ריטב"א/קידושין/יא/א
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
ובן בג בג סמפון בעבדים ליכא אי מומים שבגלוי הא קא חזי להו כו' נמצא גנב או קוביוסטוס הגיעו דכלהו הכי איתנהי ואדעתא דהכי נחית ואין זה מקח טעות ופירוש קוביוסטוס משחק בקוביא ובהגדה אמרו ויאמר שלחני כי עלה השחר אמר לו וכי גנב אתה או קוביוסטוס שאתה מתיירא מן השחר פירוש שכן דרך המשחקי' בקוביא שגוזלין ממון בני אדם וגנבי נפשות הם כדי לפרוע המלוי' להם והם מתיראים לצאת ביום והתם בבכורות אמרינן על ענין השקלים אמר לו אותו הגמון לרבי יהושע משה רבכם קוביוסטוס היה או אינו בקי בחשבון היה פירוש שהרי לא נתן חשבון מכל כסף השקלים אלא מאת ככר וזה א"א אלא מפני שגנב מהם או שלא היה בקי בחשבון ולפי שדרך מצחק בקוביא לגנוב מממון בני אדם בהטעאה ובתחבול' בפניהם ואינם מרגישין קורהו קוביוסטוס א"ל מרע"ה גזבר נאמן היה בקי בחשבונות היה מנה של קדש כפול היה:
מאי אמרת ליסטים מזויין או מוכתב למלכות ההוא קלא אית להו. פרש"י וכיון דכן מסתמא ידע במילתא וסבר וקיבל. ולא נהיר' דהא אמרינן התם בב"ב נמצא גנב או קוביוסטוס הגיעו ליסטים מזויין או מוכתב למלכות אומר לו הרי שלך לפניך אלא הכי פירושא הנהו כי אית בהו בעבד הני מומין קלא אית להו וכיון דלית להו קלא בהאי עבד מסתמא לא חיישינן דלא שכיחי בהו אבל היכא דאיתנהו ודאי הוי מקח טעות ולא אמרינן סבר וקיבל שאן אדם מקבל מומין כאלו ודכוותי' דהכי איכא נמי מומין דהוה מקח טעות כדאמרינן התם שפחה זו משועממת היא שוטה היא נכפית היא אלא דהני לא שכיחי ולא חיישיינן להו מסתמא והרי זה נכון:
מתניתין בכסף ב"ש אומרים בדינר ובשוה דינר וב"ה אומרים בפרוטה ובשוה פרוטה בגמרא מפרש במאי פליגי ובדין הוא דלא הוה להו לב"ה למתני בפרוטה דהא בקרא כסף כתיב וסבירא להו לב"ה דלאו כסף ממש אלא ממון דהיינו שוה פרוטה וכיון דכן פרוטה עצמה שהיא של נחשת היינו שוה פרוטה עצמה ולאו כסף היא אלא דאיידי דקתני ב"ש אומרים בדינר דלא סגיא בלאו הכי כיון דקתני בכסף תנא נמי לב"ה בפרוטה ובשוה פרוטה אבל התם בפרק הזהב דקתני חמש פרוטות הן לא קתני אלא האשה מתקדשת בשוה פרוטה ואי קשיא לך דהתם במסכת עדיות חשיב האי פלוגתא דב"ש וב"ה מקולי ב"ש ומחומרי ב"ה ואמאי דהא זימנין דהוי איפכא כגון שבא ראובן וקדשה בפרוטה וחזר שמעון וקדשה בדינר ומת ראובן דלב"ש הרי היא אשת איש משום קדושי שמעון ולב"ה היא פנייה דלא תפסי קדושי שמעין הא לא קשיא דלעולם בכל דינר דאיירי תלמודא או אפליגו בהו תנאי או אמוראי בתר מעשה קמא דההוא ענינא אזלין ובדידיהו שקלי וטרי וכיון דנכן הכא נמי בקדישי קמאי של אשה זו נחלקו ב"ש וב"ה ובדידהו קולי ב"ש וחומרי ב"ה הוא דלב"ש הויא פנויה ולב"ה אשת איש וזה פשוט כנ"ל:
גמרא מ"ט דב"ש שכן אשה מקפד' על עצמה ואין אשה מתקדשת מפחות משוה דינר. פירוש שהוא דבר חשוב אמר ליה אביי אלא מעתה דבקפידא תליא מילתא כגון בנתיה דרבי ינאי דקפדן אנפשייהו ולא מיקדשו בפחות מתרקבא דדינרי הכי נמי דאי פשט' ידה וקבלה חד זוזא דהיינו דינר ה"נ דלא הוה קידושין פירוש וכי תימא הכי נמי א"כ נתת דבריך לשעורין ועוד אמאי קתני מתני' בדינר שהרי אין לדבר קצב' אלא כל חדא וחדא לפי קפדנות':
אמר ליה פשטה ידה וקבלה קידושן לא קאמינא. פי' דכיון דאתרצית מקודשת ובלבד שיהא שוה פרוטה דחשיב ממון דפחות מכאן לא חשיב כסף ולא ממון:
כי קאמינא דקדשה בליליא א"נ דשויא שליח פרש"י ז"ל והשתא סתם שאר נשים מתקדשת בדינר ובנתיה דרבי ינאי בתרקבא דדינרי. ולא נהירא דא"כ אכתי תקשי לן אמאי קתני בדינר דהא כל בליליא או ע"י שליח בחשיבותא תליא מילתא וכל איתתא לפום חשיבתה ונתת דבריך לשיעורין אלא הכי פירושו כי קאמינא דקדשה בלילי אי נמי דשויא שליח דהשתא מסתמא כלהו נשי מיקדשי בדינר ואפילו בנתיה דרבי ינאי דאנן בתר רוב נשים דעלמא אזלינן ואם איתא דההיא איתתא בעיא טפי הוה ליה לפרושי לשליח שלה אי נמי להאי דמקדש' בליליא שאינה מתרצה אלא בתרקבא דדינרי דהא ידעת דמסתמא לא יהיב איניש אלא דינר וכיון שלא פירשה ודאי נתרצית:
רב יוסף אמר טעמייהו דבית שמאי כרבי יהודה אמר רב אסי דאמר כל כסף האמור בתורה כסף צורי. יש שפירש וכיון דבעינן כסף צורי אין לך לומר פחות מדינר שהוא סוף מטבע של כסף באותה שעה. וקשיא להו דהא איכא מעין שהוא מטבע פחות יותר וכי תימא דקים להו לבית שמאי שלא היו מעין בדורו של משה והא כתיב עשרים גרה השקל ומתרגמינן עשרים מעין סלעא ותירצו דלאו למימרא דגרה היינו מעין אלא משקל ידוע הי' ואונקלוס הי' ידוע אצלו שמשקלו כמשקל מעה שבדורו ותרג' אותה מעה כך פי' בתיס' ואינו מחוור. אבל הנכון דבדורו של משה היו שם מעין ואע"ג דכתיב בקרא עשרים גרה השקל ואלו לדידן יש כ"ד מעין בסלע שהרי שש מעה כסף דינר כדלקמן וסלע ד' דינרין הא אמרינן התם בבכורות שהוסיפו על המטבעות שתות ומאי דאמרי הכא בית שמאי דינר היינו טעמא דידהו דכיון דלא כתב רחמנא ממון וכתב כסף כדי שיהא כסף צורי הא אפקיה מפרוטה מפני שאינה דבר חשוב וכיון דאפקתיהו מפרוטה אוקמיה אדינר שהוא מטבע חשוב וכדאמרינן לקמן וכן פירש"י ז"ל. והשתא שקלינן וטרינן אדרב אסי גופה ולא אטעמייהו דבית שמאי דא"כ היכי פרכינן להו מקדושי כסף אליבא דבית הלל אלא ודאי דאדרב אסי קיימינן וספרים יש שגורסי' גופה אמר רב אסי ואין צריך:
ואמרינן וכללא הוא והרי טענה דכתיב כי יתן איש אל רעהו כסף ותנן הטענה שתי כסף דהיינו שתי מעין כדמוכח בהדיא במסכת שבועות וכדתנן בירו' בהדיא תני הטענה בית שמאי אומרים מעה כסף ובית הלל אומרים שתי מעות כסף אא"ב דכסף של תורה אינו כסף ממש אלא ממון ומסרו הכתוב לחכמים לדון דכל אחד כפי מה שהוא היינו דהכא בקידושין הוי דינר ובטענה שתי מעין ובעלמא פרוטה כפי מה שראו חכמים אא"א דכסף של תורה כסף צורי ממש ומטבע ידוע למה נשתנו שיעוריהן דהכא בקדושין הוי דינר והתם בטענה שתי מעין ובעלמא פרוטה שהרי בדין היה שיהא לכולם שעור אחד ומנין אחד:
גרסת רש"י ז"ל התם דומיא דכלים מה כלים שנים אף כסף שנים ומה כסף דבר חשוב אף כלים דבר חשוב ופי' הוא ז"ל הא דבעינן התם שתי מעין גזרת הכתוב שיהו שתים דומיא דכלים שהם שנים דיליף כסף מכלים וכלים מכסף יליף כסף מכלים דמה כלים שנים אף כסף שנים דליף כלים מכסף דמה כסף שהוא צורי הוא דבר חשוב אף כלים בעינן שהיא דבר חשוב ולאפוקי מדשמואל דאמר התם טענו שני מחטין והודה לו באחת מהם חייב לכך יצאו כלים למה שהן קמל"ן דכלים חשובין בעינן. ואין פי' זה נכון מכמה טעמים חדא דאכתי תיקשי לן נהי דילפינן כסף מכלים שיהו שנים מנ"ל דהוה מעין נימא שני דינרין כדאמרינן הכא בקידושין דינר. ועוד למה ליה לתלמודא לאיתויי הכא מאי דדרשינן מה כסף דבר חשיב אף כלים דבר חשוב דהא לא איצטריך הכא ליפרוק קושין ועוד היכי חשיב מעה כסף דבר חשוב דהא בקידושי' משום דקפידן רחמנא אדבר חשיב ואפקיה מפרוטה אוקמיניה אדינר ולא אוקמיניה אמעה שהוא סוף מטבע והיה ראוי לאוקמי במעה משום דתפשת מועט תפשת. ועוד היכי אמרינן דריש תלמודא דמה כסף דבר חשוב אף כלים דבר חשוב ולאפוקי מדשמואל דהא התם ליכא מאן דפליג עליה דשמואל והתם אמרינן דדייקי קראי כוותיה דשמואל דכלים כלי כל דהו משמע ולא כלי חשוב דוקא וכדאמרינן גבי חליפין דבעינן כלי קונין בכלי אע"פ שאין בו שוה פרוטה. אבל הגרסא הנכונה כגרסתו של רבינו יהוסף הלוי בן מיגש ז"ל דגריס הכא והתנן במסכת שביעית מה כלים שנים אף כסף שנים ומה כלים דבר חשוב אף כסף דבר חשוב. וה"פ מה כלים שנים והיינו דבעינן שתי כסף (הוי דלהוי) ולא סגי בכסף אחד כמו בקידושין וכן מאי דהוה מעין ולא הוה דינרין משום דהכא לא בעינן כסף חשוב אלא כל שהוא מטבע כסף דמה כלים כיון שהוא כלי ראוי למלאכה הוי חשוב וקרוי כלי ונשבעין כשכפר באחד מהם כדשמואל אף כסף כל שהוא מטבע כסף ויוצא הוי חשוב לגבי הא ונשבעין עליו הילכך אוקמי' אמעין שהוא כסף מטבע של כסף צורי כדמתרגמינן עשרין מעין סלעא והא דילפינן להו תרוייהו מכלים משום דאי לא אתו כלים אלא ללמד על כסף שהוא שנים לימא כספים ואי לא אתו אלא ללמד מה כלים דבר חשוב לימא קרא כלים אלא ודאי מדכתיב כלים שמעינן שבא ללמד על שניהם שיהא כסף חשוב אפילו סוף מטבע ושיהו שתי מעין. וכי תימא ולב"ה דסברי דכסף של תורה ממון היא ולא כסף צורי מ"ש דבארוסין סגי בפרוטה ובטענה בעינן שתי מעין טמא שתי פרוטות. ואיכא למימר דכיון דגבי טענה כתב רחמנא מנין שיהו (שוין) שנים הא גלי לן דכסף בהאי דוכתא אינו ממון סתם אלא מטבע כסף הוא וכיון דכן אוקמינן אמעין שהוא סוף מטבע אבל בעלמא שלא ירדה תורה למנין משמע כסף כל שהוא ממון ואפילו פרוטה והרי זה נכון וזו שיטתו של רבינו הגדול הרמב"ן ז"ל. ושיעור שני מעין ופרוטה לפי מה שכתבו רבינו יצחק ורבינו חננאל ז"ל שהדינר יש בו נ' ארגינ"ץ של כסף נמצאו השני מעין ארגינ"ץ אחד ופרוטה היא משקל חצי שעורה של כסף נקי:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |