רש"י/איוב/ו

רש"י ‏ איוב ו

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

(מענה איוב):

ב

והותי. שברי:

ישאו יחד. עם משקל שכנגדם ואפי' הם חול ימים יכבד ממנו:

ג

לעו. מגומגמין כאדם שאין בו כח להוציא דבר מפיו כתיקונו וכן ושתו ולעו (עובדיה א טז) שכן דרך שיכור לגמגם בדבריו:

ד

חמתם. ארס שלהם דרך פרסיים לתת ארס של נחש בחציהם:

ה

הינהק פרא וגו'. כלומר וכי לחנם אני צועק והלא בהמה שוטה אינה נוהקת בזמן שיש לה דשא וכן שור לא יגעה אא"כ אין לו בליל תבואה, בפרא נוהג ל' נהק ובשור ל' געיי':

ו

היאכל תפל. דבר שהוא בלי מלח וצריך להמליחו ולא נמלח קרוי תפל בל' משנה (שבת קכח חולין קיג ע"א נדרים נא):

אם יש טעם בריר. הבא מחמת החלמות כשאוכל דבר חזק שמרבה ריר ורוק כגון שום כלומר וכי סבורים אתם שיהו מתקבלות תשובות שאין בהם ממש, ריר, כמו (שמואל א, כא יד) וירד רירו על זקנו:

חלמות. כמו (לקמן לט) יחלמו בניהם ל' חוזק ויש פותרים ל' חלום ואין נראה בעיני מפני דגשות הלמ"ד:

ז

מאנה לנגוע נפשי. כלומר הרבה יש לי לזעוק כי דברים שהיתה נפשי ממאנת וקצה לנגוע בהן ל' נגיעה:

המה כדוי לחמי. המה לי עתה נכונים למשמש בהם כמפות שלחני שלחמי נתון בהם כדוי ל' ויכרות את מדויהם (שמואל ב, י ד) כ"ש מפי רבי משלם רופא, ע"א כמפות שמסננין בהן את התבשיל ומאכל זב מהם, דוי לשון דוה זבה:

לחמי. כל מאכל קרוי לחם כמו עבד לחם רב (דניאל ה א) וכמו נשחיתה עץ בלחמו (ירמיה יא יט) ותירגם יונתן סמא דמות' במיכליה ל"א המה כמבטי מאכלי, כלומר גס לבי להסתכל בהם ברימה כאשר אני מסתכל במאכלי ולשון משנה הוא ומסגו כי דוו במסכת שבת:

ט

ויואל. וירצה:

וידכאני. לשון מיתה:

יתר ידו. יגדל ידו במכתו כמו הנה יד ה' הויה (שמות ט ג):

ויבצעני. ויכלני כמו בצע אמרתו (איכה ב יז) ידיו תבצענו (זכריה ד):

י

ותהי עוד נחמתי. ותהי עוד זאת לי לנחמה:

ואסלדה בחילה ולא יחמול. ואבקש ממנו סליחה שלא יחמול מלבצעני ואני איני מוצא לו דמיון במקרא זולתי שבלשון משנה הוא לשון ירא ודואג שהיד סולדת בהן מלכוות ברותחין כלומר אתחולל בדאג' ובחילה בקשה זו:

כי לא כחדתי. ולא חסרתי אמריו מלקיימן:

יא

מה כחי. חזק לסבול:

כי איחל. כי אמתין עד יום רפואה או עד יום מיתה:

איחל. כמו ויחל עוד דנח (בראשית ח י):

ומה קיצי. ומה חשוב קיצי וחזק כי איחל כי לא אוכל להאריך קיצי מלסבול:

נפשי. הוא יצר תאות אדם בכמה מקומות כמו אם יש את נפשכם (שם כג):

יג

האם אין עזרתי בי. לשון תימא הגם זאת תבא עלי שאין עזרתי בי אותם ריעים שהיו לי לעזרני אינם בעזרתי:

ותושיה נדחה. עצה של יועצים נדחה ממני שקמה עלי להקניט ולדחות:

יד

למס מרעהו חסד. למי שמונע חסד מחבירו והלמ"ד משמשת כמו לרב, לצו, לשב, מס גם הוא לשון פועל, כמו בא שב גד גם אלה לשון עושה:

למס. החסד. מכלה אותו, כמו וחם השמש ונמס (שמות טז כא):

טו

אחי. בני מליצתי:

בגדו. בי, כמו הנחל הבוגד בגידות כמו שמפרש בענין:

כאפיק נחלים. מוצא נחלים יעברו ממיד' נכוח' וריעות ומה היא בגידותו של נחל:

טז

הקודרים מני קרח. אם בא עליהם קרח נקמטים ונעשים קרים (קרשים קרים):

ועלימו יתעלם. מתכסה השלג שנופל על הקרח הרי בגידה אחת שנתכסה מן העין ואין הצמא מוצא מים לשתות:

יז

בעת יזורבו. ל' יצורבו כחום השמש:

נצמתו. רטרי"ש בלע"ז כמו וחומץ צומתן בל' גמרא (פסחים מ ע"ב) צ' מתחלפת בז' כמו צעקה זעקה:

יזורבו. לשון ונצרבו בה כל פנים (יחזקאל כא ג) וכמו אש צרבת (משלי טז):

נדעכו. נקפצו ממקומם:

יח

ילפתו. יאחזו אורחות דרכם כמו וילפת שמשון (שופטים טו) וכן ויחרד האיש וילפת (רות ג ח) שחבקתו האשה:

יט

תימא. ארץ ישמעאל שהיא נמוכה והמים נגרים שם:

קוו. לשון קו נטוי, ד"א ל' יקוו המים:

כ

בושו כי בטח באו עדיה. יבושו שותיה כי בטח כל איש ואיש לשתות מהם:

כא

כי עתה הייתם לו. הייתם נמשלים לאותו נחל:

תירא חתת. ופחד המכה ותיראו לומר האמת ומחניפים את בעל ריבי:

כב

ומכחכם שחדו בעדי. ומממונכם:

כה

מה נמרצו. כמו קללה נמרצת (מלכים א, ב ח) לשון דבר דבור על אופניו (משלי כה) וכן נמלצו לחכי (תהילים קיט קג) כולן ל' מליצה הם ולמ"ד מתחלפת ברי"ש:

אמרי יושר. אם אמרי יושר הייתם אומרים היו מקובלים אבל עתה מה יוכיח הוכח מכם, כל תוכח' שבאיוב בירור הדברים הם ומעמידים על האמת:

כו

הלהוכח מילים תחשבו. הלברר דברים תחשובו:

ולרוח. הם משולים:

אמרי נואש. שאין בהם ממש כמו (ירמיה ה) ותאמרי נואש, איני חושש לדברי הנביאים:

כז

תפילו. בדינכם אתם מפילים האף על עני כמוני בקו משפט ותכרו שוחה על ריעכם להפילו:

כח

הואילו. התרצו לפנות אלי ולשמוע דברי ותראו אם על פניכם אכזב:

כט

שובו נא. לבחון ותבחנו שלא תהא עוד עולה ושובו (לחקור והרי) צדקי ימצא בה:

ל

אם חכי לא יבין הוות. לא יבין כשאני מדבר הוות:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף