נחל קדומים/ויקרא/טז

From אוצר הספרים היהודי השיתופי
Jump to navigation Jump to search

נחל קדומים TriangleArrow-Left.png ויקרא TriangleArrow-Left.png טז

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


תנ"ך


תרגום אונקלוס


רש"י
רמב"ן
דעת זקנים
בכור שור
פירוש הרא"ש
הטור הארוך
חזקוני
ספורנו
רבנו בחיי
רלב"ג
רלב"ג - ביאור המילות


אבי עזר (על אבן עזרא)
אברבנאל
אדרת אליהו
אלשיך
הכתב והקבלה
העמק דבר
הרחב דבר
יריעות שלמה
מזרחי
מיני תרגומא
מנחת שי
משאת המלך
משך חכמה
נחל קדומים
עמר נקא
צרור המור
תולדות יצחק
תורה תמימה



פרק זה עם מפרשים ואפשרויות רבות במהדורה הדיגיטלית של 'תנ"ך הכתר' (כולל צילום באיכות גבוהה של כתר ארם צובא בפרקים שבהם הוא זמין)לפרק זה במקראות גדולות שבאתר "על התורה"


דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


א[edit]

שני בני אהרן. ס"ת יין כמ"ד שתויי יין נכנסו. גם שני ר"ת שתויי יין נכנסו. רבינו אפרים ז"ל. ובס' קדמון כ"י מצאתי. בעגל יצאו ה' מלאכי חבלה בעון חמשה חומשי תורה האבות ביטלו ג' ומשה כפני חמ"ה ביטל חימה כמ"ש השיב חמתו ונשאר חרון אף ולכן התאנף בחרון אף על אהרן ומתו נדב אביהוא גימטריא אף ולכן אמרו רז"ל אף לזאת יחרד לבי על מיתת בני אהרן ונקבר מול בית פעור להכניע קליפת אלהים אחרים שעבדו ישראל לפעור. משה גימטריא אלהים אחרים להכניעם. ולהיות שבלעם היו לו שני בנים שעשו העגל על ידי אהרן לכן מתו שני בני אהרן בעון העגל. לכן בא אהרן בגלגול עזרא ובטל יצה"ר דע"ז שנעשה ע"י העגל וז"ש יבא בעל השור שהוא אהרן ויעמוד על שורו יצה"ר דע"ז עכ"ד. ובמאמר הנז' אף לזאת יחרד לבי שדרשוהו על בני אהרן המדרש כך כיון שראה איוב מיתת שני בני אהרן אמר אף לזאת יחרד לבי ושמעתי דאז"ל איוב ששתק נדון ביסורין והוא חשב דעל השתיקה אינו חייב כלום אך אז"ל דאמר נדב לאביהוא מתי ימותו שני זקנים הללו וכו' ועל זה מתו והרי נדב הוא שדיבר ואביהוא שתק ואפ"ה מתו שניהם ומזה מוכח דהשתיקה הוא עון פלילי ועל זה חרד איוב ודוק כי קצרתי:

בקרבתם לפני ה' וימותו. אפשר בהקדים מ"ש בפסחים (דף כ"ו) גבי קול ומראה וריח אין בהם משום מעילה. ותניא לולין היו פתוחין שבהן היו משלשלין את האומנים בתיבות כדי שלא יזונו עיניהם מבית קדש הקדשים. ומסיק דמעלה עשו בבית קדשי הקדשים. והדברים ק"ו כלפי מעלה וז"ש בקרבתם כמ"ש ויחזו את האלהי"ם והיה ס"ד שהוא כמו מראה שאין בו משום מעילה לז"א לפני ה' דשאני כבוד ה' שנתחייבו מיתה לשעבר על זה וז"ש וימותו כבר נגזר עליהם מאז בו בפרק ויחזו את האלהים וכמ"ש דלא רצה ה' לערבב שמחת התורה כדכתיב ואל אצילי בני ישראל לא שלח ידו לז"א וימותו כבר לשעבר. א"נ לפני ה' דלא תימא דדן אותם במדה"ד הגמור כמ"ש הרב תורת חיים דמחשבתו יתברך לדון במדה"ד מתקיימת בגדולי ישראל מאד (עיין ראש דוד בראשית ע"ש) לז"א לא כי אלא לפני ה' וימותו:

ג[edit]

בזאת יבא אהרן וגו'. דורשי רשומות אמרו כי ג' דברים מועילים לתשובה ולבטל גזרה ולקרב הגאולה והם קול צום ממון שמספרם שוה ושלשתן גי' זא"ת. וזהו בזא"ת אני בוטח זהו תורף דבריהם. וזה יש לרמוז ואף גם זא"ת בהיותם בארץ אויביהם לא מאסתים ולא געלתים דהני תלת מילי מועילים להגן בגלות ולקרב הגאולה. ואפשר זה רמז עצת ה' היא תקום עצ"ת ר"ת עינוי צדקה תורה שהם הג' האמורים ודוק והארך:

כב[edit]

ונשא השעיר עליו את כל עונותם. אמרו רז"ל את כל עונותם עונות תם זה יעקב מלמד שביום הכפורים נוטל כל עונות ישראל ומשים אותם ע"ג פלוני וכו' ע"ש ופירש הרב אליהו אשכנזי ז"ל במ"ש בח"מ סי' כ"ט דעדים שאמרו שקר העדנו נאמנים על עצמם ומשלמים מביתם והנה אמרו רז"ל שביוה"כ אומר להקב"ה יש לך אומה בארץ כמלאכי השרת וכו' וא"כ דא תברתיה כי כל מה שהעיד כל השנה דתדיר יורד ומשטין עולה ומקטרג הוא שקר וישראל הם נקיים והקדוש ב"ה שהיה לו אותו חוב על ישראל אינו מאבד חובו אלא ישלם מביתו דהיינו שישא עליו את כל עונותם עכ"ד ואפשר דזה פנימיות מ"ש רז"ל השטן גימטריא שס"ד דבכלהו יומי אית ליה רשותא לאשטוני בר מיוה"כ. והכונה לרמוז דיוה"כ שהוא מלבר בזה הוא מפסיד כל השס"ד ימים על פי האמור ודוק היטב:

ל[edit]

כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם מכל חטאתכם לפני ה' תטהרו. אפשר דבעבירות שבין אדם לחבירו אפילו ששאל ממנו מחילה ונתפייס ומחלו עדיין צריך הוא לכפרה כי בעבירות שבין אדם לחבירו חטא לה' גם כן שציוה לאהוב את חבירו ושלא לגונבו ושלא לעשות לו הונאה וכיוצא. וז"ש יכפר עליכם מכל חטאתכם. וכל חטאתכם בכלל חטאות שבין אדם לחבירו וכי תימא דצריך לפייס לחבירו ואין מתכפר ביוה"כ. לז"א לפני ה' תטהרו כלומר מה שאמרתי מכל חטאתכם הוא בחלק גבוה וז"ש לפני ה' תטהרו. ואה"נ דצריך לפייס לחבירו אלא דאכתי פש גביה מה שחטא לה' בחטא שחטא לחבירו וזהו דמכפר יה"כ. א"נ במ"ש הרב פר"ח דאף כריתות ומיתות ב"ד וחילול ה' דצריך יסורין ומיתה מ"מ כבר מיה"כ מתחיל התחלת הכפרה אך הגמר הוי ביסורין או מיתה וז"ש יכפר עליכם מכל חטאתכם וכריתות ומיתות ב"ד מתחיל הכפרה והולכת ומכפרת. אך גמר הכפרה יהיה לעתיד וז"ש תטהרו לעתיד. או יאמר במ"ש הרמב"ם שהתשובה היא שיתחרט ויעיד עליו ה' שלא ישוב לחטוא וז"ש כי ביום הזה יכפר עליכם והול"ל כי היום הזה יכפר עליכם אבל רמוז שקודם יש דבר וזה הדבר ביום הזה בצרוף יום הזה יכפר עליכם דהיינו תשובה ביום הזה יכפר עליכם בתנאי לפני ה' שתקבלו לפני ה' כי תטהרו ולא תחטאו. אפשר עוד לומר בחקירה שיש לחקור שלא תועיל התשובה לכפר מה שחטא בשנה שעברה כי כבר עברה השנה וכך היא המדה ותירצנו בעניותנו בזה דבעשי"ת כיון דהם כנגד י"ס דבינה אהני לכפר גם מה שחטא בכל השנים וכמ"ש במ"א. וז"ש כי ביום הזה דאתגלי עתיקא יכפר עליכם מכל חטאתכם בין בשנה שעברה בין בכל השנים כמ"ש הרב האר"י ז"ל דמי ששב בימ"ת כל יום מכפר על כל מה שחטא ביום ההוא כל ימיו וז"ש לפנ"י ה' תטהרו לפני ה' דייקא ע"ד ותתפלל על ה' כמ"ש בזהר הקדוש ואהני לכפר על כל השנים שעברו ודוק היטב. ורבינו אפרים ז"ל כתב לפני ה' תטהרו זו מדת רחמים אבל לפני מדת הדין אין נקי וכתיב אין אדם צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא כלומר אין צדיק לפני מדת הדין אבל לפני מדת רחמים רובם צדיקים עכ"ל. ואפשר בארץ רומז לשכינה דינא דמלכותא ודוק:

לד[edit]

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.