פלתי/יורה דעה/לה

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

פלתיTriangleArrow-Left.png יורה דעה TriangleArrow-Left.png לה

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח
דרכי משה
דרישה


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
כף החיים
כרתי
עיקרי הד"ט
פלתי
פרי מגדים - משבצות זהב
פרי מגדים - שפתי דעת
פתחי תשובה
ש"ך
נקודות הכסף (להש"ך)
באר הגולה
ביאור הגר"א
ט"ז
יד אברהם


חכמת אדם


לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


OCR Icon.png דף זה נוצר בטכנולוגיית זיהוי תווים אופטי OCR. מטבע הדברים הטקסט המקורי ישן ודרושה עדיין הגהה מלאה מול טקסט מקורי חופשי.
אתם מוזמנים לתרום ולהגיה את הדף, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי הדף מוגה, ניתן לציין זאת בדף השיחה. תוכלו להגיה את הדף מול דף הדפוס המקורי

(א) כל זה מיקרי חליף וטריפה האחרונים ובראשם מהרש"ל חולק להכשירן כי אין להם שרש בגמ' ובאמת אלו אפשר לצייר דהראשונים טעו בזה ודאי יש מקום להתיר אבל זה רחוק להאמין שיחשבו שיש לזה שרש בגמ' כי אלו כוונת הגמ' על הך חילוף היה ליה לגמ' לומר ראשון תואר וצורת האונה ומקומו ואח"ה לומר עליו חילוף וטריפה אבל כיון שלא הזכיר כלל מזה חלוף איך שייך וטריפ' הא עדיין לא נזכר צורתו האמיתי עד שיחול עליו חילוף ושום בר דעת לא יסתפק בזה דיהיה כוונת הגמ' חל על חלופים הללו שלא עברו כלל בגמ' וגדול לבעלי הורא' מהרי"ו הביאו בתשוב' שלו וברור דבר קבלה היה בידו מקדמונים כי התורה היה מסור לחכמי אשכנז ובקעה מצאו וגדרי גדר וקיימו וקיבלו לעשות כפי שחיטת מהרי"ו א"כ איך אפשר לבטלו בשלמא אי נוכל לתלו' בטעות שחשב שכך פי' בגמ' אליף וטעה בהבנתו הוי מנהג בטעות אבל זה לא עלה בלבי שיהיה גדולי הדור כאלה אשר מהם ממש יצא תורה באשכנז ואגפי' יטעו בדברים פשוטים כאלה ואין זה רק מסור' בידם מקדמונים וקבלו לעשות כן וא"כ הרי איסור גמור לשנות מנהג זה כיון שאינו בטעות ומה נדע אשר לא ידעו הם והרבה דברים שיש במסורת מה שלא נזכר בדברי חז"ל כמו בשר ששהה ג"י בלא מליחה וכדומה וח"ו לשנות ולכן רבים סומכים עצמן אדברי מהרש"ל ומקילן ביותר וח"ו להקל והרי זה פורץ גדר מה שקבלה בידינו מאבותינו והם היה להם מסורת לאסור בחלופים כאלה ח"ו שיטעו בדבר פשוט ואל תטוש תורת אמך:

