אוצר:מיזמים/חדש על ה(מ)דף/יומא/נט

יום רביעי כט סיון - מסכת יומא דף נט

סדר הדלקת נרות חנוכה

מחלוקת מנהגי בני ריינוס ובני אוסטרייך בהדלקת נר חנוכה

כתב השולחן ערוך (או"ח סימן תרעו ס"ה): יתחיל להדליק בליל ראשון בנר היותר ימיני, ובליל ב' כשיוסיף נר א' סמוך לו, יתחיל ויברך על הנוסף שהוא יותר שמאלי כדי להפנות לימין. וכן בליל שלישי כשיוסיף עוד אחד סמוך לב' נרות הראשונות, יתחיל בנוסף ובו יתחיל הברכה, ואחר כך יפנה לצד ימין, וכן בכל לילה וכו'.

והנה מה שנקט בפשיטות בשולחן ערוך שכן יש לעשות, הוא הכרעת השולחן ערוך במנהגים הקדומים. כי בבית יוסף (שם) הביא מתרומת הדשן (סימן קו) את מנהג בני ריינוס להתחיל להדליק ביום השני את הנר השמאלי וממנו לפנות לכיוון הנר הימיני, וכן דעת הרמ"ה. ואילו מנהג בני אוסטרייך הוא בהפך, מדליקים את הנר הימיני ומשם פונים לנר השמאלי. והסיק שם הבית יוסף שמנהגם של בני ריינוס הוא הנכון, ועל פיו פסק פסקו בשולחן ערוך.

ושורש המחלוקת הוא האם דין "כל פינות שאתה פונה יהיו לא יהו אלא דרך ימין" (לעיל נח:) פירושו שיש לו להתחיל מהצד השמאלי כדי שתהיה צורת הדלקתו לכיוון ימין, או שכיון שעומדים לפניו כמה נרות יש לו ללכת לצד ימין ולבחור תחילה את הנר היותר ימיני וממילא הדלקתו מימין לשמאל.

הוכחת מהרי"ל ומג"א מסוגייתנו ותמיהת האחרונים

והמגן אברהם (סק"ה) ציין לסוגיית הגמרא דידן להוכיח שדרך ימין היינו להתחיל בשמאל ולפנות לצד ימין, וכמנהג בני ריינוס [ומה שצויין שם לדף נח הוא ט"ס כפי שתקנו במהדורות החדשות], ולא פירש כוונתו. ומקור דבריו בתשובת מהרי"ל (סימן מ) שאף הוא הביא מקור מסוגייתנו לאופן הדלקת נרות חנוכה.

אלא שלכאורה לא זו בלבד שאין ראיה מסוגייתנו למנהג זה, רק משמעות הסוגיא היא להפך ממש. שהרי דנה הגמרא לגבי מתן דמים על המזבח הפנימי שנחלקו רבי עקיבא ורבי יוסי הגלילי האם מתחיל בזרחית צפונית ומקיף דרך ימין, צפונית מערבית, מערבית דרומית ודרומית מזרחית, או שמתחיל במזרחית דרומית ומקיף דרך שמאל, דרומית מערבית, מערבית צפונית וצפונית מזרחית.

ובביאור מחלוקתם הציעה הגמרא כמה אפשרויות. או שנחלקו בגוף הדין דכל פניות שאתה פונה לא יהו אלא לימין, שרבי עקיבא שסובר שפונה דרך שמאל אינו סובר לדין זה. או שסבירא להו שדין זה נאמר רק בחוץ (בים של שלמה ומזבח החיצון) ולא בפנים (במזבח הפנימי). או שסבירא להו שדין זה נאמר דווקא כשפונה ברגל והיינו שסובב סביב המזבח כדרך מתן דמים על מזבח החיצון, אבל בהקפה ביד כמו במזבח הפנימי אם יעמוד באותו מקום ויתן הדם על קרנות המזבח סביב, בכהאי גוונא לא נאמר דין זה. ואם כן יש לומר שבכך נחלקו רבי עקיבא ורבי יוסי הגלילי אם הקפת המזבח הפנימי היתה הקפה ביד או הקפה ברגל. ואופן שלישי מבארת הגמרא שלכו"ע אכן היתה הקפת המזבח הפנימי הקפה ביד ולא הקפה ברגל, אלא שנחלקו האם אכן יש לחלק בין הקפת יד לרגל או שילפינן מהקפה ברגל להקפה ביד.

ולהלכה נפסק שהקפת המזבח הפנימי הקפה ברגל היא ומקיף דרך ימין, והיינו כביאור השני שנחלקו אם הקפה ביד או הקפה ברגל ונפסקה ההלכה שהקפה ברגל. ולביאור זה משמע שעד כמה שהיה דין ההקפה הקפה ביד, כולי עלמא מודו שלא נאמר בכהאי גוונא דין כל פינות שאתה פונה יהיו דרך ימין, ואם כן כשנבוא לדון בהדלקת נר חנוכה שהוא עומד על עומדו וידו מקיפה משמאל לימין או מימין לשמאל - לכאורה כלל לא נאמר דין "כל פינות" בכהאי גוונא וכיצד הוכיח המהרי"ל מסוגייתנו כשיטת הבית יוסף.

ובאמת קושיה זו אינה קשה רק על המהרי"ל אלא קשה על עצם המנהג שנהגו להדליק משמאל לימין לקיים דין "כל פינות", אחרי שבגמרא מבואר שבכהאי גוונא כלל אין דין זה. וכן הקשה בספר חמד משה (שם סק"ג) הובא בשו"ת חתם סופר (ח"א או"ח סימן קפז).

הצעת הרש"ש שהפוסקים פסקו כדעת רבי אליעזר במשנה

וכן עמד על קושיה זו הרש"ש בסוגייתנו, וכתב להציע שלמדו כן מדברי המשנה (נח:) שמביאה תחילה את סדר מתן הדמים בקרן מזרחית צפונית, צפונית מערבית, מערבית דרומית, דרומית מזרחית, דהיינו דרך ימין. ואחר כך מביאה את דעת רבי אליעזר שבמקומו היה עומד ומחטא, דהיינו שאופן ההקפה היה בהקפת יד ולא בהקפת רגל. ומסתימת המשנה משמע שרבי אליעזר לא נחלק על אופן ההקפה דרך ימין, ואם כן מוכח שלדעתו אף בהקפה ביד יש דין לפנות דרך ימין, והפוסקים פסקו כשיטתו.

ביאור החתם סופר שבהקפה ביד דין "כל פינות" הוא להפך מברגל

וביאר החתם סופר כוונת המהרי"ל והלבוש בראייתם ויישב סוגייתנו גם לדעת הפוסקים שבנר חנוכה יש להדליק משמאל לימין. שכוונת הגמרא באומרה שהקפה ביד שונה מהקפה ברגל, כך פירושה: שהרי מקור הדין שכל פינות שאתה פונה לא יהו אלא דרך ימין, למדה הגמרא מהפסוק העוסק בים של שלמה, ששם נאמר (ד"ה ב' ד ד) "עומד על שנים עשר בקר, שלשה פונים צפונה ושלושה פונים ימה ושלשה פונים נגבה ושלשה פונים מזרחה, והים עליהם מלמעלה...", ומכך שמנינו תחילה את הצפון ואת המערב אנו למדים שיש להסתובב סביב דרך ימין.

כל זה בהקפה ברגל, כאשר האדם עומד ופניו לקודש אחוריו לצד מזרח ופניו כלפי מערב, אם ילך ויסתובב לצד שמאל ויתחיל מצד דרום מערב, הרי שעתה הוא פונה לשמאל וגם כשישלים סיבוב שלם ימצא את עצמו שוב בצד דרום, שהוא הצד השמאלי שלו כעת. במקרה כזה נאמר הדין שיש לו להתחיל מצד צפון ועל ידי זה גם כשיסיים את הסיבוב יהיה בצד צפון ותהיה התחלת סיבובו וסופו בימין.

שונה מכך הקפת היד כשהוא עומד במקומו, שבכה"ג כדי לקיים דין כל פינות שאתה פונה, צריך לשנות ממה שהיה עושה אילו היה מקיף ברגל, ועליו להתחיל בדרום שהוא שמאלו כדי לסיים בצפון שהוא בימינו. אלא שמכל מקום דעת רבי יוסי הגלילי לפי הלשון האחרונה בגמרא שמכל מקום לומדים יד מרגל וכיון שברגל קיום דין "כל פינות" הוא על ידי התחלה בצד צפון, כן הדין גם ביד למרות שבהקפת יד באופן זה נמצא שהוא פונה לצד שמאל.

ונמצא לפי זה שכשביארה הגמרא את מחלוקת רבי יוסי הגלילי ורבי עקיבא האם הקפת המזבח הפנימי הקפה ביד היא או הקפה ברגל, ומשמע שאם הקפה ביד לכולי עלמא אין דין כל פינות, ומזה תמהו האחרונים על דברי המהרי"ל שלמד מסוגייתנו שהדלקת נרות חנוכה יש להדליק משמאל לימין מדין "כל פינות". לא זהו ביאור הגמרא, אלא כוונת הגמרא שבודאי גם בהקפה ביד יש דין כל פינות, אלא שחלוק דין כל פינות בהקפה ביד מדין כל פינות בהקפה ברגל, שברגל פונה לימינו ואילו ביד מתחיל בשמאל ופונה לכיון ימין. ואם כן לא זו בלבד שאין קושיה מסוגייתנו על דברי מהרי"ל אלא שהתבאר לנו באר היטב כיצד הוכיח מהרי"ל מסוגייתנו כמנהג בני ריינוס וכפסק השולחן ערוך.

קושיית הט"ז שהמדליק משמאל לימין "מעביר על המצוות"

והנה כנגד מנהג בני ריינוס להדליק הנרות משמאל לימין, הקשה הט"ז (סק"ו): ונראה לי עוד טעם אחר להתחיל ביותר שמאלית שהוא ימין האדם, דאם לא כן הוא מעביר על המצוות במה שמוליך ידו לצד הנרות המוכנים לפניו, ושיכל ידו להדליק בנר שהוא בשמאל שלו ואחר כך ידליק במה שמונח לפניו, עכ"ל.

גם טענה זו מוכיח החתם סופר מתוך סוגייתנו שאין בה ממש. וזאת, כי שורש טענת הט"ז היא שאפילו אם נמצא שמדין כל פינות שאתה פונה לא יהו אלא ימין, מכל מקום בהדלקת נרות חנוכה יש לנו טעם להדליק מימין לשמאל, כי אם נדליק משמאל לימין נמצא שהמדליק "עובר על המצוות". הרי עיקר יסוד ובסיס קושיית הט"ז משום שהוא סובר שדין "אין מעבירין על המצוות" עדיף על דין "כל פינות שאתה פונה לא יהו אלא לימין".

הוכחת החתם סופר מסוגייתנו ש"כל פינות" עדיף מ"אין מעבירין"

אמנם מסוגייתנו מוכיח החתם סופר שדין "כל פינות" עדיף על דין "אין מעבירין" וממילא סרה מאליה טענת הט"ז. שהרי במהלך הראשון המובא בגמרא, רוצה הגמרא ללמוד שמחלוקת רבי יוסי הגלילי ורבי עקיבא היא בעצם הדין של כל פינות שאתה פונה לא יהו אלא דרך ימין, שלדעת רבי יוסי הגלילי פונה לצד ימין מטעם זה ולדעת רבי עקיבא פונה לצד שמאל. ולכאורה מדוע הוצרכה הגמרא להידחק שרבי עקיבא אינו סובר מדין זה, הרי יתכן שהוא סובר שיש לפנות דרך ימין ומכל מקום הוצרך הכהן לשנות מדין זה ולפנות לצד שמאל מטעם אחר. והוא הטעם המבואר בגמרא שלדעת רבי עקיבא היו שתי פרוכות בין הקודש ובין קודש הקדשים והפתח החיצוני היה בצד דרום, וממילא הקרן בה פגע הכהן תחילה היתה קרן מערבית דרומית, אלא שהכהן הוצרך לקיים דין "ויצא אל המזבח" ולכן פנה תחילה לקרן מזרחית דרומית, אבל אחרי שנתן דמים בקרן זו הרי עליו לחזור לקרן מערבית דרומית מדין "אין מעבירין על המצוות" כיון שבה פגע תחילה. הרי מוכח מדברי הגמרא שטעם זה לבד אין בכחו להכריע הדין של "כל פינות" ורק כיון שרבי עקיבא לא סובר מדין זה לכן יש בכח דין "אין מעבירין" להצריכו להסתובב דווקא לצד שמאל ולא לבחור בכל צד שירצה.

אם כן סרה מאליה טענת הט"ז, כי בהדלקת נר חנוכה גם אם נדון שהדלקת הנר השמאלי תחילה יש בה משום "אין מעבירין על המצוות" וכדברי הט"ז, הרי מכל מקום כנגד זה עומד דין "כל פינות" שלדעת הפוסקים כמנהג בני ריינוס מצריך הדלקה משמאל לימין - ו"כל פינות" עדיף על "אין מעבירין" כמבואר בסוגייא.