עמר נקא/במדבר/יט

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


תנ"ך


תרגום אונקלוס


רש"י
רמב"ן
דעת זקנים
בכור שור
פירוש הרא"ש
הטור הארוך
חזקוני
ספורנו
רלב"ג
רלב"ג - ביאור המילות


אברבנאל
אדרת אליהו
אלשיך
הכתב והקבלה
העמק דבר
הרחב דבר
יריעות שלמה
מזרחי
מיני תרגומא
מלבי"ם
מנחת שי
משאת המלך
משך חכמה
נחל קדומים
עמר נקא
צרור המור
תולדות יצחק
תורה תמימה


מראי מקומות


פרק זה עם מפרשים ואפשרויות רבות במהדורה הדיגיטלית של 'תנ"ך הכתר' (כולל צילום באיכות גבוהה של כתר ארם צובא בפרקים שבהם הוא זמין)לפרק זה במקראות גדולות שבאתר "על התורה"לפרק זה באתר "תא שמע"


דפים מקושרים

עמר נקא TriangleArrow-Left.png במדבר TriangleArrow-Left.png יט

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


ב[עריכה]

זאת חקת לפי שהשטן ואומות העולם מונין את ישראל וכו'. פי' מונין מלשון ולא תונו אונאת דברים כלומ' מקנטרין אותן והאונאה הזאת היא לפי שיש במצוה הזאת דבר והפכו שהיא מטהרת את הטמאים ומטמאה את הטהורים כדכתיב:

ויקחו אליך לעולם היא נקראת על שמך וכו' פי' לפי שלא היה לו למשה שום עבודה בפר' זו שהרי נתנה לאלעזר וא"כ מהו ויקחו אליך אלא לעולם היא נקראת על שמך כפי' רש"י:

אדומה תמימה שתהא תמימה באדמות שאם היו בה ב' שערות שחורות פסוגה. קשה מאי איריא שחורות יוחר משאר גווניו הלא אף אם היו לבנות או ירקות כמו כן היא פסוגה וי"ל דלרבותא נקט רש"י שערות שחורות משום דאמרינן (במס' נדה וגם הובא בגמ' במס' חולין פרק אלו טריפות) האי שחור אדום הוא אלא שלקה ואם כן הייתי סבור שאם היו שחורות תהיה כשרה שהרי עקרן ותחלתן היו אדומות לכך אמר שחורות ומה שאמ' שתי דוקא הוא דבפחות מכאן לא מפסלא לפי שאין שער אחד נכר וכן אמ' גבי מצורע מעוט שער שנים:

ג[עריכה]

אל מחוץ למחנה חוץ לג' מחנות בספרי דרשו זה מדכתי' תלת מלי אל מחוץ למחנה שהיה יכול לכתוב חוץ למחנה:

ט[עריכה]

והניח מחוץ למחנה לג' חלקים מחלקה וכו' עד כהנים גדולים העוסקים לפרות אחרות מקדשין הימנו פי' כי כשהיו רוצין לעשות הפרה אדומה היו נוהגין בה מעלות רבות בטהרתה כדאי' במסכת פרה ואחד מהן הוא שהיו הכהנים העוסקים בה מתקדשים באפר הפרה הישנה אעפ"י שלא היו צריכין לכך כדאית' התם. ואעפ"י שכתב רש"י לעיל מצוותה בסגן וכאן כתב כהנים גדולים העוסקים בפרות אחרות שנראה שהכהנים גדולים היו עוסקים בה. וי"ל שפרה זו של משה בלבד היא. שמצותה בסגן דלא נתנה עבודתה לאהרן הכהן הגדול מפני חטא העגל כמו שפי' רש"י בסמוך אבל הפרות האחרות הכהנים גדולים היו עוסקים בהם. ויש נוסחאות שאין כתו' בהן גדולים אלא כהנים העוסקים בפרות אחרות דסבירא להו שגם כל הפרות מצותן בסגן כמו זו של משה במדבר:

יג[עריכה]

במת בנפש באיזה מת בנפש האדם וכו' ד"א בנפש זו רביעית דם קשה מאי ד"א י"ל דלפי פי' ראשון אייתר ליה מלת כמת שהיה די לו לכתוב כל הנוגע בנפש האדם אשר ימות לכך פי' ד"א בנפש זו רביעית דם דהשתא אתי שפיר הנוגע במת כפשוטו וגם הנוגע בנפש האדם אשר ימות דהיינו בדם שהנפש תלויה בו וזהו רביעית דם שכך שערו חכמים:

טו[עריכה]

וכל כלי פתוח בכלי חרס הכתו' מדבר וכו' פי' שכבר למדנו שאין כלי חרס מקבל טומאה אלא מתוכו ממה שכתו' בפרש' השמיני וכלי חרס אשר יפול מהם אל תוכו וכולי ושמעינן משם ששאר הכלים מקבלין טומאה אף מגבן ואם כן אין לפרש חלוק זה של צמיד פתיל אלא בכלי חרס ששאר כלים אין מועיל להם צמיד הפתיל שהרי מקבלין טומאה אף מגבן כמו מאוירן:

טז[עריכה]

על פני השדה דרשו רז"ל לרבות גולל ודופק פי' גולל כסוי הארון של מת מלשון וגללו את האבן מעל פי הבאר דהיינו כסוי. ודופק פי' צדי הארון או הקבר מלשון קול דודי דופק ודרשו כן מלשון על פני השדה שהוא מיותר שפירושו שאפי' הנוגע על פני השדה כלומ' בעפר הארץ אעפ"י שלא נגע במת והיינו גולל ודופק:

כ[עריכה]

ואיש אשר יטמא וכו' אם נאמ' מקדש למה נאמר משכן פירוש וצריכות זו כך היא אם באמ' מקדש ולא נאמ' משכן הייתי אומר מה למקדש שכן קדוש קדושת עולם לכך חייב עליו הכתוב כרת אבל משכן שאין קדושתו קדושת עולם אימא לא לכך נאמר משכן ואם נאמר משכן ולא נאמ' מקדש הייתי אומ' מה למשכן שכן נמשח בשמן המשחה אבל מקדש שלא נמשח בשמן המשחה אימא לא קמ"ל ולכך הוצרכו שניהם:


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.