חזקוני/במדבר/יג

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


תנ"ך


תרגום אונקלוס


רש"י
רמב"ן
דעת זקנים
בכור שור
פירוש הרא"ש
הטור הארוך
חזקוני
ספורנו
רלב"ג
רלב"ג - ביאור המילות


אברבנאל
אלשיך
הכתב והקבלה
העמק דבר
יריעות שלמה
מזרחי
מיני תרגומא
מלבי"ם
מנחת שי
משאת המלך
משך חכמה
נחל קדומים
עמר נקא
צרור המור
תולדות יצחק
תורה תמימה

מפתח


פרק זה עם מפרשים ואפשרויות רבות במהדורה הדיגיטלית של 'תנ"ך הכתר' (כולל צילום באיכות גבוהה של כתר ארם צובא בפרקים שבהם הוא זמין)לפרק זה במקראות גדולות שבאתר "על התורה"לפרק זה באתר "תא שמע"


דפים מקושרים

חזקוני TriangleArrow-Left.png במדבר TriangleArrow-Left.png יג

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


ב[עריכה]

[שלח לך אנשים גלוי וידוע לפניו שלא היתה דעתו של הקב״‎ה שלימה, שישתלחו].

תשלחו כל נשיא בהם כל נשיא ישלח איש אחד משבטו.

ג[עריכה]

כלם אנשים פירש״‎י אותה שעה כשרים היו כלומר בשעה שנבחרו אבל מכאן ואילך החמיצו כמו שפירש״‎י וילכו ויבואו.

ראשי בני ישראל המה שרי אלפים.

ו[עריכה]

כלב בן יפנה הוא כלב בן חצרון ונקרא שמו יפונה על שפנה מעצת מרגלים.

יא[עריכה]

למטה יוסף למטה מנשה אעפ״‎י שבמקומות אחרים נקרא יוסף על שם אפרים כאן כללו על שבט מנשה לפי ששניהם הוציאו דבה, יוסף על אחיו ונשיא מנשה על הארץ, ומהאי טעמא בפרשת מסעי ובספר יהושע נקרא עוד יוסף על שבט מנשה משום דשם משתעי בחלוקת הארץ ועל הארץ היתה הדבה ולפי שנשיא אפרים לא הוציא דבה הפרידם כאן זה מזה.

טז[עריכה]

אלה שמות האנשים. משבט לוי לא נשתלח מרגל לפי שלא היה לו חלק בארץ.

ויקרא משה להושע בן נון יהושע לא שקראו עתה יהושע אלא כך הפירוש הוא שקראו משה יהושע כבר כשנעשה משרתו ומצא חן בעיניו שכן הוא המנהג שכן מצינו באברהם ושרה ויעקב דניאל חנניה מישאל ועזריה צדקיה שכבר שמו מתניה ונחמיה שנקרא התרשתא. וי״‎מ שינה שמו על שהוצרך להיות מן המרגלים ולעבור דרך עמלק בשם הושע.

יז[עריכה]

עלו זה בנגב של ארץ כנען.

ועליתם את ההר וכיון שתדעו איך תכבשו את ההר העמק יהיה נוח לכבוש.

[ועליתם את ההר הר האמורי].

יט[עריכה]

אם רעה אם משכלת יושביה כמו שמצינו והמים רעים והארץ משכלת יושביה ועל זה השיבו ארץ אוכלת יושביה היא.

כ[עריכה]

והתחזקתם היו צריכים חזוק לפי שהימים ימי ביכורי ענבים והשומרים מצויים שם.

כא[עריכה]

ממדבר צן עד רחב לבא חמת באלכסון מרוח דרומית מזרחית עד קרן מערבי צפוני והמקראות שבפרשת מסעי מוכיחים.

כב[עריכה]

ויבא עד חברון כלב לבדו הלך שם ונשתטח על קברי האבות שלא יהא ניסת לחבריו וכו׳‎ כך פירש״‎י, והטעם לפי שלא בקש משה עליו רחמים כמו שעשה על יהושע. ד״‎א ויבא עד חברון דרך הפסוק לקרא לכמה מרגלים ואורבים לשון יחיד כדכתיב והאורב קם ממקומו.

ושם אחימן לפי שעתידין לומר וגם ילידי הענק ראינו שם מפרש לך הכתוב היכן ראום.

וחברון שבע שנים נבנתה לפני צען מצרים ועדיין לא מתו הנפילים שהיו שם מימים קדמונים והכתוב בא להכחיש המרגלים שעתידים לומר ארץ אוכלת יושביה היא.

לפני צען מצרים פירש לך הכתוב חשיבות א״‎י על חשיבות ארץ מצרים לפי שיצאו ממנה והיו בקיאים בה ומכירין בטובתה וחשיבותה.

כג[עריכה]

ויכרתו משם זמורה ואשכול מלשון ואשכול ש״‎מ ב׳‎ נינהו ומן הזמורה עשו מוט.

וישאהו במוט בשנים נשאוהו במוט הזמורה על שני מוטות אחרים.

כה[עריכה]

מקץ ארבעים יום שהתחילו בכ״‎ט בסיון שנשתלחו המרגלים וכלו בח׳‎ באב לערב דתמוז דההיא שתא מלויי מליוהו.

כו[עריכה]

אל מדבר פארן קדשה מדבר פארן ומדבר צין וחצרות וקדש ברנע ורתמה סמוכים זה לזה דהא כתיב הכא נסעו העם מחצרות ויחנו במדבר פארן. והוא רתמה כמפורש בפרשת מסעי ושם כתיב ויחנו במדבר צין היא קדש וכאן כתיב אל מדבר פארן קדשה ובפ׳‎ מטות כתוב בשלחי אותם מקדש ברנע.

כח[עריכה]

אפס כי עז העם הישב בארץ והערים בצרות גדלות תרתי לריעותא. וגם ילדי הענק ראינו שם שנא׳‎ עליהם מי יתיצב לפני בני ענק.

כט[עריכה]

עמלק יושב בארץ הנגב עד שאתם שואלים משבע אומות שאלו מן העם היושב על הגבול הוא עמלק שנזדווג להם בצאתם ממצרים.

והאמרי יושב בהר והכנעני יושב על הים ועל יד הירדן ואין לנו מקום פנוי ליכנס לארץ.

ל[עריכה]

ויהס כלב את העם אל משה וגו׳‎ מתוך כך תבין את דברי משה את אשר דבר כנגד המרגלים ואינן כתובים כאן אבל בפרשת דברים נתפרשו ואומר אליכם לא תערצון ולא תיראון מהם.

לג[עריכה]

ושם ראינו את הנפילים י״‎מ נפילים גבוהים כמו הר נופל יבול דאיוב שפירשו גבוה לשון נפילים.

בני ענק פירש רש״‎י שמעניקין את החמה בקומתם מרוב גובה קומתן דומים כאילו צוארן נוקב ועונק בנקב שהחמה יוצא בו כך פרש״‎י בפרק אלו נאמרים.

כחגבים ולאו דוקא כחגבים אלא קטנים ביותר וכן דרך המקרא לדבר ויושביה כחגבים.


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.