עיקרי הד"ט/יורה דעה/לה
|
< הקודם · הבא > |
| הוקלד חלקית, אתם מוזמנים לתרום ולהשלים את הדף/הפסקה | |||
| נא לא להסיר תבנית זו לפני השלמת ההקלדה | |||
יט[עריכה]
מי שקנה אבן אחת למצבת רב אחד ולפי עדות העדים קנאה בתנאי לתקנה וליפותה ע"י אומן בקי והמנהג לעשות הכל אחר שמשימין אותה על הקבר כדי שלא תתקלקל עשייתה בהוליכה והמוכר שכר אומן בקי ועשה בה מה שצריך ולא יצאה נקיה וברה דאדרבא נגלית כעורתה וטוען האומן שתנאי היה לעשות בה כל מה שאפשר ולא נתחייב עוד והשופט חייבו להחליפה ועתה יש לדעת מה דינה של האבן הזאת (וכמוזכר בח"ג שלו) דכיון דלפי טענתו של מוכר נעשה בהחלט הרי לדידיה שויא אנפשיה חתיכה דאיסורא דהו"ל צר ביה ואזמניה או דילמא כיון שנתחייב בדין עפ"י עדים הו"ל צר ביה ולא אזמניה דלאו כלום הוא וכפסק מרן (סי' שמ"ט) וכמ"ש הרב"ד סי' קע"ב. [פרי האדמה ח"ד דל"ו ע"א]:
הד"ט ועיין להרב זרע אמת (ח"ב סי' קמ"ז) בדין ב' מצבות שמניחין לציון על הקבר שנמצאו קבורים תחת קרקע חצר היהודי שיש זקנים בהם האומרים שמחרבן בית הקברות של יהודים שהיו במקום אחר נשתמשו ליסודות בנין החצר והעלה דלענין הנאה יש להשתמש בהם לעשות נפש לשאר מתים. ולענין הכהנים הורה דאף בהידועים אין הכהנים מוזהרין להתרחק מהן מטעם כמה ספיקי דלמ"ד להחמיר נמי אינו רק טומאה דרבנן וכ"ש שא"צ לבדוק אם יש שם אחרים ע"ש:
ובעיקרן של מצבות הללו עיין להרב ברית עולם (סי' תשל"ח) בשם האר"י בשער המצות פ' ויחי שכתב שהוא צורך גדול והוסיף הרב המחבר דאפשר דרשב"א נמי דבירושלמי (פ"ב דשקלים) אמר אין עושין נפשות לצדיקים דבריהם הם זכרונם (ועיין להרב תאוה לעינים סי' ער"ה דף פ') גם הוא יודה לשים לצדיקים איזה אבן על קברם ודוקא בנין מפואר אין עושין להן ע"ש. ותכריכי מת שהזמינם לתרכו ונתנם עליו ולאיזה סבה הוציאום ממנו קודם הקבורה פסק הרב דבר משה (בח"א סי' ס"ז) לתת למת אחר ע"ש. ולהרב ברית עולם הנז' בחיים שאל שלו (ח"א סי' ע"א אות ו'). ועיין להרמ"ע (סימן מ"ד) בדין מצבות שיש לחוש שיוציאום האנסים דטוב למוכרן ולמחות מהן שמות הבעלים ודמיהם יפלו לתיקון קברי ישראל ע"ש: