תוספות הרא"ש/קידושין/יא/א

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

תוספות הרא"ש TriangleArrow-Left.png קידושין TriangleArrow-Left.png יא TriangleArrow-Left.png א

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף


לדף הבבלי
צורת הדף


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהמידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' שיעורים על עמוד זה באתר "קול הלשון"
לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רש"י
תוספות
תוספות רי"ד
רמב"ן
רשב"א
תוספות הרא"ש
ריטב"א
מהר"ם
חי' הלכות מהרש"א
פני יהושע
ספר המקנה
גליוני הש"ס
אילת השחר

שינון הדף בר"ת
חדש על ה(מ)דף


עד שתכנס לחופה משום דעולא מדנקט עד שתכנס לחופה משמע דהיינו כמשנה אחרונה דאינה אוכלת בהגעת זמן עד שתכנס לחופה ותי' דבפרק אע"פ פליגי אמוראי למשנה ראשונה דאינה אוכלת עד שיגיע זמן משום דעולא או משום סמפון אפ"ה במשנה אחרונה כולהו מודו דהטעם משום סמפון כדאיתא התם ונ"ל דתנאי דהכא כמשנה ראשונה ופליגי בפלוגתא דעולא ורב שמואל כרבי יהודא דהתם בן בג בג סבר משום סמפון ובין בתירא סבר משום דעולא ועד שתכנס לחופה דהכא לאו דוקא אלא לפי שבהגעת זמן רגילים לעשות חופה נקט חופה והתם נמי אמרי' דבין עולא לרב שמואל איכא בינייהו קבל מסר והלך כי הכא ובפ' נערה נמי אשכחן שקורא הגעת זמן לשון חופה דתנן התם לעולם היא ברשות האב עד שתכנס לחופה ודייקי' בגמרא מאי לעולם לאפוקי ממשנה ראשונה משמע דאי לאו לעולם הוה מיתוקם בהגעת זמן אע"ג דקתני לחופה ומיהו התם ניחא טפי דנקט לשון חופה משום שאר דברים שהוא ברשות הבעל ע"י חופה כגון ליורשה ולטמא לה ולהפר נדריה וה"ר משה מנרבונא מפ' דלמשנה אחרונה [נמי פליגי הני תנאי וגם מישב מה שכתוב במקצת ספרים אבל מה אעשה שחכמים אמרו אין האשה אוכלת בתרומה עד שתכנס לחופה אי משום דעולא אי משום סמפון ובן בג בג סבר אי לא נכנסה לחופה אינו אוכלת משום סמפון ובן בתירא סבר דלסמפון לא חיישי' (מהגעת זמן ואילך משום דעולא או משום סמפון לאוסרה ע"ד ולאסור עד שעת החופה) אלא מאחר שהתחילו לגזור משום דעולא והחמירו לאסור עד הגעת זמן (או משום סמפון) החמירו לבסוף נמי לאסור משום סמפון עד שעת החופה ומאי בינייהו דקאמר לא לפי האמת שנוהג עכשיו דחיישינן לסמפון אלא לפי משנה ראשונה בא לפרש מאי בינייהו דבן בג בג חייש לסמפון ובן בתירא סבירא ליה משום דעולא. קוביוסטוס פירש"י גונב נפשות ור"ח פי' משחק בקוביא והא דאמרי' בב"ר דאמר שלחני כי עלה השחר וכי נגב אתה או קוביוסטוס אתה שאתה מתיירא מן השחר לפירש"י ניחא לפר"ח נמי י"ל דאדם המשחק בקוביא רגיל להיות עליו נושים הרבה ונטמן מפניהם ובפ"ק דבכורות משמע כפר"ח שאמר לו ההגמון לריב"ז על חשבון השקלים וכי משה רבכם גנב היה או קוביוסטוס היה או אינו בקי בחשבונות היה ולא שייך התם לפרש גונב נפשות וי"ל דקוביוסטוס קאי אשאלה ראשונה ששאל לו בחשבון הלוים והכא משמע בפר"ח דקאמר נמצא גנב או קוביוסטוס הגיעו דמשמע דרובא איתנהו הכי ורוב עבדים אינם גונבים נפשות:

