מפתח/במדבר/יג

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


תנ"ך


תרגום אונקלוס


רש"י
רמב"ן
דעת זקנים
בכור שור
פירוש הרא"ש
הטור הארוך
חזקוני
ספורנו
רלב"ג
רלב"ג - ביאור המילות


אברבנאל
אלשיך
הכתב והקבלה
העמק דבר
יריעות שלמה
מזרחי
מיני תרגומא
מלבי"ם
מנחת שי
משאת המלך
משך חכמה
נחל קדומים
עמר נקא
צרור המור
תולדות יצחק
תורה תמימה

מפתח


פרק זה עם מפרשים ואפשרויות רבות במהדורה הדיגיטלית של 'תנ"ך הכתר' (כולל צילום באיכות גבוהה של כתר ארם צובא בפרקים שבהם הוא זמין)לפרק זה במקראות גדולות שבאתר "על התורה"לפרק זה באתר "תא שמע"


דפים מקושרים

מפתח TriangleArrow-Left.png במדבר TriangleArrow-Left.png יג

פרשת שלח

א[עריכה]

וַיְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃

ב[עריכה]

שְׁלַח־לְךָ֣ אֲנָשִׁ֗ים וְיָתֻ֙רוּ֙ אֶת־אֶ֣רֶץ כְּנַ֔עַן אֲשֶׁר־אֲנִ֥י נֹתֵ֖ן לִבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל אִ֣ישׁ אֶחָד֩ אִ֨ישׁ אֶחָ֜ד לְמַטֵּ֤ה אֲבֹתָיו֙ תִּשְׁלָ֔חוּ כֹּ֖ל נָשִׂ֥יא בָהֶֽם׃

סמיכות פרשת מרגלים לפרשת מרים. רש"י


שלח לך אנשים

צורת בחירת המרגלים:

מי שחפץ ללכת. ריב"א; ר"ח פלטיאל.

משה בחר מתוך מי שחפצו ללכת. רשב"ם.

מי שבני ישראל היו בוחרים כנשיא לולא בחירת ה'. משך חכמה.

נשיאים ממש. זוהר (הובא בשל"ה תושב"כ בענין המרגלים).


לך

לדעתך, איני מצוך אם תרצה שלח. רש"י.

לך אנשים

שיהיו בעיניך כצדיקים ולא בעיני אחרים שיכולים לטעות ברשע המראה עצמו כצדיק. כלי יקר.

שנראים בעיניך כצדיקים כי עיני בשר לך, אך עתידים באמת לחטוא. כלי יקר.

איש אחד איש אחד

טעם לכפל הלשון:

דיברה תורה כלשון בני אדם. דעת ר"ע בירושלמי סוטה פ"ז ה"ה.

מכל שבט נשלחו שני אנשים. דעת ר"י בירושלמי סוטה פ"ז ה"ה. ולא נמנו אלא החשובים שבהם.

הטעם שהוצרכו לשלוח ב' אנשים מכל שבט. חבצלת השרון.


כל נשיא

המרגלים אינם הנשיאים שנמנו בפרשת במדבר:

מי שהיו ישראל בוחרים לנשיא לולא בחירת ה'. משך חכמה.

נשיא מלשון 'נשיאות לב' מי שחפץ ללכת. ריב"א; ר"ח פלטיאל; רשב"ם.

נשיאים ממש. זוהר (הובא בשל"ה תושב"כ בענין המרגלים).


בהם

ביאור תיבת בהם:

מי שבני ישראל היו בוחרים כנשיא לולא בחירת ה'. משך חכמה.

נשיאי השבט בחרו מרגל מתוך שבטם. חזקוני; פענח רזא.

משה הכריז על שליחת המרגלים ובחר מתוך האנשים שחפצו ללכת. רשב"ם.

ג[עריכה]

וַיִּשְׁלַ֨ח אֹתָ֥ם מֹשֶׁ֛ה מִמִּדְבַּ֥ר פָּארָ֖ן עַל־פִּ֣י יְהוָ֑ה כֻּלָּ֣ם אֲנָשִׁ֔ים רָאשֵׁ֥י בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל הֵֽמָּה׃

כולם אנשים

באותה שעה כשרים היו. רש"י.

קשה מרש"י להלן (פסוק כו) וילכו ויבואו להקיש הליכתן לביאתן בעצה רעה. מזרחי; גור אריה; מהרש"א (סוטה לה.).

ישובים בזה:

אותה שעה אין הכוונה לשעת הליכתן. מזרחי. ובגור אריה ביאר שאחר שנעשו שלוחים לרשעים למדו ממעשיהם, וכ"כ אור החיים (יג ב) שנולד בהם תכונה רעה מכח המשלחים בשעה שהלכו לרגל.

רשעים היו אך ישראל הרואים לעינים ולא ללבב חשבום לצדיקים. של"ה.

רשעים היו ומשה טעם בהם והיה סבור שצדיקים הם. פענח רזא. ועי' כלי יקר על פסוק 'שלח לך אנשים' שלך נראים כצדיקים שעיני בשר לך אך באמת עתידים לחטוא.

כולם אנשים ראשי בני ישראל

רשעים היו לישראל הרואים לעינים ולא ללבב נראו כצדיקים. של"ה.

ד[עריכה]

וְאֵ֖לֶּה שְׁמוֹתָ֑ם לְמַטֵּ֣ה רְאוּבֵ֔ן שַׁמּ֖וּעַ בֶּן־זַכּֽוּר׃

ה[עריכה]

לְמַטֵּ֣ה שִׁמְע֔וֹן שָׁפָ֖ט בֶּן־חוֹרִֽי׃

ו[עריכה]

לְמַטֵּ֣ה יְהוּדָ֔ה כָּלֵ֖ב בֶּן־יְפֻנֶּֽה׃

ז[עריכה]

לְמַטֵּ֣ה יִשָּׂשכָ֔ר יִגְאָ֖ל בֶּן־יוֹסֵֽף׃

ח[עריכה]

לְמַטֵּ֥ה אֶפְרָ֖יִם הוֹשֵׁ֥עַ בִּן־נֽוּן׃

ט[עריכה]

לְמַטֵּ֣ה בִנְיָמִ֔ן פַּלְטִ֖י בֶּן־רָפֽוּא׃

י[עריכה]

לְמַטֵּ֣ה זְבוּלֻ֔ן גַּדִּיאֵ֖ל בֶּן־סוֹדִֽי׃

יא[עריכה]

לְמַטֵּ֥ה יוֹסֵ֖ף לְמַטֵּ֣ה מְנַשֶּׁ֑ה גַּדִּ֖י בֶּן־סוּסִֽי׃

למטה יוסף למטה מנשה

ייחוס מנשה ליוסף אף שתמיד מייחס את אפרים. דעת זקנים מבעלי התוספות; הדר זקנים מבעלי התוספות; ר"ח פלטיאל; חזקוני; רבינו בחיי; משך חכמה; כלי יקר פסוק טז; משאת המלך (עי' מו"מ בדבריו חבצלת השרון פסוק ב)

הטעם שנמנו אפרים ומנשה כב' שבטים לשילוח המרגלים. המרגלים היו לצורך נחלת הארץ ולגבי נחלת הארץ נחשבו כב' שבטים. מזרחי (להלן לא ד).

יב[עריכה]

לְמַטֵּ֣ה דָ֔ן עַמִּיאֵ֖ל בֶּן־גְּמַלִּֽי׃

יג[עריכה]

לְמַטֵּ֣ה אָשֵׁ֔ר סְת֖וּר בֶּן־מִיכָאֵֽל׃

יד[עריכה]

לְמַטֵּ֣ה נַפְתָּלִ֔י נַחְבִּ֖י בֶּן־וָפְסִֽי׃

טו[עריכה]

לְמַטֵּ֣ה גָ֔ד גְּאוּאֵ֖ל בֶּן־מָכִֽי׃

טז[עריכה]

אֵ֚לֶּה שְׁמ֣וֹת הָֽאֲנָשִׁ֔ים אֲשֶׁר־שָׁלַ֥ח מֹשֶׁ֖ה לָת֣וּר אֶת־הָאָ֑רֶץ וַיִּקְרָ֥א מֹשֶׁ֛ה לְהוֹשֵׁ֥עַ בִּן־נ֖וּן יְהוֹשֻֽׁעַ׃

לא נשלח מרגל משבט לוי. ספרי דברים כא; רש"י דברים א כג.

המקור שלא נשלח מרגל משבט לוי. ספרי דברים כא ורש"י דברים א כג מדכתיב (שם) ואקח מכם שנים עשר אנשים איש אחד לשבט. וריב"א ומזרחי שם הקשו שדבר זה מפורש בפרשתנו. ושפתי חכמים שם יישב שרש"י בא ליתן מקור שאף לא היו בעצה עצהם. וכן מבואר בגור אריה ששבט לוי לא בקשו לשלוח.

הטעם שלא נשלח מרגל משבט לוי.

שלא היה בכך נסיון אם יגידו שטובה הארץ. משך חכמה.

שאין להם חלק בארץ. חזקוני דברים א כג; רשב"ם דברים שם; דעת זקנים מבעלי התוספות פסוק ב; משך חכמה שם


ויקרא משה להושע בן נון יהושע

טעם להוספת השם.

יה יושיעך מעצת מרגלים. בבלי (סוטה לד:)

הטעם שהתפלל רק על יהושע ולא על כלב ושאר המרגלים. כלי יקר; גור אריה; משך חכמה.

הוצרך להתפלל על יהושע מפני ענוותנותו. תרגום יונתן. ביאור בזה: חבצלת השרון.

יז[עריכה]

וַיִּשְׁלַ֤ח אֹתָם֙ מֹשֶׁ֔ה לָת֖וּר אֶת־אֶ֣רֶץ כְּנָ֑עַן וַיֹּ֣אמֶר אֲלֵהֶ֗ם עֲל֥וּ זֶה֙ בַּנֶּ֔גֶב וַעֲלִיתֶ֖ם אֶת־הָהָֽר׃

יח[עריכה]

וּרְאִיתֶ֥ם אֶת־הָאָ֖רֶץ מַה־הִ֑וא וְאֶת־הָעָם֙ הַיֹּשֵׁ֣ב עָלֶ֔יהָ הֶחָזָ֥ק הוּא֙ הֲרָפֶ֔ה הַמְעַ֥ט ה֖וּא אִם־רָֽב׃

יט[עריכה]

וּמָ֣ה הָאָ֗רֶץ אֲשֶׁר־הוּא֙ יֹשֵׁ֣ב בָּ֔הּ הֲטוֹבָ֥ה הִ֖וא אִם־רָעָ֑ה וּמָ֣ה הֶֽעָרִ֗ים אֲשֶׁר־הוּא֙ יוֹשֵׁ֣ב בָּהֵ֔נָּה הַבְּמַֽחֲנִ֖ים אִ֥ם בְּמִבְצָרִֽים׃

כ[עריכה]

וּמָ֣ה הָ֠אָרֶץ הַשְּׁמֵנָ֨ה הִ֜וא אִם־רָזָ֗ה הֲיֵֽשׁ־בָּ֥הּ עֵץ֙ אִם־אַ֔יִן וְהִ֨תְחַזַּקְתֶּ֔ם וּלְקַחְתֶּ֖ם מִפְּרִ֣י הָאָ֑רֶץ וְהַ֨יָּמִ֔ים יְמֵ֖י בִּכּוּרֵ֥י עֲנָבִֽים׃

והתחזקתם ולקחתם מפרי הארץ

ציוום שיעשו חזקה. תרגום יונתן.

ק' מרמב"ם (תרומות פ"א ה"ה) שקדושה ראשונה ע"י כיבוש ולא ע"י חזקה ולכן בטלה. חבצלת השרון.

חזקה בהילוך בגבולות הארץ. חבצלת השרון.
ק' מב"ב (ק.) דדעת חכמים שהילוך אינו מעשה קנין לקנות קרקע. חבצלת השרון. ויישב לפי נמוק"י (ב"ב קיט.|נג:) שהיה לישראל קנין הגוף מאברהם, ובקצוה"ח (קנג ג, קפט א) ובמחנ"א (שכירות א) מבואר שלקנין פירות מהני הילוך.