(ב) אם נמצאו ב' ורדות הט"ז בס"ק ד' הקשה הא לקמן פסקינן דיתרת מקמא כשר ולמה יטרוף בב' ורדות ותי' לאו משום יתרת אסרינן רק הואיל ולה' תואר ורד ה"ל כל יתר כנטול דמי וחסרה ורד טריפה עכ"ל: ועדיין קשה דהא אמרינן בגמרא האי ביני ביני דאתא וכו' סבר למטרפי' אמר כל הני חיוי ברייתא אית ליה וקרו להו עינונת' דורדא ופירש"י דחד היה ומכח זה פי' אי חסר כשר דהא ס"ד לטרוף כדאיתא אבל רבינו אפרים תי' חד ודאי מעכב רק שם היה תרי ומ"מ הכשיר. #א) וא"כ קשה בנמצ' ב' ורדות מה מפרשינן בגמ' בכל הני חיוי דברייתא וכו' אי הפי' כפריש"י דה"ל רק חד אינוני' דורדא א"כ הא לפי' זה העלו רש"י ותוס' דחסרא ורדא כשר א"כ ביש לה שני ורדות ג"כ כשר דמשום יתרת ליכא למטרף דהא חסרה ורד כשר ואי דמפרשי כפירש רבינו אפרים בשני ורדות היה העובד' פשיטא דכשר דהא אכשיר לה להדיא משום דכל הני חיוי ברייתא ודוחק לומר דאצלינו לא שייך כל הני חיוי ברייתא דהא לא שכיח באמת דזה נגד משמעות הפוסקים #ב) וצ"ל דמפרש ליה כפירש"י ומ"מ אף דלפי' זה חסרא ורדא כשר מ"מ ביש שנים טריפה דס"ל כפי' הרמב"ן כל יתר כנטול דמי והוי נקב במקום ההוא ואף כאן דכנטל הורדא דמי ה"ל ניקב הריאה וכ"כ הש"ע לקמן גבי טחול דלדעת הרמב"ן אם שני טחול ודבק בסימכי' טריפה אף דניטל טחול כשר מ"מ זהו הוי כנקוב בסומכי' וכן י"ל כאן וא"ש ודוק: אלא שאני לא ידעתי #ג) התוס' החליטו אם כפי' ר"א דעובדא היה בתרי אוניית' ומזה החליטו דבחסר ורדא טריפה מנ"ל כיון דאיהו לא מכשרי יתרת מקמאי י"ל דלכך חשב למטרפי' דהוי יתרת אבל לא דכנטל הורדא דמי דמה בכך אם חסרה ורדא כיון דאין מקובל דצריך להיות ורדא רק שם האיסור דהוי יתרת שלא בדרא דאונא ומנ"ל להוסיף טריפות דרבא אמר ה' אוני ועלה קאמר או חסיר ויתיר טריפה ולא הזכיר כלל מן ורדא וגם קצת מוכח דלא קאי עלה אם חסר דהא יתיר לא קאי עלה ולית דכר מן ורדא וא"כ מאין הפסק בא לאסור ויש ליישב: והנה יש לתמוה ברמב"ם דפסק חסרא ורדא או שנים כשר ויתרת קמא ג"כ כשר א"כ מה טעם ולאיזה צורך אמר ליה כל הני חיוא ברייתא אית ליה מהכ"ת להטריף אי משום ורדא הא בכל אופן כשר ואי משום יתרת הא יתרת מקמ' כשר: וצ"ל דס"ל לרמב"ם הא דמתיריו כל יתרת מקמא היינו הואיל וחזינן דכל הני חיוא אית ליה ש"מ דאין מספר חמשה אוני מוחלט כי ורדא ג"כ בכלל יתרת אוני נחשב וראינן דאית ליה אחד ושנים אף כל יתרת מקמא כשר משא"כ לולי דחיוא ברייתא אית ליה הוי יתרת מקמא טריפה ודו"ק:

(ג) מ"מ בעינן שלא יהיה יותר אונות בשמאל מימין והפר"ח השיג בס"ק צ"ד ע"ז דכיון דאיכא תלתא בימין מה נ"מ אם בשמאל יותר ונסתיי' מדברי הרמב"ם ע"ש ואף דעתי נוטה לכך דהא בגמרא נאמר חלוף טריפה וע"כ הכוונה דנחסר והיה רק ב' מימין ובשמאל ג' דאי הכל קרוי חילף אף דיש בימין ג' ובשמאל ד' זהו ליכא למימר בכוונת רבא דהא רבא ס"ל ליתר' אפי' בדרי דאונא טריפה וא"כ אין כאן במציאות ואי איכא יתרת בלא"ה טריפה וא"כ דלא נתכוון רבא לזה א"כ אף דאנן קיימ"ל דלא כרבא להכשיר יתרת מ"מ אין לנו לחדש טריפות בחלוף מה דלא עלה ברוח רבא מעולם שיהיה זה נכלל בכלל חילוף. לכן במקום הפסד מרובה אפשר להקל ולסמוך ארמב"ם וסיעתו כמו שכתב הפר"ח:

(ד) אבל מקמא הפיצול נופל למטה וסופו להתפרק וכתבו הש"ך ופר"ח אפילו למ"ד יתרת מקמא כשר הכי שאני דהפיצול מגוף הריאה וכשנפחי' הריאה הפיצול נופל למטה והרי נראה שנתפצל מגוף הריאה וסופו להתפרק וטריפה ואין להקשות כיון דטעם הואיל נתפצל מגוף הריאה א"כ הא דטרחינן בגמ' מ"ז ע"ב למצוא פי' על הא דקתני ריאה שנקבה או שחיסרה מהו שחסרה נימא בכה"ג שנחסרה מגוף הריאה ונתפצל והוא מקמאי וטריפה וזהו קמ"ל דכה"ג טריפה דסופו להתפרק ואי דא"כ דטעמא דסופו לפרוק וניקבה הריאה וא"כ לית כאן י"ח טריפות דנקבה וחסרה בחדא חשבינן דהא במסקנא דאוקמי' לא צריכה אלא לר"ש ג"כ חסרה היינו נקבה: ועיין לקמן בסי' ל"ו ושם תמצא תירץ לכל קושי' האלה כחדא ונראה כיון דטריפת זה אינו מחמת יתרת רק מחמת שסופו להתפרק אפי' בפחות מטרפא דאסא טריפה שסופו להתפרק ולומר אם אינו כ"כ גדול הריאה אינה מתפרקת דזה דוחק ומנלן להקל באיסור תורה כ"כ ודלא כמהר"ץ בהג"ה שחיטות דמיקל בזה:

(ה) סדק והעלו דאמרי' בסדקים להכשיר ולא להטריף ואפי' במקום אחד כמ"ש הש"ך והיינו דמקילין משום הואיל רוב ריאה אין חסר מצינו ולכך כל מה דנוכל לומר להו שאינן בכלל חסר אמרינן אם כן נראה הוא הדין באונה עליונה שנתפצלה הפצולים משלימין למנין אונות דאף דמקילין לבל יהיה יתירות מ"מ הרי כאן מנין אונא להשלים וזה פשוט דעדיף מסדקים:

(ו) ויש מכשירין וכו' ומהרש"ל הסכים לרמב"ם ובאמת יש להבין בגמ' דאמרי' דמי לאופת' דשוע' טריפה מה צורך לכך הא חסרה אונות ובהדיא אמרי' חסר מן ה' אונות טריפה וכאן הא חסרו כולם ומדברי מהרש"ל נראה דס"ל היכי דבוקה כולה יותר יש להתיר דאין סדר שיהיה חסירין אבל בחסרה א' או ב' גרוע ביותר וזהו דוחק והש"ך כתב כדברי הר"ן דביש היכר כל דהו אמרי' דנסרכה להדדי וזה אינו מועיל להך דאמרי' דמיא לאופתא בממ"נ אי יש היכר הא באמת כשר ואי אין היכר ת"ל דהוי חסר ומהש"ך נראה דמחמת חסר היכר כל דהו מהני משא"כ בשביל דמיא לאופתא בעינן היכר סדק. ולבבי אומר דהא כל אונה מוקפת קרום הריאה ובתוכו מונח כבשר הריאה וא"כ אף שתי אונות כראי' כחד נבדוק אם נחתך אותו ומצינו לכל אחד קרום מיוחד הרי ברור דהיה שני אונות דהא יש כאן שני קרומים ואם נסרכו בחוזק בידוע דימצאו בדביקן שני קרומים תכופים זה לזה וזה לאות שהיה שני אונות רק נסרכו ואין כאן פסול מחמת חסר דהא היה שני קרומים רק פסול דדמי' לאופתא ובזה מועיל סדק וכדומה אבל אם נחתך האונות ואין כאן קרום א"כ מוכח דהוא רק אונה אחת וחסר המנין וטריפה ולא מועיל סדק וסמפון דהרי ריעותא לפניך וא"ש. ונקט מיהו לדינא להחמיר ומבלי לסמוך אסדק וסימפון אם נחתך ואין כאן רק קרום אחד ודוחק לומר ולהקל דכ"כ נדבקו ביחד עד שא"א להכיר בין קרום א' או שנים ונדבקו דזה קשה במציאות שיהיה ד' קרומים כי בלא"ה לכל אונה יש שני קרומים שיהיה נדבקו ארבע ולא יורגש. ולכן יש להחמיר ואם ניכר הקרום פשיטא דאין כאן חסר רק מחמת דמי' לאופתא וא"כ סרו כל קושי' הנ"ל ודו"ק:

(ז) ואם ימצא אין לו מנין ידוע והא דלא משני בחולין דף נ"ו בהא דאמר חזקיה אין ריאה לעוף ופריך הגמ' הא חזינן דאי' לי' ודחה הגמ' לא לנפול ולא לחמור ולא קמשני בפשוט לא למנין הריאה לענין חסר המנין ויתיר וחליף דאין להם מנין ידוע ודוחק לומר דבחר בהנך תרתי שהוא טריפות השנוים במשנה משא"כ הך דחסיר ויתיר רק מימרא ונראה לומר דיש להבין דשם פליגי ר"י ושמואל בשמוטת גף בעוף אם טרפה או תבדוק שמא נקבה הריאה ועלה קאמר חזקיה אין ריאה לעוף הרי דמיירי מזה שאין לחוש לנקובות הריאה שאתה מצריך בדיקה וא"כ איך שייך לא לנפול ולא נחמור מה ענין זה להך חששא שמא נקבה הריאה וי"ל דכך כוונתו בנפלה מגג דאין חוששין לבדוק הריאה ולא חיישינן שמא נשתברו צלעות או נתרסקו עצמות הקטנים המחוברים לה לריאה ונקבו וע"כ דלא מחזקינן ריעותא בריאה א"כ ה"ה בשמוטת גף לא מחזקינן ריעותא בריאה והם חלקו דיותר יש ריעותא בשמוטת גף מן נפולה וא"כ א"ש דל"ל דכוונתו על חסר ויתיר דמה ענין זה לשמוטת הגף דעלה קאי מימרא דחזקיה:


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.