הנהו קלא אית להו פירש"י וסבר וקביל וק' לר"ת דבריש המוכר פירות אמרי' בהדיא נמצא גנב או קוביוסטוס הגיעו לסטי' מזויין או מוכתב למלכות אומר לו הרי שלך לפניך וע"ק דאמרי' בפ' האומני' גבי שפחה אם היתה שוטה או נכרית הרי זה מקח טעות א"כ בהנך מומים ניחוש לסמפון ומפר' קלא אית להו ולא שכיחי ולא חיישינן להך סימפון כיון דלא שכיח'. וריב"א היה מקיים פירש"י דהיכא דמקבל המוכר המעות אמרי' דלוקח מסתמא קודם נתינת המעות ידע הני מומין דאית להו קלא וסבר וקביל והא דאמר התם הרי שלך לפניך היינו קודם שנתן הלוקח המעות וכן משמע קצת התם בפ' המוכר פירות דפריך לימא המוציא מחבירו עליו הראיה אלמא מיירי כשהלוקח מוחזק:

מסר והלך פירוש מסר האב לשלוחי הבעל או הלך האב עם שלוחי הבעל לסימפון חיישינן כל זמן שלא נכנסה לרשות הבעל והיינו כרב דאמר בפ' אעפ"י מסירתה לכל חוץ מתרומה ורב אשי פליג עליה התם אף לתרומה אף למשנה אחרונה דאמתני' דהתם קיימו דקתני לעולם לאפוקי ממשנה ראשונה ולדידיה מצי לפרושי מסר וגם הלך דכיון שהלך האב עם שלוחי הבעל חיישינן לסימפון:

אלא מעתה כגון בנתיה דר' ינאי קס"ד דאפי' בפשטה ידה וקבלה פרוטה קאמר רבי זירא דאינה מקודשת הואיל ורגילה להקפיד על דינר לא חשיב לגבי דידהו כסף אלא דבר שרגילה להקפיד בו הילכך פריך ליה בנתיה דר' ינאי דרגילות להקפיד על תרקבא דדינרי לא יתקדשו בפחות אפי' פשטה ידה כיון דלא חשיב כסף וזו אינה סברא כלל, ומשני פשטה ידה וקבלה לא קאמינא דאפי' בפרוטה מתקדשת דכסף קרינא ביה כי קאמינא דקדשה בליליא א"נ דשויא שליח וכיון דרוב נשים רגילות להקפיד על הדינר הוי כאלו פירשה שלא תתקדש בפחות מדינר ובנתיה דר' ינאי אי שויה שליח אינן מתקדשות בפחות מתרקבא דדינרי כך פירש"י וק' דא"כ נתת דבריך לשיעורים כיון דאזלי' בכל אחת כפי דעתה וכה"ג פרי' בסוף פ"ק דגיטין ובפ' חזקת הבתים גבי הני דבי בר אלישיב וי"ל דהאי לא חשיב לשעורים כיון דבדינר כולם שוות כיון דאינן מתקדשות בלילה או ע"י שליח בפחות מדינר א"נ מצי לפרושי דבנתיה דר' ינאי נמי אי שווייה שליח מתקדשת בדינר כיון שיודעת שיתנו לשליח כמו שרגילות ליתן לשאר נשים אמרינן דבוודאי מתרצית בכך:

טעמייהו דב"ש כדרב אסי דאמר כל כסף האמור בתורה כסף צורי ואם שקלים הוי כסף צורי ואם כסף סתם הוי מטבע הפחותה שבצורי הילכך פרוטה לא מצית אמרת לפי שהיא של נחושת ובצור' מטבע של נחושת ליכא וכיון דאפיקתיה מפרוטה אלמא מידי דחשיב בעי אוקמיה אדינר כדלקמן בשמעתי':

Information.svg

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף