עמר נקא/במדבר/כ

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


תנ"ך


תרגום אונקלוס


רש"י
רמב"ן
דעת זקנים
בכור שור
פירוש הרא"ש
הטור הארוך
חזקוני
ספורנו
רלב"ג
רלב"ג - ביאור המילות


אברבנאל
אדרת אליהו
אלשיך
הכתב והקבלה
העמק דבר
הרחב דבר
יריעות שלמה
מזרחי
מלבי"ם
מנחת שי
משך חכמה
נחל קדומים
עמר נקא
צרור המור
תולדות יצחק
תורה תמימה



פרק זה עם מפרשים ואפשרויות רבות במהדורה הדיגיטלית של 'תנ"ך הכתר' (כולל צילום באיכות גבוהה של כתר ארם צובא בפרקים שבהם הוא זמין)לפרק זה במקראות גדולות שבאתר "על התורה"לפרק זה באתר "תא שמע"


דפים מקושרים

עמר נקא TriangleArrow-Left.png במדבר TriangleArrow-Left.png כ

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


א[עריכה]

ותמת שם מרים למה נסמכה פרש' וכו' קשה מה קשה לו על הסמיכות הזה אטו בכל התורה כולה יש לשאול כן. וי"ל משום דק"ל שבאחד בניסן הוקם המשכן ושני לו נשרפה הפרה דהיינו בשנה השנית לצאתם ממצרים ואלו מרים מתה בשנת הארבעים ומה ענין זה לזה לכך הוקשה לו הסמיכות. ומה שכתב רש"י אף היא בנשיקה מתה קשה מנא ליה מאחר שלא נכתב בה על פי ה'. וי"ל דנפקא לן בג"ש שם שם דכתיב הכא ותמת שם וכתי' התם וימת שם משה על פי ה' מה להלן בנשיקה אף כאן בנשיקה הכי איתמ' בגמ' (בפרקא קמא דבבא בתרא):

י[עריכה]

המורים סרבנים לשון יוני שוטים מורין את מוריהן וכו' אין להקשות היאך מפרש מלה זו בפתרונות הרבה די"ל שהיא סובלת כל הפירושים הללו לשון סרבנות כמו בן סורר ומורה ואם לא היה פירושו אלא זה הל"ל ממרים לכך פירש שוטים בלשון יוני ולפי שקשה מעט לפרשו מלשון יוני הואיל דיכולין אנחנו לדמות אותה ללשון עברי פירשה בלשון אחר מורין את מוריהם מלשון והיו עיניך רואות את מוריך וא"כ היא סובלת כל הפירושים:

יב[עריכה]

יען לא האמנתם גלה הכתוב שאלולי חטא זה היו נכנסין לארץ קשה שהרי בסוף פרשת ואלה שמות פרש"י עתה תראה אשר אעשה לפרעה העשוי לפרעה תראה העשוי למלחמות ל"א מלכים לא תראה הרי אם כן היה כאן חטא אחר. וי"ל דודאי חטא למה הרעות גרם לו למשה שלא יראה בנקמתן של מלכי כנען כשיכנסו ישראל לארץ. ואולי הוא היה נכנס לקצת מן הארץ אבל עון זה של מי מריבה גרם להיות נגזר עליו שלא יכנס לארץ כלל אפי' בלא ראות נקמתן של מלכי כנען:

טז[עריכה]

וישלח מלאך מכאן שהנביאים קרוין מלאכים וכו' פי' שאין לפרש מלאך כמשמעו שהרי כתיב ועברתי בארץ מצרים וכו' אני ה' ודרשינן אני ולא מלאך אני ולא שרף לכך אנו צריכין לפרשו על מרע"ה. וא"ת הא כתי' וה' הכה ופי' רש"י שם הוא ובית דינו י"ל דהואיל ובהריגת הבכורות היו שותפין הקב"ה ובית דינו אין לפרש שם לשון שליחות שאין לשון זה נופל אלא כשהשליח הולך לבדו ולמעלה בפרשת בא כתבנו הצורך בפי' המקראות ובתרוצי הקשיות אשר שם:

כב[עריכה]

כל העדה כולן שלמין ועומדים ליכנס לארץ שלא היו מאותן שנגזרה גזרה שכבר כלו מתי מדבר ואלו מאותן שכתו' בהן חיים כלכם היום ולמעלה בפסוק ויבאו בני ישראל כל העדה מדבר צין לא האריך רש"י את לשונו כל כך לפי ששם מתה מרים ונגזרה גזרה על משה ואהרן ואין לומ' שם חיים כלכם היום אבל בכאן לא היה בהן מאותן שנגזרה וכו'. על גבול ארץ אדום וכו' עד וכן הנביא אמ' לו ליהושפט בהתחברך לרשע פרץ ה' וכו' אין להקשות שלא אמר לו אלא בהתחברך עם אחזיהו ואיך כתב רש"י לרשע. די"ל הואיל ואחזיהו היה רשע ועליו אמ' לו כן הרי הוא כאלו אמ' בהתחברך לרשע לכך כתב כן:


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.