יד אברהם/יורה דעה/לה

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

יד אברהם TriangleArrow-Left.png יורה דעה TriangleArrow-Left.png לה

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


סימן ל"ה סעיף ב בהג"ה ב'
אם נמצאו בה ב' ורדות. ויש להם שורש א' כו' ואם א' הפוך והב' אינה הפוכה הולכין אחר היותר גדולה ואם היא אינה הפוכה כשר. כתב הש"ך דאיש להם שורש א' קאי דאי אין להם שורש א' בלא"ה טריפה משום ב' ורדות. מוכח מדבריו דאפילו אם א' מהן עומדת שלא במקומה ה"ל ב' ורדות ואף שהוא הפוכה מ"מ הרי יש לה תואר ורד וכיס. ולטעמיה אזיל שכתב בס"ק י"ז דב' ורדות שא' עומדת בצד שמאל טריפה אם יש לה תואר ורד כהווייתה ואפילו במקצת אם יש לה כיס. לדעתו היא חומרא יתירה דנלפע"ד מוכח להדיא באשר"י וטור וב"י בשם הר"י ן' חביב ז"ל דעינוניתא בשמאל נחשבת לאונא יתירא ולא לורדא כיון דשינתא מקומה. וא"כ לדידן הוי יתרת מקמא דנוהגין להכשיר כמ"ש הג"ה ס"ג. וכן יש להוכיח מדברי התוס' פא"ט (דף מ"ז) והר"ן והמרדכי שכתבו דהא דאמרינן דביני ביני טריפה היינו היכא דגדולה הרבה ואינו דומה לעינוניתא דורדא. אלמא דכשיש שנוי שאינה דומה לעינוניתא דורדא ה"ל יתרת אונא ולדידן כשירה. לכן נ"ל שאפי' את"ל להחמיר בשני ורדות שא' עומדת בצד שמאל כשיש לה תואר ורד כהווייתה מ"מ בשיש לה שנוי קצת אין להחמיר כמ"ש מדברי התוס' והרא"ש והר"ן והמרדכי וטור וב"י ור"י ן' חביב ז"ל. ומכ"ש הט"ז ופר"ח מקילים בשני ורדות שא' עומדת בשמאל. ולפ"ז דברי הג"ה אתי שפיר כפשטי' שאם נמצאו ב' ורדות וא' הפוכה כו' איירי שפיר שאין להם שורש א' אלא שא' עומדת ברחוק ונידונית כיתרת מקמא משום שנוי שהיא הפוכה ודו"ק. ובשו"ת באר יעקב כ' דבהפס"מ יש להתיר בהפוכה. ואם ניקב הכיס מתיר הפמ"ג וכ"כ בתב"ש ס"ס ל"ט. ומיהו מ"ש הפמ"ג ראיה מסירכא סימן ל"ט אינו ראיה לנקב כדאיתא סימן מ"א גבי טרפש הכבד דהא ה"נ טריפות דכיס לאו מצד עצמה אלא משום הורדא וא"כ מהני סתימה וכן משמע בתב"ש. וא"כ אין ראיה לנקב. אלא דבלא"ה נראה דכיון דגם האוסרים לא הזכירו אלא חסר ויתיר וסתמא אין נקב בכלל כדמוכח סימן נ'.
ועיין מ"ש בסימן מ"ה דבניקבה או נסרכה הקטנה אין להתיר וע"ש הטעם. וגדולה מזו אוסר התב"ש בשינתה הקטנה מקומה כיון שטריפות זה הוזכר בתוס' פא"ט. ואין זה סותר לסימן מ"ד ותשובת צ"צ גבי טחול דש"מ נמי מטעם נקיבה קאתינן. ועיין בשו"ת ז' יוסף בענין החלב של בהמה שנמצאה ורדא שלה הפוך יש להתיר קודם ג"י ובהפס"מ מתיר גם הבהמה. אך בנמצא חסר או יתיר ורדא אוסר הגבינות עד י"ב חודש וקודם י"ב חודש מותר ממ"נ או דאח"כ נעשה ואת"ל דנעשה מקודם א"כ מדחיתה יב"ח מוכח כמכשירין דגבי ספק פלוגתא מהני שהייה יב"ח או לידה משנולד הספק:
