עמר נקא/במדבר/יג

עמר נקא במדבר יג

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ב

שלח לך למה נסמכה פרשת מרגלים לפרשת מרים וכו' קשה מה זה שאל למה נסמכה אטו בכל התורה כולה יש לדרוש סמוכין וי"ל משום דפירש לעיל גבי בנסע הארן שכתבו שם כדי להפסיק בין פורענות לפורענות לכך קשה לו בכאן למה נסמכו שתי פורעניות זה לזה ולא חש להפסיק ביניהם ולפי זה גרסינן למה נסמכה פרשת מרגלים לפרשת מרים. עוד י"ל דקשה לו הסמיכות הכתו' בפסוק של מעלה ואחר נסעו העם מחצרות וכו' שכל מקום שנא' אחר סמוך והכי קשה ליה למה דחק הכתו' להשמיענו סמיכות זה במלת אחר לסמוך הפרשיות זו לזו ולפי זה גרסינן למה נסמכה פרשת מרים לפרשת מרגלים שהסמיכות בפרשת מרים הוא:

ג

על פי ה' ברשותו נראה שלכך פי' כן כי היכי דלא תסק אדעתין שיהא נקשר לפניו ויאמר על פי ה' פלוני ופלוני כלומ' שפי' הקב"ה שמותן למשה כדרך שפי' שמות הנשיאים מחלקי הארץ בפרשת אלה מסעי לכך פי' על פי ה' ברשותו דהואיל והוציאו דבה רעה וגרמו פורענות אין לסבור כן שאין דבר רע יורד מלמעלה:

יט

הטובה היא במעינות ותהומות בריאין הן קשה מנא לו תאמר שפירושו כמשמעו וי"ל מייתור הכתוב שהרי נאמר אח"כ השמנה היא אם רזה ולא הוצרך לכתוב הטובה היא אם רעה אלא לענין המעינות והמים שכן מצינו במקום אחר שנכתב לשון טובה אצל המים כדכתי' כי ה' אלהיך מביאך אל ארץ טובה ארץ נחלי מים עינות ותהומות וכו' לכך דרש רש"י כן:

כ

היש בה עץ אם יש אדם כשר וכו' פי' דקרי ביה עוץ והיינו איוב שהיה מארץ עוץ ולכך פי' רש"י בפסוק סר צלם איוב שהיה מגין עליהם מת דדריש ליה מהאי קרא:

כב

שבע שנים נבנתה אפשר שבנה חם חברון לכנען בנו קטן קודם שיבנה צוען ופו'. קשה שנראה מכאן שארץ ישראל נפלה בחלקו של כנען ורש"י פי' בסדר לך לך בפסוק והכנעני אז כארץ שבחלקו של שם נפלה כשחלק נח הארץ לבניו. י"ל כמו שכתבנו לעיל בפסוק והכנעני אז בארץ שם תמצא תשובת הקשיא הזאת:

כו

וילכו ויבאו להקיש הליכתן וכו' מה הליכתן בעצה רעה וכו' קשה שהרי למעלה אמר כלם אנשים לשון חשיבות מגיד שאותה שעה כשרין היו אם כן לא הלכו בעצה רעה י"ל שלא נכתב כולם אנשים אלא בשעת השליחות ולא בשעת ההליכה בדרך ומשהפכו עורף למשה כלומ' משהחזיקו בדרך נעשו רשעים:

לג

וכן היינו בעיניהם שמענום אומ' נמלים יש בכרם כאנשים. קשה דהא כתי' כחגבים ולמה אמ' רש"י נמלים שקטנים יותר מחגבים ונ"ל שכן דרך בני אדם המהלכים במקום נמוך שהם בעצמם נראים קטנים לגבי הגבוהין עליהם והגבוהין רואין אותם יותר קטנים ממה שהנמוכים נראים בעיניהם ולכך אמר ונהי בעינינו כחגבים שאנחנו הנמוכים היינו בעינינו כחגבים אבל בעיניהם שהיו גבוהים היינו כנמלים שהם יותר קטנים מחגבים ומה שכתו' וכן ר"ל בערך הזה היינו בעיניהם והיינו נמלים ואם הנמוך נראה כחגבים הגבוה רואה אותו כנמלים וכמו שפירשנו לעיל:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.