ערך/חילופי אותיות
|
|
ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי 
חילופי אותיות
ישנן אותיות שמתחלפות זו בזו, הן בנוגע לדרך הפשט (פירוש המילות), והן בנוגע לדרך הרמז (כגון חישוב גימטריאות, ועוד).[1]
חמשת מוצאות הפה[עריכה]
אהח"ע, בומ"ף, גיכ"ק, דטלנ"ת, זסשר"ץ.
דוגמא לשימוש בחילוף זה על דרך הפשט[עריכה]
בפסוק (ויקרא יט טז) לא תלך "רכיל" בעמיך מפרש רש"י (שם) הולכי רכיל - הולכי רגילה, שהכ"ף נחלפת בגימ"ל, שכל האותיות שמוצאיהם ממקום א' מתחלפות זו בזו, בי"ת בפ"א, וגימ"ל בכ"ף, וקו"ף בכ"ף, ונו"ן בלמ"ד, וזי"ן בצד"י.
הראב"ע בכמה מקומות חולק על כלל זה, וכותב שלא יתחלפו כי אם אותיות אהו"י ואותיות שי"ן שמאלית בסמ"ך (עי' פירושו על תהילים ה א, פ טז, שיר השירים א י).
דוגמא לשימוש בחילוף זה על דרך הרמז[עריכה]
בירושלמי שבת (פ"ז ה"ב) דרשו רמז לל"ט מלאכות מהפסוק (שמות לה א) אלה הדברים - א' חד, ל' תלתין, ח' תמניא, לא מתמנעין רבנן דרשין בין ה"א לחי"ת. ומפרש בעל תורה תמימה (עי' בראשית יז ה בהערה אות יג, שם מט ד בהערה אות ג, שמות יב ד בהערה אות כו, שם כ יב בהערה אות פב, ויקרא ב ה בהערה אות לג, שם יט כד בהערה אות קצה וקצו, שם כו טז בהערה אות ל, אסתר ד ה בהערה אות יא) מפני שהם ממוצא אחד ומתחלפין, ועיי"ש בתורה תמימה עוד כמה דוגמאות.
א"ת ב"ש[עריכה]
א"ת ב"ש ג"ר ד"ק ה"ץ ו"ף ז"ע ח"ס ט"ן י"ם כ"ל. עי' מה שצויין באנציקלופדיה תלמודית ערך גימטריא (כרך ו עמוד לד), ועי' רש"י (במדבר ז כ) ומהרש"א (חידושי אגדות שבת סג.).
דוגמא לשימוש בחילוף זה על דרך הפשט[עריכה]
על הפסוק (שמות כ כא) "בכל המקום אשר אזכיר את שמי אבוא אליך וברכתיך" יש מי שפירש [השלם מקור] "אזכיר" כמו "תזכיר", כי האותיות א' ות' מתחלפות זו בזו.
אח"ס בט"ע[עריכה]
אח"ס בט"ע גי"ף דכ"ץ הל"ק ומ"ר זנ"ש היא צורה נוספת של חילוף אותיות, לפיה האותיות כולן מתחלקות לשבע קבוצות בנות שלש אותיות כל אחת, כשהאותיות באותה הקבוצה יכולות להתחלף זו בזו.
דוגמא לשימוש בחילוף זה[עריכה]
בגמרא בפסחים (ה.) לומדת הגמרא שזמן השבתת חמץ בי"ד ניסן הנלמד מהפסוק (שמות יב טו) "אך ביום הראשון תשביתו שאור מבתיכם" הינו מחצות היום, מהתיבה "אך" המתחילה את הפסוק, "אך - חילק". בביאור דרשה זו כתב רש"י (בביאור השני): אך חלק. אך הוא חץ בגימטריא דאח"ס בט"ע גי"ף דכ"ץ ותופס ח' תחת אל"ף וצד"י במקום כ'.
דרשות חז"ל[עריכה]
הגמ' במסכת שבת דף קד ע"א דורשת האלפא ביתא של אח"ס בט"ע, וז"ל: אמר הקדוש ברוך הוא: אח"ס בט"ע גי"ף - אני חס עליהם מפני שבעטו בגי"ף, דכ"ץ - דכים הם, כנים הם, צדיקים הם, הל"ק - אין לך חלק בהן, ומרז"ן ש"ת - אמר גיהנם לפניו: רבונו של עולם, מרי, זניני מזרעו של שת! אמר לו: א"ל ב"ם, ג"ן ד"ס, להיכן אוליכן - לגן הדס, ה"ע ו"ף - אמר גיהנם לפני הקדוש ברוך הוא: רבונו של עולם, עיף אנכי, ז"ץ ח"ק - הללו זרעו של יצחק, ט"ר י"ש כ"ת - טר, יש לי כיתות כיתות של נכרים שאני נותן לך".
אהו"י[עריכה]
אהו"י נקראות אותיות הנח (שיכולות להיות נחות - שאין מבטאים אותן כשבאות בלי ניקוד), ומתחלפות זו בזו. עי' ראב"ע (בראשית לז כה, במדבר יא כ, שם טו ג, תהילים ה א, שם פ טז, שם קב י, שיר השירים א י), רד"ק (יחזקאל מב ה, דברי הימים א א ז), שפתי חכמים (בראשית מב א), ועי' תורה תמימה (בראשית מב א בהערה אות א, ובמדבר כא יד בהערה אות טז).
א"ט ב"ח של ר' חייא[עריכה]
עי' סוכה (נב:), ושם מחלוקת בין רש"י ורבינו חננאל. ועי' כתובות (סז.) אל תקרי גדיותיך אלא גויותיך, ופי' בחכמת מנוח: בחילוף אלפא ביתא דא"ט ב"ח ג"ז ד"ו כו'.
אי"ק בכ"ר[עריכה]
אי"ק בכ"ר גל"ש דמ"ת ... עי' בניהו על הקדמת תיקוני הזהר כי העולם אומרים שבספר התיקונים משתמש רשב"י במספר קטן, אך אני אומר אין צורך להשתמש בזה ובכיו"ב במספר קטן אלא יהיה החשבון בחילוף אלפא ביתא דאי"ק בכ"ר.
א"ך ב"ל[עריכה]
א"ך ב"ל ג"מ... עי' "ספר החכמה" [הקדמת הרקח על התורה] (שער י).
האותיות הסמוכות זו לזו[עריכה]
א' בב', ב' בג', וכו', כולן מתחלפות זו בזו. כך כתב ב"ספר החכמה" [הקדמת הרקח על התורה] (שער א), וכך כתבו הרש"ש (נדרים נה.) ובעל תורה תמימה (בראשית ט ה בהערה אות ח, ושמות יז טז בהערה אות כ) וכן בהפלאה כתובות צו. וכן מאריך בעניין בספר דרכי השינויים [[1]]
האותיות הדומות זו לזו בכתב[עריכה]
ב' בכ', ד' בר'. עי' ספר 'מצור דבש' על הש"ס (שבת קד), ומציין למהרש"א (חידושי אגדות שבת סג.). וכן הוא ברד"ק (דברי הימים א א ז) וביפה תאר (שמות רבה לח א).
ג' וח'[עריכה]
עי' מהרז"ו (במדבר רבה ז ד ד"ה נטיעה לשמי).
ג' וע'[עריכה]
עי' ספר המעריך (ערך נבג).
ד' וז'[עריכה]
עי' שפתי חכמים (ויקרא יב ב).
ח' וכ'[עריכה]
עי' מהרז"ו (במדבר רבה יג יז ד"ה ימחאו כף, ואיכה רבה ב ד"ה איך חייב). וכן מאריך בעניין במקור ברוך [[2]]
ט' וש'[עריכה]
עי' עיון תפלה (בסדור אוצר התפלות, ד"ה פטום הקטרת).
ל' בר'[עריכה]
עי' רש"י (איוב ו כה), רמב"ן (שמות כב טו), מצודת ציון (איוב לז טז).
נ' בר'[עריכה]
עי' רש"י (ערכין לג.).
ס' בת'[עריכה]
עי' מתנות כהונה (קהלת רבה ב א).
ע' בה'[עריכה]
עי' רש"י (סנהדרין צה. ד"ה הרפה).
- ↑ האדמו"ר מצאנז זצ"ל, בעל שפע חיים ודברי יציב, בספרו "דרך חיים" (פרק יז אות ד, עמוד קמז) מביא (לענין רמזים) שיש בזה מאתים שלשים ואחד סידרות, ושמכונים בספרי המקובלים 'רל"א שערים'.
| לניווט בין ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי | |
|---|---|
|
| |
| א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • כ • ל • מ • נ • ס • ע • פ • צ • ק • ר • ש • ת |
| לניווט בין ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי | |
|---|---|
|
| |
| א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • כ • ל • מ • נ • ס • ע • פ • צ • ק • ר • ש • ת |