סעיף ה' בהג"ה
אם נמצא אונא ע"ג הריאה וגומא תחתיה כו' ושוה לשאר הריאה כו' כשרה. דאין זה יתרת אלא פיצול הריאה ומאחר שיש לה גומא תחתיו לנוח בו אינו עתיד להתפרק כשאר יתרת וכשירה. משמע דתרתי בעינן דאין זה יתרת ועוד דאינו עתיד להתפרק אבל אי הוה יתרת לא מהני מה שאינו עתיד להתפרק כגון אי היה הפיצול קצרה מהגומא דטריפה. וכ"כ הט"ז ודלא כהפר"ח ונקה"כ שהשיגו עליו כיון דסוף סוף אינו עתיד להתפרק ע"ש. ולא ירדתי לסוף דעתם. דא"כ אמאי ביתרת נגד חריץ הורד לא מכשר הג"ה אלא בשעת הדחק והפסד מרובה והלא החריץ הוא מגין על היתרת שאינו עתיד להתפרק. ובד"מ איתא להדיא דלא מכשר אלא משום דבלא"ה יש מכשירין יתרת מקמא אבל בלא זה לא היה מכשיר משום דאינו עתיד להתפרק כיון דיתרת היא וקיי"ל כל יתר כנטול דמי. וכן אי' להדיא במהרי"ו שהוא מקור דין זה והובא בד"מ וז"ל וצריך שתתמלא הגומא ולא יהא רחב יותר עכ"ל. מבואר להדיא דאם הפיצול קצרה מהגומא שאינה ממלא אותה והגומא רחבה וגבוהה יותר דטריפה דאז לא הוי פיצול אלא יתרת וכל יתר כנטול דמי. ועוד נראה טעם הגון דאפילו אי לא הוה יתרת מ"מ הרי כאן הוי גומא בריאה דקיי"ל בהג"ה סימן ל"ו ס"ח דאם החסרון ככף כפופה ויוכל להניח בחסרון זה אגודל דטריפה וכ"ש דכאן ה"ל תרתי לריעותא יתר וחסיר ודו"ק. ואחר כתבי זה כמה שנים בא לידי ס' תורת יקותיאל וראיתי שם כדברים האלה והנאני ות"ל:
סעיף ה' בהג"ה
האונה התחתונה כו'. עיין בש"ך מה שמחלק בין כשכל הריאה דבוקה דלא מהני היכר סי' אלו לאם ב' אונות דבוקות דמהני. ועפ"ז נ"ל ליישב מה שמקשים אהא דאמר רפרם דמיא לאופתא טריפה דל"ל ח"ד דבלא"ה תיפוק לי' דחסר אונא טריפה. ולפמ"ש הש"ך לק"מ דאיירי שאין לה חיתוכי דאוני אבל יש היכר סימנים אלו. וכן י"ל בזה מ"ש הלח"מ פ"י דהלכות שחיטה שמנה בשנים חסרה הריאה ממנין האונות ונמצאת הריאה בלא חיתוך אונים ואע"ג דכ"ש היא מחסר אונא א': (בהג"ה) יש אומרים דבגדיים וטלאים אין להטריף אם לא נמצאו בהם אונות כו'. וכשמתגדלין גדלין האונות בהדייהו. דוגמא לזה אית' בפ' אלו טריפות (דף ס"ה) ופ' אין מעמידין (דף ל"ט) גבי סימני דגים וחגבים דריש אעפ"י שאין לו עכשיו ועתיד לגדלן אח"ז דשרי וכ"פ הט"ו ר"ס פ"ג ור"ס פ"ה:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף