משמע להרב דמשק אליעזר הביאו הכנסת הגדולה ביו"ד סי' ס"א ועיין מ"ש ריש פ"ט:
כקונה בירושלים וכו'. הלשון מגומגם ומוכח אנפשיה שהוא טעות סופר ובנוסח אחר מצאתי כתוב כקונה בירושלים אבל עמון ומואב ומצרים ובבל אע"פ וכו' וכן נראה מדברי מרן ז"ל:
ג[עריכה]
לפי שהן מן המובחר וכו'. הלשון מגומגם וניכר שיש בו טעות סופר ובנוסח אחר מצאתי כתוב לפי שהן מן המובחר ואם הביא שלא מן המובחר כגון וכו' ותאנים סוכות בכא"ף:
ד[עריכה]
אין מביאין ביכורים משקים. הכי מוכח בחולין דף ק"כ וכר' יוסי וכסתם מתני' דשלהי תרומות וההיא דירושלמי מלבד מ"ש מרן הקדוש י"ל דכוונת הירושלמי כשבצרן כולן ועשה מהם יין ושמן ושוב הפריש ומכח זה לא רצו לקבל מיוסף הכהן דאין זה ביכורים ואף דקי"ל דאם הפריש ואבדו מביא אחרים כמ"ש רבינו בסוף הפרק שאני התם שנאנס וגם עשה כסדר ויש לכוין לשון רבינו שכתב ואם הביא משקין ולא משאר פירות להורות דיתכן שאין מקבלין ממנו אף בזתים וענבים כההיא דיוסף הכהן ודו"ק אי נמי י"ל דס"ל לרבינו דתלמודא דידן לא ס"ל כהירושלמי ופסק כש"ס דידן וכן נראה מדברי התוס' בערכין דף י"א ד"ה מנין וכו' והמעיין יבחר:
ז[עריכה]
לא מן החדש על הישן וכו'. אבל מן החדש על החדש וכו' מביאין כדאיתא בירושלמי פ"ק והטעם משום דאתקשו ביכורים לתרומה כדאיתא בחולין דף ק"כ:
ח[עריכה]
ופירות של ביכורים וכו'. טעות סופר הוא וצ"ל ופירות השותפין וכן הגיהו מרן ורש"ל ז"ל פ' ראשית הגז וכן הוא בנוסח אחר כתב יד והוסיף עוד דאף שותפות הגוי חייב כמ"ש השיירי ז"ל:
ט[עריכה]
הגדל בעציץ אע"פ שהוא נקוב. הרב קרית ספר גריס הגדל בעציץ שאינו נקוב ואע"פ שהוא צ"ל שאינו. אמנם הרואה יראה שגירסתינו עיקר:
שנאמר בארצכם. נוסח אחר כתב יד בארצם. ובעיקר דינו של רבינו כתב מרן ז"ל דצ"ל על כרחינו דשבגג ושבחרבה עדיפי מתמרים שבהרים וכו' ע"כ כתב כן כי היכי דלא תקשי לן מהאתקפתא דעביד לעולא דס"ל דתמרים שבהרים אם הביא לא קדיש בדף פ"ד מהברייתא דקתני שבגג שבחרבה שבעציץ שבספינה ופירש"י דתמרים שבהרים עדיפי מנייהו ולכך כתב מרן דעל כרחך צ"ל דאידך ברייתא דקא מסייעא לר' יוחנן ס"ל בהיפך והוא דוחק גדול שיחלוקו במציאות. וראיתי בס' נחפה בכסף נר"ו בחלק יו"ד דף ל"ד שהקשה על דברי מרן ז"ל דסוף סוף הו"ל לרבינו לחלק בין עבודה לשאינה עבודה דאפילו לר"ל דלא בעי מובחר מחלק בין עבודה לשאינה עבודה וכ"ש לר"י דבעי מובחר ע"כ ואי מהא לא איריא דכיון דילפינן מארץ חרבה נמי הויא ארץ והוי מובחר והרים גריעי ע"פ דברי מרן ז"ל אכן מגג הו"ל להקשות דגג של בית לא משמע דאקרי ארץ ואף דרש"י ז"ל פי' לעיל דהאי דתנן מן המובחר היינו למצוה מ"מ לר"י לא משמע הכי דהא איהו לא קדש ס"ל ואף דגירסת רש"י ואידך מאי (כצ"ל) דהיינו ר"י דגם הוא ס"ל גזירה שוה דארץ ארץ ומדכתיב מארצך ולא כל ארצך ממעטינן תמרים שבהרים מ"מ גגי הבית לא שמענו ובהכרח צ"ל ע"פ דברי מרן ז"ל דס"ל להך תנא דר"י דקתני סתמא שבגג שבחרבה מביא וקורא דאקרי ארץ עדיפי מהרים ודו"ק וכן מצאתי בשו"ת הרא"ש ז"ל כלל ב' דין ד' ועיין להרשב"א סי' תרנ"ט הביאו הכנסת הגדולה ז"ל והמל"מ ז"ל שהאריכו בפרטי העציץ נקוב ומהר"ר הנ"ל פלפל בדברי המל"מ עיין עליו:
יא[עריכה]
שעל מנת כן הנחיל יהושע את הארץ. פשטן של דברים שעל מנת כן היינו לענין הבאת ביכורים לחוד וכדברי התוס' בב"ב דף כ"ו מרבוייא דאשר מארצך וכן הכריח הרב ידי אליהו ובזה תתורץ תמיהת הרב לח"מ פ"ה דנזקי ממון הביאה המל"מ ז"ל דשם הזכיר עשרה תקנות שתקן יהושע ובב"ק דף פ"ב משמע להדיא דר' יהושע בן לוי היא ופליג אר' יוחנן דחשיב נמי הא והניחוה בצ"ע אך לענ"ד לא ניחא לי בהכי היכא דאפשר והוא דרבינו פסק כר' יוחנן ממסקנא דסוף פרק לא יחפור ולדידיה הוו י"א תקנות אלא דרבינו נקט עשרה כלישנא דברייתא משום דנחית לפרושינהו בפרטות כדאיתא התם והן בדיני ממונות וכמ"ש רבינו שם והא משום דלא נחתא לדיני ממונות שהרי כתב רבינו שחייב להרחיק להכי שנאה רבינו לחודה אף שהיא יתירה על העשרה שהזכיר שם:
טו[עריכה]
המוכר שדהו וכו'. ועיין מ"ש מרן בשם מהר"י קורקוס ז"ל וכשבכרו ברשות הכותי אפשר דדמי לפירות שנתמרחו ברשות הכותי שאין ישראל הקונה חייב עכ"ל. ויש לגמגם בה טובא דהוא ז"ל ציין ממ"ש רבינו בהל' תרומות פ"א ושם כתב רבינו להדיא דמביא ביכורים מן התורה כאילו לא נמכרה לכותי מעולם ע"כ וכיון שכן ודאי דאף אם בכרו ביד הכותי כשחזר הישראל וקנאם נתחייב בביכורים שהרי כתב כאילו לא נמכרה מעולם ואי משום דין המירוח וכו' שאני הכא שחזר וקנאה. שוב ראיתי בס' ידי אליהו ז"ל שכתב בשם הרב בצלאל שתפס בהחלט כן ושם פלפל בדברי רבינו והראב"ד ומהר"י קורקוס ז"ל ויש לעמוד על דבריו עיין עליו:
יט[עריכה]
וכן יראה לי וכו'. עיין מ"ש מרן ז"ל והוא לענין מטעם שנתן וכו' ע"כ וכן מצאתי להרב קרית ספר ז"ל עיין עליו:
כ[עריכה]
המפריש בכוריו וכו' חייב להפריש אחרים וכו'. ואמרו במשנה שאינו קורא עליהם וביארו רבינו פ"ד הל' ט' ועיין מ"ש [שם]:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |