יצחק ירנן/ביכורים/ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

יצחק ירנן ‏ ביכורים ב

א

מ"ע וכו' ומביאין של דבריהם מערי סיחון ועוג וכו'. וכתב מרן וז"ל ומשמע לרבינו דלא פליג ת"ק אלא מדאורייתא אבל מדרבנן מודו דמיחייב וכו'. ואינם מובנים דבריו דכיון דהלכה כת"ק היאך קאמר דת"ק מדאורייתא קאמר דחייב דא"כ הו"ל לפסוק דמביא דאורייתא. ונראה ודאי דטעות סופר נפל בדבריו וצ"ל דמאי דפליגי הוא בדרבנן ות"ק מחייב אבל מדאורייתא לכו"ע פטור ופסק כת"ק כמ"ש רבינו עצמו בפי' המשנה וכ"כ הר"י קורקוס והרדב"ז בחידושיו יעו"ש, וזה מוכרח דהוא טעות סופר וכדכתיבנא ממה שסיים מרן וכבר כתב מהרי"ק בסי' קנ"ב להוכיח מהיכא משמע ליה הכי וכו', דהיינו כמ"ש דמאי דפליגי במתני' הוא מדרבנן אבל לכו"ע מדאורייתא פטור יעו"ש בדברי מהרי"ק בתשובה הנזכרת מבואר כן וזה פשוט. ואחר זמן רב נדפס ספר רוח אליהו ז"ל וראיתי שם דנתלבט בפי' דברי מרן אלו והאמת ניכר דטעות סופר נפל וכדכתיבנא וא"כ מ"ש רבינו בפי' המשנה דלת"ק הרי יכול לומר אשר נתת לי ואין הלכה כר' יוסי הגלילי מדרבנן קאמר דמדאורייתא צריך בדוקא ארץ זבת חלב ודבש.

טז

אשרה שביטלה וכו'. והחונים עליו לא הראו מקום מוצאו והרדב"ז כתב משום דמאיס דומיא דקרבן דכתיב מן הצאן להוציא הנעבד, ועיין בירושלמי בפ"ק דבכורים, ועיין לרבינו בפ"ד מהל' איסורי מזבח ה"ז ובמ"ש שם הרב מל"מ ז"ל, ועיין עוד שם בדברי רבינו בהלכה ח'. ועיין להרב קרבן חגיגה דף מ"א שהתיר לעשות סוכה מעצי אשרה כיון דיוצא ידי חובה בשאולה יעו"ש ודבריו תמוהים דמבואר להדיא בפ' כל הצלמים דף מ"ז דבעיית ריש לקיש גבי אשרה שביטלה לולבו מהו למצוה דהספק הוא אי אמרינן יש דיחוי אצל מצות או לא וא"כ גבי סוכה ה"נ דמצות כי הדדי נינהו וא"כ רבינו דפסק לחומרא בפ"ח מהל' לולב ככל תיקו דאיסורא ה"נ בסוכה אסור. ועיין בירושלמי שהזכרנו למעלה דנראה דמיפשט פשיטא להו דאין דיחוי אצל מצות ומותר דלא הוי כגבוה זולת בבכורים דאפליגו אי חשיב כקדשי מקדש והוי כלגבוה או כקדשי הגבול ופסק רבינו כרבנן דכקדשי מקדש נינהו ועיין עוד מ"ש על דברי הרב קרבן חגיגה הללו בספרי אגורה באהלך דף כ"ה ע"ד ודוק.

יז

עיין בספרי תועפות ראם דף ק"י ע"ג.

יח

הפריש וכו'. ומרן סגר עלינו את הדלת ולכאורה לא משמע הכי מהמשנה דפ"ג דבכורים יעו"ש, וכן נתקשה מהר"י קורקוס יעו"ש וניחא ליה וז"ל ונראה שהוא מפרש דאימתי אמרו היינו להיות כבכורים לגמרי וזהו שפי' ואמרו אימתי אמרו תוספת הבכורים כבכורים בזמן וכו' דוק מינה מה שמביאין מסוריא כבכורים הוא דלא הוי אבל נאכלת היא בטהרה כיון שהביאה לבכורים וכו' אלו דבריו ז"ל. ויש להקשות דאי מדיוקא מהיכא יצא לו דהא מיהא נאכל בטהרה ולא לדבר אחר ממעלת הבכורים. ועוד דמנא ליה האי דיוקא ואדרבא נימא כפשטא דכל שאינה באה מן הארץ אינה כבכורים כלל כיון דמעיקרא הבכורים עצמן הן דרבנן נמצא דהכל דרך נביאות והרדב"ז ז"ל נשמר מזה ומייתי לה מדתנן תוספת הבכורים נאכלת בטהרה ולא איירי בשל ארץ ישראל דהא תני תוספת הבכורים כבכורים אלא ודאי איירי באותן שבחו"ל דמ"מ צריך לאוכלן בטהרה.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.