ספר המקנה/קידושין/יא/א
בתוס' ד"ה עד שתכנס לחופה וכו'. וי"ל עד שתכנס לחופה לאו דוקא וכו'. לכאורה האי עד שתכנס לחופה מייתר' הוא והוי סגי במה דאמר אבל אמרו חכמים ארוסה בת ישראל אינה אוכלת בתרומה ואפשר דהא דמסיק עד שתכנס לחופה הוא ראי' לדבריו שטעמו משום דעול' דאי משום סמפון מה מועיל עד שתכנס לחופה אף דאמרינן בכתובת דף נ"ח כיון דנכנסה לחופה מיבדק בדק לה אפ"ה יש לחוש שמא באמת מצא בה מום ונתפייס וכיון דקיי"ל דחופה אינו קונה נמצא זרה אוכלת בתרומה אבל בכתובת תירצו שם דאמרינן דאדעת' דהכי מקדש שאם ירא' ויתפייס יחולו הקידושין למפרע ע"ש מ"מ י"ל דריב"ב ל"ל הך סברא ושפיר מייתי ראיה מהא שנכנסה לחופה דטעמא משום דעולא ומה שיש עוד לדקדק בדבריהם ובד"ה הני קלא וכו' ובד"ה קבל כבר כתבנו בזה שם דף מ"ח ע"ב ובדף נ"ח ע"א ודוק:
בגמרא שם כי קאמינא דקידשה בלילה וכו'. צ"ל דלאו לילה ממש דהא צריך שיראו העדים הקידושין אלא שלא ראתה כמה הי' המטבעות בשעת קידושין ואח"ז נמצא שהוא פחות מדינר. ולכאורה צ"ל דר' זירא פליג אדר' יוסף דס"ל לעיל דף חי"ת ע"א דבעי מידי דקייץ דהא הכא משמע דבל"א הוי לי' קדושין אף שלא ידעה כמה הי' וכן לב"ש אם יש בו שיעור דינר. אף לפי מ"ש לעיל שם דדוק' במידי דצריך שומא פליג רב יוסף אבל כשאינו ידוע המנין הוי ליה כמו מכור לי באלו דקיימא לן דקונה אתי שפיר אפילו לר' יוסף ותו משמע מכאן ראי' למ"ש לעיל שם באידך לישנ' דר' יוסף דהיכ' דאינו ידוע בשעת הקידושין אם היא ש"פ לא שייך בזה לא סמכה דעתה שאם יהי' בו שוה פרוטה תהיה מקודשת כמו שאר תנאי שמתנה בקידושין דהא הכא לב"ש משמע שאם קידשה בלילה ואח"כ נמצא שהי' בו שיעור דינר שפיר מקודשת ולא אמרי' דלא סמכה דעתה בלילה בשעת הקידושין שמא אין בו שיעור דינר א"ו דזה מיקרי סמיכת דעת וסמכה דעתה אם יהא בו שיעור דינר תתקדש ואם לאו לא תתקדש וק"ל:
תוס' ד"ה שכן אשה מקפדת וכו'. וקשה דא"כ נתת דבריך לשיעורין וכו'. נראה דס"ל לרש"י ז"ל דהכא מיירי שהיא אומרת שסברה בשעת הקידושין שיש בו שיעור דינר דאדעת' דהכי תתקדש אם כן נראה דבאמת הדין כן דאם רצו בני אדם לקדשה והיא אומרת שאינ' רוצה להתקדש אלא בתרקבא דדינרי ואח"כ בא אדם אחד שידע מזה ונתן לה סתם מעות שתתקדש לו או שעשתה שליח סתם לקבל הקידושין והשליח ידע מזה מסתמ' אדעת' דהכי עשתה שליח ובכה"ג במכר נמי הדין כן וראיה לזה ממה דאית' בח"מ ריש סי' רכ"א דאם המוכר אמר לו אני מוכר לך במאתים וכו' ואח"כ נתקבצו ומשך זה החפץ סתם אם המוכר הוא שתבע הלוקח ונתן לו החפץ אינו נותן לו אלא מנה וכו' וכן הוא באה"ע סי' ק"ט סעיף ח' האומר לאשה התקדשי לי וכו' ע"ש וכה"ג כ' הרמ"א שם בח"מ סוף סי' של"ג בהגה"ה גבי שליח ציבור דמן הסתם על התנאי הראשון שהיה לו תנאי עם המנהיגי' להשכיר ע"ש ולא מתמה הש"ס בתחלה אלא דהוי ס"ד דידעה ומתרצי' על פרוט' א"כ בוודאי אין שייך לומר גבי בנתי' דר' ינאי וכיוצ' בזה דאם הקפיד' בתחל' בפעם א' שוב לא יועילו הקידושין אפילו אם מתרצית בפחות ושפיר פריך דה"ה לב"ש כיון שמתרצ' על פרוט' הרי מתרצ' אבל כיון דמשני דשווי' שליח שפיר י"ל כיון שהוא יודע שהיא מקפדת להתקדש לאנשי' אחרים אלא בתרקבא מסתמ' אדעתא דהכי עשאתו שליח ודו"ק:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |