ערך/גירושין

From אוצר הספרים היהודי השיתופי
Jump to navigation Jump to search

ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי TriangleArrow-Left.png גירושין

מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

דר עשר שנים בלא זרע[edit]

לשון המשנה (יבמות פ"ו מ"ו) "לא יבטל אדם מפריה ורביה אלא אם כן יש לו בנים וכו'. נשא אשה ושהה עמה עשר שנים ולא ילדה, אינו רשאי ליבטל".

ולשון הברייתא (סד.) "נשא אשה ושהה עמה עשר שנים ולא ילדה, [1]יוציא ויתן כתובה, שמא לא זכה להבנות ממנה".

ובגמרא (שם סה.) שאלו, מה הדין "אמר איהו איזיל אינסיב איתתא ואיבדוק נפשאי" (לדעת אם הבעיה בו או בה). והובא בזה מחלוקת אמוראים, לפי ר' אמי אינו יכול לומר כן, אלא יוציא ויתן כתובה, מפני שסובר ר' אמי שכל הנושא אשה על אשתו (נגד רצונה) יוציא ויתן כתובה. ולפי רבא שומעים לו, שסובר רבא שמותר לאדם לישא אפילו כמה נשים על אשתו (גם בלא הסכמתה) אם יש לו מספיק מזונות לכולם.

השו"ע (אה"ע א) בסעיף ט' פסק כרבא (לגבי עיקר שורש מחלוקתן, אם יכול אדם לישא אישה על אשתו בלא הסכמתה), וכתב כמה הגבלות בדבר עיי"ש. ובסעיף י' כתב "רבינו גרשום החרים על הנושא על אשתו, אבל ביבמה לא החרים וכן בארוסה, ולא פשטה תקנתו בכל הארצות, ולא החרים אלא עד סוף האלף החמישי". ועי' ברמ"א שם. ובסעיף י"א הוסיף השו"ע לשון זה "טוב לעשות תקנה בחרמות ונידויים על מי שישא אשה על אשתו".

לגבי הנידון דידן, פסק בשו"ע (אה"ע קנד י) בלשון זה "נשא אשה ושהתה עמו עשר שנים ולא ילדה, יוציא ויתן כתובה, או ישא אשה הראויה לילד".

לשיטת בית שמאי[edit]

בספר מליץ יושר (סימן ז) דן לדעת בית שמאי שאסור לגרש אם לא מצא בה ערוות דבר, אם מודים בכה"ג שמצוה לגרש משום פו"ר.

ושוב כתב, שכל הנידון לא שייך אלא בזמן הזה שאסור לישא שתי נשים, אך בזמן הש"ס ודאי לדעת ב"ש אסור לגרש אף בכה"ג ומשום פריה ורביה יקח אשה נוספת[2].



שולי הגליון


  1. ועיין רש"י כתובות ע"ז א' (ד"ה ליתני), ותוספות יבמות ס"ד א' ד"ה אע"פ, ובראשונים שם.
  2. וכרבא, דהלכתא כבתראה וכדלעיל.
מעבר לתחילת הדף