ערך/הדלקת נר חנוכה

מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי הדלקת נר חנוכה

הקדמה

בגמרא במסכת שבת (כא:) איתא: תנו רבנן מצות חנוכה נר איש וביתו, והמהדרין נר לכל אחד ואחד, והמהדרין מן המהדרין ב"ש אומרים יום ראשון מדליק שמנה מכאן ואילך פוחת והולך וב"ה אומרים יום ראשון מדליק אחת מכאן ואילך מוסיף והולך.

זמנה

חיוב הדלקת הנר הוא *עד שתכלה רגל מן השוק.

השמן

שיעור השמן

כדי שידלק כל זמן החיוב עד שתכלה רגל מן השוק.

אם אין לו שמן כשיעור, כתב הפרי מגדים (מ"ז סימן תרעג) שידליק בלא ברכה.

אם יש מעלה בהדלקת שמן רב, במגן אברהם (סימן תרעב סק"ג) הביא דעת דרכי משה שאין מצוה בריבוי שמן או נרות ארוכים, והמג"א פליג לענין נרות ארוכים וס"ל שיש בכך מעלה כיון שהם יפים יותר. ובשו"ת התעוררות תשובה (ח"א סימן מב) הוכיח מדברי התוספות בביצה (כב.) שיש הידור מצוה גם בריבוי שמן.

שמן שנאסר בבשר בחלב

בלשון לימודים (יו"ד סימן ד) כתב בדין חמאה שנאסרה משום בשר בחלב שאין מדליקין בה נר חנוכה משום דמיכתת שיעורה. וע"ע שדי חמד (מערכת חנוכה אות ג).

ובמנחת קנאות (קונטרס מנחת פתים סימן תרעג) כתב שבא"ז תמה שיש לאסור משום בישול, דיש בישול אחר בישול בבשר בחלב.

כתותי מכתת שיעורא

נחלקו הפוסקים אם מותר להדליק נר בשמן אסור או דאמרינן כתותי מכתת שיעורא ואין בו שיעור הדלקה. יעויין לעיל בשם לשון לימודים שאסור להדליק בשמן שנאסר בבשר בחלב מטעם זה. וכ"כ בשער אפרים הו"ד שו"ת רמ"ץ (סימן נ). ואמנם הביא שם בשו"ת רמ"ץ שבתשובת שב יעקב (סימן נ) חולק וס"ל דבנר חנוכה לא הקפידו כי אם שידליק חצי שעה לפרסם הנס ומה בכך דמכתת שיעוריה מכל מקום דלק חצי שעה ונתפרסם הנס ואין זה דומה לשופר ולולב שצריך שיעור מן התורה. וע"ע שדי חמד (מערכת חנוכה אות ג).

הדלקה בשמן קרוש

קישורים חיצוניים

• שמן קרוש להדלקת נר חנוכה, ב'פורום לתורה'.

החלפת השמן בכל יום

עיין להלן פ' הפתילות - החלפת הפתילות, בשם סדר היום.

הפתילות

החלפת הפתילות

שו"ע (סימן תרעג ס"ד) כתב שאין חוששין לפתילות להחליפם עד שיכלו. ומקור הדין במסכת סופרים (פ"כ ה"ד), ובלבוש (ס"ד) כתב שאין בכך בזיון מצוה, דאדרבה כך נוחין הם להידלק. ומשמע שאף עדיף שלא להחליפם, וכ"כ המ"ב (סקל"א).

ובארחות חיים (דיני חנוכה אות ה) ובכלבו כתבו שנהגו לחדש הפתילות בכל יום. והטעם: א' שבכל לילה מתחדש הנס. ב' זכר למקדש שהיו מחדשים את הפתילות בכל יום. וכ"כ המאירי (שבת כא.) שהחלפת הפתילות אינה מן הדין אלא דרך הידור ומדמיון נרות של מקדש. וכ"כ בספר תניא (הביאו האליה רבה סקט"ז). וכן בדרכי משה (סוס"י תרעג) כתב שאין צריך להחליפם ונהגו להחליף. וכן בלקט יושר (הל' חנוכה עמוד קנד) העיד על בעל תרומת הדשן שהחליף.

ובסדר היום (סדר הדלקת נר חנוכה) מבואר שאף את השמן הנותר יוצא, אך בשאר פוסקים לא משמע כן.

ובאליה רבה (סקט"ז) הוכיח שאין צריך להחליפם, מדין עששית הדולקת מערב שבת שמכבה ומדליקה במוצאי שבת כמבואר בשו"ע (סימן תרעה ס"א), משמע שאי"צ להחליפם. וכן הביא האבודרהם (סדר הדלקת נר חנוכה) מי שהוכיח כן.

מקום ההדלקה

בצד שמאל של הפתח

במסכת סופרים (פ"כ) אמרו: נר חנוכה מצווה להניחו בפתח הסמוך לרשות הרבים, שתהא מזוזה בימין ונר חנוכה בשמאל.

ובשאילתות (כז) הוסיף ובעל הבית בטלית מצוייצת ביניהן. וכן במאירי בשבת כתב ופירשו בהגדה ויבא בעל הבית בתפליו ובטלית מצוייצת ביניהם, חונה מלאך ה' סביב ליראיו ויחלצם.

ועיין שפת אמת (מקץ תרמ) מה שביאר בענין זה.

דין חצר וחדר מדרגות בזמן הזה

דנו פוסקי זמנינו אם חצר בימינו דומה לחצרות בזמן חז"ל ואפשר להדליק בפתחה או שלא דיברו חז"ל אלא בחצר כבזמן חז"ל שהשתמשו בה לדיורים משא"כ בזמננו.

וכן דנו לענין חדר מדרגות אם חשוב חצר ויש להדליק בפתח חדר המדרגות והמדליק בחלון ביתו באופן זה לא יצא ידי חובתו

כמו כן דנו אם יכול להדליק בפתח ביתו הפונה לחדר המדרגות, ובחוט שני (חנוכה פי"ט אות ז) כתב שהדר למעלה מכ' אמה ידליק בפתח ביתו הפונה לחדר המדרגות, וטוב להדליק גם בכניסה לבנין ששם יש יותר פרסומי ניסא אך שם לא יברך.

אכסנאי

כשרוצה להדליק ולברך בעצמו

כתב בתרומת הדשן (סימן קא) שרשאי להדליק בפני עצמו ולברך, וכ"פ הרמ"א (או"ח סימן תרעז סעיף ג), אך הבית יוסף כתב שאסור משום ברכה שאינה צריכה. ועיין תורה לשמה (סימן עח) שאין כוונת הבית יוסף שבכל ב' אנשים המקיימים מצוה הא' ייפטר בברכת חבירו משום ברכה שאינה צריכה ושאני הדלקת נר באכסנאי שכיון שמדליקין עליו בביתו הרי הוא פטור לגמרי מן המצוה.

חיוב נשים בהדלקת נרות

נשים חייבות בנר חנוכה שאף הן היו באותו הנס, ולכן כשאין האיש בבית תדליק האשה בברכה דהוי בת חיובא, אבל כשבעלה מדליק אין הנשים נוהגות להדליק בפני עצמן, ויוצאות ע"י הדלקת הבעל אם עומדת שם ושומעת הברכה.

טעמים שונים נאמרו במפרשים מדוע אין הנשים נוהגות להדליק בפני עצמן, אף שאף הן היו באותו הנס.

החתם סופר (שבת כא:) מבאר שעיקר התקנה היתה נר איש וביתו, אלא שהידרו ישראל על עצמם והדליקו נר לכל אחד ואחד, וממילא הידור זה לא שייך בנשים שהרי הדליקו הנרות בפתח הבית מחוץ ואין כבודה של אשה לצאת בחוץ לרשות הרבים לעתותי ערב ולהדליק בין האנשים.

הערוך השולחן (או"ח סימן תרפט ס"ה) כתב שמטעם שאף הם היו באותו הנס אינו חיוב גמור כאיש, ולכן אינן חייבות בהדלקה אלא רק בראיית נר חנוכה וממילא סגי במה שבעלה או אביה מדליק.

המשנה ברורה (סימן תרעה סק"ט) כתב בשם עולת שמואל (סימן קה) שנשים טפלות לאנשים המדליקים.

עוד יש שכתבו שאשה נשואה אינה מדליקה לפי שאשתו כגופו. ובטעם שפטרו לפי זה אף נשים רווקות, יש שכתבו שאינו דרך ארץ שבנותיה יהדרו בפניה כשהיא איננה מדליקה. ויש שכתבו שאף רווקות נדונות כעומדות להתחתן ולא תקנו הידור בשבילן על אותן שנים שעדיין לא נישאו.

רבי משה שטרנבוך הוסיף טעם בדבר, לפי שחיוב הדלקת נר חנוכה יש בו זכר לנס ויש בו זכר להדלקת הנרות בבית המקדש שהוא חיוב הציבור, ומבואר בגמרא בזבחים (עה.) שנשים אינם בכלל ציבור, ואינם מחוייבות אלא מטעם זכר לנס, ולכן אינן חייבות אלא בחיוב הראשון של "נר איש וביתו" ואינם בכלל ההידור של "נר לכל אחד ואחד" שהוא משום זכר להדלקת המנורה במקדש.