חזקה בלקיחת הפירות. ספורנו (היינו בתלישת הפירות כבעלים. חבצלת השרון פסוק כג); צפנת פענח (הו"ד חבצלת השרון פסוק כג) קנין על ידי אסיפת הפירות (כמבואר ברמב"ם מכירה פ"א הט"ז).
ק' דהתינח לדעת הרמב"ם (מכירה פ"א הט"ו) שאכילת פירות קנין, אך דעת הראב"ד שם לא כן. חבצלת השרון ויישב לפי נמוק"י (ב"ב קיט.|נג:) שהיה לישראל קנין הגוף מאברהם, ודעת הקצוה"ח (קנג ג, קפט א) שלקנין פירות לכו"ע מהני אכילת פירות.

איך לקחו מפרי הארץ הלא גזל עכו"ם אסור. גבורת יצחק; חתם סופר (תורת משה).

יישובים בזה:

ולקחתם פי' בכסף. מהרי"א.

ארץ ישראל מוחזקת לנו מאבותינו. חתם סופר (תורת משה); חבצלת השרון (פסוק כג).

הוראת שעה היתה להביא הפירות. אילת השחר.

ולקחתם

ולא אמר 'והבאתם' שיקחו בכסף. מהרי"א (עי' לעיל היאך לקחו הלא גזל עכו"ם אסור).

והימים ימי בכורי ענבים

ק' מבב"מ (קו:) שזמן בכורי ענבים בתקופת תשרי (כמבואר בתוס' ב"ב כח. ד"ה כנס) וכאן מבואר שבסוף סיון שהרי מ' יום קודם ט' באב יצאו המרגלים. חידושי חתם סופר (ב"ב כח.).

כא[עריכה]

וַֽיַּעֲל֖וּ וַיָּתֻ֣רוּ אֶת־הָאָ֑רֶץ מִמִּדְבַּר־צִ֥ן עַד־רְחֹ֖ב לְבֹ֥א חֲמָֽת׃

כב[עריכה]

וַיַּעֲל֣וּ בַנֶּגֶב֮ וַיָּבֹ֣א עַד־חֶבְרוֹן֒ וְשָׁ֤ם אֲחִימַן֙ שֵׁשַׁ֣י וְתַלְמַ֔י יְלִידֵ֖י הָעֲנָ֑ק וְחֶבְר֗וֹן שֶׁ֤בַע שָׁנִים֙ נִבְנְתָ֔ה לִפְנֵ֖י צֹ֥עַן מִצְרָֽיִם׃

ויבא עד חברון

נשתטח על קברי אבות. בבלי סוטה לד:

הטעם שרק כלב הוצרך לכך. מושב זקנים לבעלי התוספות; חבצלת השרון מהחפץ חיים.

מצוה להשתטח על קברי צדיקים. שדה הארץ ח"ג אבן העזר יא, והתיר מכח זה אף לצאת לחו"ל ע"מ לחזור. שו"ת משפטי צדק ע"ד אינו יודע איזו מצוה יש בזה, אך הביא מב"י תקס"ח בשם מהרי"ל שהנודר לילך על קברי צדיקים חשיב נדר לדבר מצוה, ע"ע ש"ך יו"ד קע"ט סקט"ו.

כג[עריכה]

וַיָּבֹ֜אוּ עַד־נַ֣חַל אֶשְׁכֹּ֗ל וַיִּכְרְת֨וּ מִשָּׁ֤ם זְמוֹרָה֙ וְאֶשְׁכּ֤וֹל עֲנָבִים֙ אֶחָ֔ד וַיִּשָּׂאֻ֥הוּ בַמּ֖וֹט בִּשְׁנָ֑יִם וּמִן־הָרִמֹּנִ֖ים וּמִן־הַתְּאֵנִֽים׃

ויכרתו

מדוע לגבי ענבים הזכיר הכריתה מן האילן אך לא לגבי הרימונים והתאנים. חבצלת השרון.


במדרש (טז יד) שלא רצו המרגלים ליטול מפירות א"י, עד ששלף כלב את הזיין וירץ לפניהם וא"ל אם אין אתם נוטלים או אתם הורגים אותי או אני הורג אתכם.

ביאור בזה. חבצלת השרון.

וישאהו במוט בשנים

איך למדו שיעורים מפירות ארץ ישראל הרי גדולים היו. חתם סופר (או"ח סימן קפא).

כד[עריכה]

לַמָּק֣וֹם הַה֔וּא קָרָ֖א נַ֣חַל אֶשְׁכּ֑וֹל עַ֚ל אֹד֣וֹת הָֽאֶשְׁכּ֔וֹל אֲשֶׁר־כָּרְת֥וּ מִשָּׁ֖ם בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃

קרא נחל אשכול על אודות האשכול

מדוע נתייחד שמו על האשכול אף שלקחו שאר מינים. חבצלת השרון (פסוק כג).

כה[עריכה]

וַיָּשֻׁ֖בוּ מִתּ֣וּר הָאָ֑רֶץ מִקֵּ֖ץ אַרְבָּעִ֥ים יֽוֹם׃

כו[עריכה]

וַיֵּלְכ֡וּ וַיָּבֹאוּ֩ אֶל־מֹשֶׁ֨ה וְאֶֽל־אַהֲרֹ֜ן וְאֶל־כָּל־עֲדַ֧ת בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֛ל אֶל־מִדְבַּ֥ר פָּארָ֖ן קָדֵ֑שָׁה וַיָּשִׁ֨יבוּ אוֹתָ֤ם דָּבָר֙ וְאֶת־כָּל־הָ֣עֵדָ֔ה וַיַּרְא֖וּם אֶת־פְּרִ֥י הָאָֽרֶץ׃

כז[עריכה]

וַיְסַפְּרוּ־לוֹ֙ וַיֹּ֣אמְר֔וּ בָּ֕אנוּ אֶל־הָאָ֖רֶץ אֲשֶׁ֣ר שְׁלַחְתָּ֑נוּ וְ֠גַם זָבַ֨ת חָלָ֥ב וּדְבַ֛שׁ הִ֖וא וְזֶה־פִּרְיָֽהּ׃

כח[עריכה]

אֶ֚פֶס כִּֽי־עַ֣ז הָעָ֔ם הַיֹּשֵׁ֖ב בָּאָ֑רֶץ וְהֶֽעָרִ֗ים בְּצֻר֤וֹת גְּדֹלֹת֙ מְאֹ֔ד וְגַם־יְלִדֵ֥י הָֽעֲנָ֖ק רָאִ֥ינוּ שָֽׁם׃

כט[עריכה]

עֲמָלֵ֥ק יוֹשֵׁ֖ב בְּאֶ֣רֶץ הַנֶּ֑גֶב וְ֠הַֽחִתִּי וְהַיְבוּסִ֤י וְהָֽאֱמֹרִי֙ יוֹשֵׁ֣ב בָּהָ֔ר וְהַֽכְּנַעֲנִי֙ יֹשֵׁ֣ב עַל־הַיָּ֔ם וְעַ֖ל יַ֥ד הַיַּרְדֵּֽן׃

עמלק יושב בארץ הנגב

רצו לייראם כיון שכבר נכוו בו. רש"י; משך חכמה פסוק טז.

ל[עריכה]

וַיַּ֧הַס כָּלֵ֛ב אֶת־הָעָ֖ם אֶל־מֹשֶׁ֑ה וַיֹּ֗אמֶר עָלֹ֤ה נַעֲלֶה֙ וְיָרַ֣שְׁנוּ אֹתָ֔הּ כִּֽי־יָכ֥וֹל נוּכַ֖ל לָֽהּ׃

ויהס

שהסיתן בדברים. בבלי סוטה לה.; ביאור בגמרא זו: רש"י שם; מהרש"א שם; הגהות יעב"ץ שם; תורה תמימה אות יח.


כלב

מפני מה לא דיבר כן יהושע:

שיהושע עתיד להכניסם לארץ ויאמרו שלכבוד עצמו דורש. משך חכמה; אלשיך.


