שאילתות דרב אחאי/כז
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
וישב
שאילתא דאסיר להו לדבית ישראל למישנא חד חבריה דכתיב לא תשנא את אחיך בלבבך (א) ואשכחן נמי דבדיל שנותא דשניוה אחוהי ליוסף דכתיב וישנאו אותו ולא יכלו דברו לשלום נתגלגל הדבר וירדו אבותינו למצרים ת"ר לא תשנא את אחיך בלבבך יכול לא יכנו ולא יקללנו (ב) ולא ימרטטנו תלמוד לומר בלבבך בשנאה שבלב הכתוב מדבר (ג) למימרא ושנאה בעלמא קאסר רחמנא ואע"ג דלא קא עביד מידעם ועונשא דשנאת חנם שקולה כנגד שלשה עבירות עבודת גילולים וגילוי עריות ושפיכות דמים דתניא אמר רבי יוחנן בר תורתא מפני מה חרבה שילה מפני שהיו בה שני דברים ואלו הן גילוי עריות ובזיון קרשים גילוי עריות דכתיב ועלי זקן מאד ושמע את אשר יעשו בניו לכל ישראל את אשר ישכבון בזיון קדשים מנלן דכתיב גם בטרם יקטירון את החלב ובא נער הכהן וגו' ויאמ' אל האיש הזובח תנה בשר לצלות לכהן ולא יקח ממך בשר מבושל כי אם חי וכתיב קטר יקטירון את החלב ותהי חטאת הנערים גדולה עד מאד וגו' ומפני מה חרב מקדש ראשון מפני שהיה בו עבודת גילולים וגילוי עריות ושפיכות דמים עבודת גילולים דכתיב כי קצר המצע מהשתרע עד שתעשה מסכה צרה ר' זירא ורבי שמואל בר נחמני כד מטו להאי פסוק' בכו אמרי מי שכתוב בו כונס כנד מי הים תעשה לו מסכה צרה גילוי עריות דכתי' ויאמר ה' יען כי גבהו בנות ציון ותלכן נטויות גרון שפיכות דמים דכתיב וגם דם נקי שפך מנשה וגו' (ד) מקדש שני שאנו בקיאין בו (מפני) שהיו עוסקין בתורה ובגמילות חסדים ובכל המצות מפני מה חרב מפני שנאת חנם שהיתה ביניהם ללמדך שגדולה שנאת חנם כנגד עבודת גילולים וגילוי עריות ושפיכות דמים ודאסיר למשנייה היכא דקא נהיג כשורה אבל לא נהיג כשורה שרי למשנייה ולמלטייה (ה) ולמעבד ביה מעשה דכתי' ונשיא בעמך לא תאור בעושה מעשה עמך:
ברם צריך היכא דהוא ידע ביה דלא קא נהיג כשורה לחודיה וסהדי אחריני ליכא דידעי ביה מי שרי למשנייה אי לא (ו) מי אמרינן כיון דלאו בר מעבד ביה דינא הוא מישנא נמי לא או דילמא לעניין דינא הוא דאמר רחמנא (ז) עד דאיכא שני עדים אבל למשנייה אפי' בכל דהוא ואם תימצא לומר היכא דידע ביה הוה שרי למשניה היכא דאמר ליה עד אחד מהו למסמך עליה ומשנייה היכא דקים ליה בגויה לא תיבעי לן דכמן דידע ביה הוא דמי מן מעשה דבת רב חסדא דסמיך עלה רבי אבא אמרה ליה ההיא איתתא (ח) דחשידא על שבועת שוא ואפכא רבא משבועתא אשכנגדה אמר כיון דקים לי בה דלא מישקרא כמאן דקא סמכינא אנפשאי דמי כי קא מיבעיא לן עד אחד דלא קים לן ביה כי אצריך רחמנא שני עדים לחייבוה ממון אבל לחיובי שבועה אפילו בעד אחד דתניא לא יקום עד אחד באיש לכל עון ולכל חטאת לכל עון ולכל חטאת הוא דאינו קם אבל קם הוא לשבועה (ט) ושנאה לשבועה מדמינן ליה וסגיא בעד אחד או דילמא שנאה נמי כעון וכחטאת דמיא ובעינן שני עדים (י) ת"ש דת"ר שלשה הקדוש ברוך הוא שונאן המדבר אחד בפה ואחד בלב והיודע עדות לחבירו ואינו מעיד לו והרואה דבר ערוה בחבירו ומעיד בו יחידי כי הא דטוביה חטא אתא זיגוד לחודי' ואסהיד ביה נגדיה רבא לזיגוד אמר זיגוד טוביה חטא וזיגיד מנגד א"ל אין דלחודך את ושם רע הוא דקא מפקת עילויה ואמר רב שמואל בר רב יצחק מותר לשנותו (יא) אלמא סמיך על נפשיה ושני ליה דכתיב כי תראה חמור שונאך מאי שונאך אילימא שונא עובד גילולים והא תניא שונא שאמרו שונא ישראל ולא שונא עובד גילולים אלא פשיטא שונא ישראל ואי דקא עביד שפיר מי שרי למשנייה הא כתי' לא תשנא את אחיך בלבבך ואי דאית ביה שני עדים דמיגלייא מילתא שונאך הוא ולא שונא דכולי עלמא הוא (יב) שונא מיבעי ליה למיכתב ביה כדכתיב האחת אהובה והאחת שנואה אלא לאו כי האי גונא ש"מ רב נחמן בר יצחק אמר מותר לשנאותו דכתיב יראת ה' שנאת רע (יג) ואי ראית ביה שני עדים צריכא למימר השתא מעשה עבדינן ביה שנאה מיבעייא אלא לאו כי האי גונא ש"מ אמר ליה רב אחא בריה דרבא לרב אשי מהו למימר ליה לרביה ומשנייה (יד) היכי דמי אי דידע בי' ברביה דמהימן ליה כי בי תרי וקים ליה לימא ליה ואי לא לא לימא ליה ש"מ דעל עד אח' לא סמכינן למימרא דשנאה נמי כעון וכחטאת דמי דאמר רחמנא לא יקום עד אחד באיש לכל עון ולכל חטאת וכן הילכתא:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |