עמר נקא/ויקרא/יט

From אוצר הספרים היהודי השיתופי
Jump to navigation Jump to search

עמר נקא TriangleArrow-Left.png ויקרא TriangleArrow-Left.png יט

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


תנ"ך



רש"י
רמב"ן
דעת זקנים
בכור שור
פירוש הרא"ש
הטור הארוך
חזקוני
ספורנו
רבנו בחיי
רלב"ג
רלב"ג - ביאור המילות


אבי עזר (על אבן עזרא)
אברבנאל
אדרת אליהו
אלשיך
הכתב והקבלה
העמק דבר
הרחב דבר
יריעות שלמה
מזרחי
מיני תרגומא
מנחת שי
משאת המלך
משך חכמה
נחל קדומים
עמר נקא
צרור המור
תולדות יצחק
תורה תמימה



פרק זה עם מפרשים ואפשרויות רבות במהדורה הדיגיטלית של 'תנ"ך הכתר' (כולל צילום באיכות גבוהה של כתר ארם צובא בפרקים שבהם הוא זמין)לפרק זה במקראות גדולות שבאתר "על התורה"


דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


ב[edit]

דבר אל כל עדת מלמד שנאמרה פרשה זו בהקהל לפי שרוב גופי תורה וכו' פי' שנאמרה פרשה זו לכל ישראל בהקהל קודם שיאמר אותה לאהרן ולבניו ולזקנים ולעם כמו שכתב לעיל בפר' כי תשא כיצד סדר משנת משה וכו' ואחר שנאמ' בהקהל שנאה להן על הסדר כמנהגו בשאר הפרשיות וזה היה מפני שרוב גופי תורה תלויין בה:

ג[edit]

ואת שבתותי תשמורו סמך שמירת שבת למורא אב ואם וכו' עד כלכם חייבים בכבודי וכן בשאר מצות צריך לישב למה לא אמר כלכם חייבים במוראי דהא אמורא סמיך. וקשה עוד אהאי דקאמ' אח"כ אני ה' אלהיכם ופי' שם אתה ואביך חייבין בכבודי לכך אל תשמע לו לבטל את דברי צריך לישב אמאי אצטריך הא כבר שמעינן ליה מדסמך שמירת שבת למורא אב ואם וקשה עוד היכי יליף בשאר המצות נימא דדוקא גבי שבת אמרינן דלא דחי ליה כבוד אב ואם משום דשקולה שבת כנגד כל התורה כדאיתא בפרק קמא דחולין גבי חוץ ממשומד לחלל שבתות. ונ"ל דלכך נקט כלכם חייבים בכבודי ולא נקט במוראי משום דאתא לאשמועינן שאפי' אם יש לפניו מצוה לעשות ואביו אומר לו שלא לעשותה יש לו להניח מצות אביו ולעשות המצוה כדאית' בפ"ק דקדושין אלעזר בן מתיא אומר אבא אומר השקני מים ומצוה עלי לעשות מניח כבוד אבא ועוסק בכבוד שמים. וכ"ש אם אביו אומר להניח המצוה שלא להנאתו ואלו היה מפרש כלכם חייבים במוראי לא הוה שמעינן רק שאין לו לעבור על מצות לא תעשה בעבור כבוד אביו כי במצות לא תעשה שייכא היראה כמו שפירש רבינו משה בפרקי אבות על ויהי מורא שמים עליכם כי ליראה מבוא גדול למצות לא תעשה ואין להקשות מנא ליה הא דנ"ל דסמוך אקרא דאני ה' אלהיכם ולכך חזר ופי' אני ה' אלהיכם אתה ואביך חייבין בכבודי דלהכי אצטריך למכתב אני ה' אלהיכם ומזה נמי שמעינן בכל המצות. ואין להקשות אמאי אצטריך הסמיכות משבתותי הא שמעינן ליה מאני ה' אלהיכם משום דהוה אמינא דאדרבא אני ה' אלהיכם אתא למימר אני ה' המזהירכם על מורא אב ואם והוקשו למוראי והייתי יכול לעבור על דברי תורה בעבור מורא אב ואם לכך כתב ואת שבתותי תשמרו להורות שלא הוקש כבודם לכבוד המקום לעניין שיוכל לעבור על דברי תורה ואפי' בלאו דמחמר דאם לא כן אמאי אצטריך פשיטא דלא ידחה לאו שיש בו סקילה וכרת לאשמעינן שיהא שבת שקול כגגד כל המצות דהא לא שמעינן ליה אלא מדסמך פרש' מקושש לפרש' ע"ז כמו שפי' רש"י בפר' שלח לך והתם יש בו סקילה וא"כ מדרשא דקרא אתא לאשמועינן דלא הוקשו לעבוד על דברי תורה סיפא דקרא נמי להכי אתא ולהכי פי' אח"כ איזהו מורא ואיזהו כבוד לאורויי לך דאני ה' אלהיכם בא לאורויי בדבר דשייך ביה כבוד ולא מורא כגון ההיא דהשקני מים. והא דמייתי לה בפרק אלו מציאות גבי אמר לו אביו לא תחזיר או אמר לו הטמא והתם הוה שייך למימר כלכם חייבין במוראי כדפרשינן דהא איכא לא תעשה דלא יטמא למתים ולאו דלא תוכל להתעלם היינו משום דעיקרו אאני ה' אלהיכם סמיך דאי לאו הכי מנא לי' למילף משבת דלמא שאני שבת דהוי לאו השוה בכל ולהכי לא דחי ליה אבל לאו דלא יטמא למתים אינו שוה בכל אימא דלידחי ולגבי אבדה נימא ממונא מאסורא לא ילפינן כדאמרי' בברכות פרק מי שמתו אבל מאני ה' אלהיכם אתי למדרש כלכם חייבי' בכבודי שמעינן ליה כולהו. וכן נ"ל דעת התוספות בפי' בפ"ק דיבמות כלכם חייבין בכבודי אאני ה' אלהיכם דסיפא דקרא נדרש שהם באו לישב אמאי נקט כלכם חייבים בכבודי. ואע"ג דהתם לא הוה שייך למימר ליה נוכל לומר דאגב גררא דאלו מציאות נקטיה התם כן כתב מהר"ר. ואחרים כתבו שמה שפרש"י בכאן איזהו מורא ואיזהו כבוד היה להשמיענו הטעם למה לא חשש הכתו' לסמוך שמירת שבת לכבוד אב ואם כדרך שסמכו למורא ולכך כתב איזהו מורא לא ישב במקומו ולא יסתור את דבריו ולהכי כתביה סמוך לשמירת שבת כלו' אע"פ שהזהרתיך על מוראו דהיינו שלא תסתור את דבריו אם יאמר לך חלל את השבת אל תשמע לו אבל גבי כבוד לא הוצרך הכתוב לסמוך שמירת שבת ללמדנו דבר זה שכבוד ר"ל מאכיל ומשקה ומלביש וכו' ואין לחוש שם לעבור על המצוות:

ד[edit]

לא תעשו לכם לא לאחרים ולא אחרים לכם וא"ת לא תעשו לכם אבל אחרים עושין לכם הרי כבר נאמר לא יהיה לך וכו' אין להקשות לעולם נימא שר"ל לא תעשו לעצמכם ובא לחייובי משעת עשייה שהרי כבר נאמר לא תעשה לך פסל. אבל קשה לשתוק מלכם והוה שמעינן לא אחרים לכם מלא יהיה לך וי"ל דאתא לאורויי דמשעת צווי שמצוה לאחרים לעשו' עובר בלאו זה. מהר"ר:

ח[edit]

ואוכליו עונו ישא בנותר גמור הכתו' מדבר ובמסכת כריתות למדוה בג"ש פי' מדכתי' בפרשת תצוה ושרפת את הנותר באש לא יאכל כי קדש הוא והכא כתי' כי את קדש ה' חלל מה להלן נותר וכו':

יא[edit]

לא תגנובו אזהרה לגונב ממון וכו' כבר כתבנו לעיל בפ' וישמע יתרו הנראה לנו ובן בג בג דריש מינה לא תגנוב את שלך מבית חברך אלא שבור את שיניו ואמור לו את שלי אני נוטל:

לא תכחשו לא תשקרו מפרש בת"כ לפי שנאמר עונש בענין כפירת הפקדון ומשוה לגזל ועושק או מצא אבדה. וכחש בה עונש שמענו אזהרה מניין ת"ל לא תכחשו הרי זה אזהרה לכפירת ממון ולפי שנאמר בענין הכפירה או מכל אשר ישבע עליו לשקר ושלם עונש שמענו אזהרה מנין ת"ל לא תשקרו עכ"ל הסמ"ג בלאוין בסימן ר"מ ורמ"א. ועל זה קשה מאד דמשמע מדבריו שיהא חייב על הכפירה לבד וזה אינו שאינו חייב חומש ואשם עד שישבע וי"ל כדמפרש רש"י בפרק הגוזל שהעונש שהוא בלא שבועה היינו דמחייב באונסין מקרא דוהשיב את הגזלה. עוד יש לומ' שעובר בלאו זה משעת הכפירה אעפ"י שאינו בחומש ואשם עד שישבע:

טו[edit]

בצדק תשפט עמיתך כמשמעו. ד"א הוי דן את כל האדם לכף זכות קשה מאי ד"א י"ל שלפי משמעו הפי' הראשון לא הל"ל עמיתך דהא כל אדם צריך לדון בצדק אפי' אדם רשע לכך פי' ד"א הוי דן את כל האדם לכף זכות שאין לך לדון לכף זכות אלא מי שמעשיו סתומין או שגלויין לטובה דהיינו עמיתך. אבל מי שמעשיו גלוין לרעה ועשה מעשה שיש בו פנים לטובה ולרעה אין לך לדון אותו לכף זכות אלא לכף חובה כדכתי' כי יחנן קולו אל תאמן בו כי שבע תועבות בלבו וכמו שכת' הרמב"ם ז"ל בפי' המשנה במסכת אבות. (פרק א' וכן כתב הרב הזה ברטנורה שם):

יט[edit]

ובגד כלאים לפי שנא' לא תלבש שעטנז וכו' קשה לכתוב קרא זה ולא לכתוב לא תלבש שעטנז. וי"ל כדאי' בספרי לא ילבש שעטנז אין לי אלא שלא ילבש שלא יתכסה מנין ת"ל לא יעלה עליך. יכול לא יפשילנו כקופה לאחריו ת"ל לא תלבש לבישה בכלל העלאה היתה ולמה יצתה להקיש אליה ולומ' מה לבישה מיוחדת שהיא הנאת הגוף אף כל שהוא הנאת הגוף וכו' ואין להקשות א"כ מה קשה לו לרש"י הלא הוצרכו שניהן. וי"ל דקשה לו למה לא כתב וכלאים שעטנז לא יעלה עליך ולא לכתוב מלת בגד. מהר"ר:

כ[edit]

או חופשה בשטר קשה מנא לו י"ל כדאי' בגמ' בקידושין דיליף ליה בג"ש לה לה מאשה דכתי' בה וכתב לה ספר כריתות:

ל[edit]

את שבתותי תשמורו אין בנין בית המקדש דוחה שבת אין להקשות אמאי אצטריך הא כבר שמעינן בפר' ויקהל גבי משכן כמו שפרש"י שם די"ל שאני משכן שאינו קדוש קדושת עולם אבל מקדש דקדוש קדושת עולם אימא לדחי שבת קמ"ל. גם אין להקשות נילף דלא דחי ק"ו מכבוד אב ואם שאעפ"י שהוקש כבודם לכבו' המקום אפי' הכי לא דחי שבת דשאני התם דלא הוה רק הכשר מצוה שהמצוה בעצמה הוא להאכילו ולהשקותו וכו' וחלול השבת הוא כשמבשל או שוחט בעדו להאכילו וכמו שפי' התוספות פ"ק דיבמות. גם אין להקשות נילף דלא דחי מההבערה משרפת בת כהן דלא דחייא שבת משום די"ל דשאני התם דאיכא כרת וסקילה אבל הא אצטריך אפי' למחמר אחר בהמתו דליכא רק לאו גרידא דאפי' הכי לא דחי וקשה למה סרס רש"י את המקרא שפי' את מקדשי תיראו קודם שיפרש את שבתותי תשמורו הקודם לו בפסוק. וי"ל שמתירא פן תפרש ומקדשי תיראו כנסת ישראל המקודשת לי תיראו מלטמא אותה בזנות כמו שפי' לקמן בפסוק למען טמא את מקדשי בפרשת הנותן מזרעו למולך וזה אינו לפי שאין שייך לומ' מורא במקדש וכדאיתא פ"ק דיבמות יכול יתירא מן המקדש וכו' ואז הוה קשה לן מה שייך לומ' את שבתותי תשמורו ולכך פי' את מקדשי תיראו דשייך על המקדש ממש בתחלה ואח"כ אצטריך ואת שבתותי תשמורו. ונראה די"ל דלכך הפכן הכתוב וכת' את שבתותי תשמורו ואת מקדשי תיראו ולא כתב את מקדשי תיראו ואת שבתותי תשמורו כמו שכת' לעול איש אמו ואביו תיראו ואת שבתותי תשמורו כדי שלא נטעה מיהא קאי פסוק את מקדשי תיראו אהך פסוקא דלעיל ומלאה הארץ זמה ויהיה פירוש כנסת ישראל המקודשת לי:

לב[edit]

מפני שיבה תקום יכול זקן אשמאי ת"ל והדרת פני זקן אין זקן אלא מי שקנה חכמה. פי' רש"י תפש שטתו כתנא קמא בפ"ק דקדושין דמצריך שיבה וחכמה אבל איסי בן יהודה חולק עליו ואומר כל שיבה במשמע וגם ר' יוסי הגלילי חולק ואומר יניק וחכים או שיבה וחכים:

לו[edit]

אשר הוצאתי אתכם על מנת כן וכו' ד"א אני הוא שהבחנתי במצרים וכו' קשה מאי ד"א י"ל שלפי פי' ראשון קשה לו למה תלה יציאת מצרים במצות מדות ומשקולות יותר מכל שאר המצות מהר"ר:


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.