הכנת הנרות ע"י האשה

כתב בספר מועד לכל חי (סימן כז סכ"ה) שכשם שלגבי נרות שבת נוהגים שהבעל נעשה שותף בהכנת והטבת הנרות והאשה מדליקתן, ובכך שנעשים האב והאב בהדלקת הנרות הרי הם בכלל הזהירים בנר והווין להם בנים תלמידי חכמים, כן לענין נר חנוכה ראוי שהאשה תכין את הנרות.

אופן ההדלקה מימין לשמאל או משמאל לימין

עי' אוצר:מיזמים/חדש על ה(מ)דף/יומא/נט.

הדלקה בשני פתחים

בגמרא בשבת (כג.): אמר רב הונא חצר שיש לה שני פתחים צריכה שתי נרות.

דעת פוסקי זמנינו שאין בזמן הזה חיוב להדליק בכל פתחיו משום חשד.

קישורים חיצוניים

• נר חנוכה מפני חשד - עולמות.

מדוע בכבתה אינו חייב להדליק משום חשד

עיין בית הלוי (חנוכה) ובמשמרת חיים (להגרח"פ שיינברג) שעמדו על דבר זה.

וע"ע שערי תשובה (סימן תרעג סק"ז) שהעיר כגון זה למה צריך להדליק בשני פתחים משום חשד הלא אפשר ליישב שהניח וכבתה ואין זקוק לה. ויישב שאם כן היה משאיר המותר באותו מקום.

הדלקה במקום כינוס אנשים

בשו"ת אז נדברו (ח"ו סימן עה) כתב שאין דין הדלקת נרות קשור עם דין בית, וכל מי שנמצא בדרך יכול להדליק בברכה אף שאין לו בית ומה שתקנו ברכה על הראיה היינו באופן שאינו יכול להדליק בדרך, כי אין מצות נר חנוכה מחוקי תורה אלא יסודה פרסומי ניסא ואין להוסיף על מה שלא מצאנו בחז"ל ובפוסקים. ווהוסיף שבודאי אפשר להדליק בברכה במקומות שמתקבצים בו רבים אף שאין לו קדושת בית המדרש.

הדלקה במקום פתוח

בשו"ת ציץ אליעזר (חט"ו סימן כט) התיר לשוהה בשדה פתוח להדליק נרות חנוכה בברכה.

מוצאי שבת

כתב בספר מעשה רב (רלז): במוצאי שבת חנוכה מזדרזין מאד להתפלל מעריב במוקדם האפשרי כדי שלא יעבור זמן הדלקה ויפסיד הברכה. ושמענו שפעם אחד איחר א' מהמתפללים אצלו תפלת מעריב במוצאי שבת וצוה שידליק מקודם נר חנוכה ואחר כך יתפלל.

רמזים

בכמה ספרים הוזכר שנר פתילה ושמן ר"ת נפש. בקהלת יעקב הזכיר המבואר בתיקוני זוהר (תיקון כא מט:) דנפש איהו פתילה רוח איהו שמן ונשמה איהו נר, ואלו הג' כלולים בנפש, כמו שמלכות כלולה מכל המדות שלמעלה ממנו, ועל כל ב'נפש' רמוז נר פתילה ושמן שהוא נפש רוח ונשמה.

ברכות ההדלקה

בקב הישר (פרק צו) כתב שבברכה ראשונה של נר חנוכה יש י"ג תיבות, וצריך לכויין שהן מעוררין י"ג מידות של חרמים. וכן בברכה שניה. ובפרי עץ חיים (שער ר"ח חנוכה ופורים פ"ד) הביא בברכה יש י"ג תיבין, נגד י"ג מכילין דרחמי. וע"ע בני יששכר (חנוכה), שפת אמת (חנוכה) ובת עין (חנוכה) מה שהאריכו בענין זה.

הדלקה משמן שביעית

ע"ע *פירות שביעית (פ' קדושת פירות שביעית - הדלקת נרות חנוכה מהם).

במקדש

בדרך אמונה (כלי המפקדש פ"ו ה"ח בביאוהל"ל) כתב שבמקדש לא הדליקו נר חנוכה משום בל תוסיף. ובספר תורה יבקשו מפיהו (סימן קעט) הקשה להגרח"ק שהרי זמן הדלקת המנורה בין הערביים ואילו זמן הדלקת נר חנוכה בשקיעה או בצאת הכוכבים, ובקיום מצוה שלא בזמנה בעינן כוונה כדי לעבור בבל תוסיף. והשיב הגרח"ק שכל זה נקרא בין הערביים.

ערכים קשורים

*חנוכה. *עד שתכלה רגל מן השוק. *איסור הנאה מנרות חנוכה

---

---

שולי הגליון

---

---

מעבר לתחילת הדף