את העם.

ביאור תיבות 'את העם'. אלשיך.


אל משה.

ביאור תיבות 'אל משה'. תרגום יונתן בן עוזיאל; רש"י; משך חכמה; אלשיך; חזקוני; מלבי"ם; אור החיים.

שעשה כאילו בא לספר בגנותו. רש"י.


עלה נעלה.

ביאור טענתו:

שאין ההנהגה הניסית תלויה במשה. משך חכמה.

לא[עריכה]

וְהָ֨אֲנָשִׁ֜ים אֲשֶׁר־עָל֤וּ עִמּוֹ֙ אָֽמְר֔וּ לֹ֥א נוּכַ֖ל לַעֲל֣וֹת אֶל־הָעָ֑ם כִּֽי־חָזָ֥ק ה֖וּא מִמֶּֽנּוּ׃

כי חזק הוא ממנו

קשה שכבר אמרו 'אפס כי עז העם'. הכתב והקבלה.


הוא

ביאור תיבת 'הוא'. שפתי חכמים.


ממנו.

כביכול כלפי מעלה אמרו. בבלי סוטה לה.; רש"י (עי' שפתי חכמים);

ממנו ולא מבנינו שגדלנו בשפלות ובעבדות. משך חכמה.

אי אפשר לפרש שאף ישראל חזקים והוא חזק יותר מהם שהרי נדמו בעיני עצמם כחגבים. גור אריה; שפתי חכמים

לב[עריכה]

וַיּוֹצִ֜יאוּ דִּבַּ֤ת הָאָ֙רֶץ֙ אֲשֶׁ֣ר תָּר֣וּ אֹתָ֔הּ אֶל־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל לֵאמֹ֑ר הָאָ֡רֶץ אֲשֶׁר֩ עָבַ֨רְנוּ בָ֜הּ לָת֣וּר אֹתָ֗הּ אֶ֣רֶץ אֹכֶ֤לֶת יוֹשְׁבֶ֙יהָ֙ הִ֔וא וְכָל־הָעָ֛ם אֲשֶׁר־רָאִ֥ינוּ בְתוֹכָ֖הּ אַנְשֵׁ֥י מִדּֽוֹת׃

לג[עריכה]

וְשָׁ֣ם רָאִ֗ינוּ אֶת־הַנְּפִילִ֛ים בְּנֵ֥י עֲנָ֖ק מִן־הַנְּפִלִ֑ים וַנְּהִ֤י בְעֵינֵ֙ינוּ֙ כַּֽחֲגָבִ֔ים וְכֵ֥ן הָיִ֖ינוּ בְּעֵינֵיהֶֽם׃

כחגבים

בתרגום: כקמצין. עי' רש"י ברכות (נד:) שפירש קמצי - נמלים, והקשה הרש"ש (שם) מהתרגום כאן, ומעוד מקומות דמוכח שקמצי היינו חגבים ולא נמלים. אך ציין לפרש"י כאן (עי' להלן) שהזכיר נמלים ולא חגבים. וכן בשבת (עז:) פרש"י קמצא, ארבה ול"נ קמצא נמלה.

וכן היינו בעיניהם

שמענו אומרים זה לזה נמלים יש בכרם. רש"י.

קשה שהפסוק הזכיר חגבים ולא נמלים. בעל הטורים; כלי יקר; פנים יפות; חתם סופר (תורת משה); קדושת לוי.
יישובים בזה:
צ"ל: חגבים. מזרחי.
הם שראו מרחוק ראו אותנו כנמלים. ר"ח פלטיאל; כלי יקר.
באמת היו כחגבים וקראם נמלים שכן דרך לכנות דבר קטן מאד. גור אריה.
האדם חשוב בעיני עצמו יותר ממה שהוא באמת, ואם בעיני עצמם כחגבים בעיניהם כנמלים. חתם סופר (תורת משה).
הזכירו נמלים כיון שלומדים גזל מן הנמלה, וזו טענת האומות לישראל גזלנים אתם. קדושת לוי.
·
מעבר לתחילת הדף