רלב"ג - ביאור המילות/ויקרא/טז

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


תנ"ך


תרגום אונקלוס


רש"י
רמב"ן
דעת זקנים
בכור שור
פירוש הרא"ש
הטור הארוך
חזקוני
ספורנו
רבנו בחיי
רלב"ג
רלב"ג - ביאור המילות


אבי עזר (על אבן עזרא)
אברבנאל
אדרת אליהו
אלשיך
הכתב והקבלה
העמק דבר
הרחב דבר
יריעות שלמה
מזרחי
מיני תרגומא
מנחת שי
משאת המלך
משך חכמה
נחל קדומים
עמר נקא
צרור המור
תולדות יצחק
תורה תמימה



פרק זה עם מפרשים ואפשרויות רבות במהדורה הדיגיטלית של 'תנ"ך הכתר' (כולל צילום באיכות גבוהה של כתר ארם צובא בפרקים שבהם הוא זמין)לפרק זה במקראות גדולות שבאתר "על התורה"לפרק זה באתר "תא שמע"


דפים מקושרים

רלב"ג - ביאור המילותTriangleArrow-Left.png ויקרא TriangleArrow-Left.png טז

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


א[עריכה]

אחרי מות שני בני אהרן בקרבתם לפני יי' וימותו. ר"ל בקרבתם לפני יי' להקטיר הקטרת ויהיה עניינו כטעם בגשתם אל המזבח או יהיה זה חטא שני לבני אהרן רוצה לומר שבאו לפני לפנים ובעבור כן סמך לזה הספור אמרו דבר אל אהרן אחיך ואל יבא בכל עת אל הקדש והביאור הראשון הוא יותר נכון לפי מה שאחשוב ואמנם סמך לזה הספור זאת האזהרה לבאר שהדברים שהעונש עליהם מיתה בידי שמים אין ראוי להקל בהם כי השם יתע' יקח נקמתו מהאיש העובר עליהם כמו שלקחה מבני אהן ולזה ראוי שייראו מאד מעבור על כל אלו האזהרות והנה לא בארה התורה מה היה זה הדבור ואפשר שיהיה הדבור ההוא הוא הדבור הנזכר אחר זה במה שאמר ויאמר יי' אל משה דבר אל אהרן אחיך ויהיה כפול המאמר בזה בטעם אמרו תחלת דבר יי' בהושע ויאמר יי' אל הושע ואפשר שרמז בזה המקום אל הדבור הנזכר בפרשת שמיני שהיה אחרי מות שני בני אהרן והם האזהרות שנזכרות שם שנתחייבו עליהם הכהנים מיתה בידי שמים והנה זה הענין שזכר בזה המקום מעבודת יום הכיפורים היה אז ואמנם הפסיקה התורה בין שני אל המאמרים וזכרה ענין המאכלות אסורות והמותרות והטמאות והטהרות כי עבודת יום הכיפורים היתה מכוונת לנקות הטמאות כמו שיתבאר ולזה זכר' אותם התורה קודם שתזכיר זאת הפרשה והנה נזכרו המאכלות קודם הטמאות לפי שענינם מתיחס כמו שהתבאר מדברינו במה שקדם:

ב[עריכה]

ואל יבא בכל עת אל הקדש מבית לפרכת. רוצה לומר בבית קדשי הקדשים:

אל פני הכפרת אשר על הארון ולא ימות. באר שאם יבא שם בזולת זה האופן שזכר בזאת הפרשה אפילו ביום הכיפורים שצוהל הכנס שם יתחייב מיתה שנאמר בזאת יבא אהרן אל הקדש רוצה לומר בזה האופן לא בזולתו ולא בזולתי היום הזה מהשנה והוא העשירי לחדש שביעי כמו שנזכר בזאת הפרשה וראוי שתדע כי בבית שני לא היה שם ארון כי כבר גנזו יאשיהו ועם כל זה היה שם קדש הקדשים והיה שם צורת כרובים להורות על מציאות הצורות הנבדלות אשר בעבורו היה קדש הקדשי' אף על פי שאין שם ארון וכפרת ולהעיר על שאין ארון וכפרת מעכבים זאת העבוד אמר אחר זה בזאת יבא אהרן אל הקדש:

כי בענן אראה על הכפרת. רוצה לזמר שכבודי נראה משם בענן וממנו מגעת הנבואה כמו שאמר ונועדתי לך וגומר. ולזה ראוי לתת מעלה וכבוד לזה המקום הנכבד שמעיר על אופן הגעת הנבואה ועל מציאות הצורות הנבדלות ולזה היה נראה שם על צד המופת בעת הגעת הנבואה למשה ענן להעיר כי שם מה שיעיר על הנמצא אשר ישפיע הנבואה שהאדם לא יכול להשיגו השגה שלמה כמו שלא יושג בשלמות המוחש לחוש הראות כשהיה ענן בין החוש והמוחש ולהיות העניין כן הנה אין ראוי שיתמידו להכנס בזה המקום הנכבד כי זה מה שיפחית מעלתו בנפש ויהיה זה סבה אל שתעלם הכונה שכונה התורה בענינו:

ג[עריכה]

בזאת יבא אהרן אל הקדש וגומר. ראוי שתדע שזה יהיה אחר הקריבו תמיד של שחר עם שאר העבודות הנעשות אז כמו הקטרת הקטרת והטבת הנרות כי כבר התבאר שאין קרבן קרב קודם תמיד של שחר והנה יתבאר אחר זה איך יקריב אלו הקרבנות:

ד[עריכה]

כתנת בד קדש ילבש וגומר. למדנו מזה שהוא משמש בעבודות המתיחסות לכפרת היום בבגדי לבן והם של פשתן ולא יחוייב בחוטן שיהיה כפול ששה שנאמר בד ולא ישמש אלא בד' בגדים והנה העבודות המיוחסות לכפרת היום הם חטאתו וחטאת העם ושעיר המשתלח הנזכרים בזאת הפרשה והכנסת הקטרת לפני לפנים כי כל זה נזכר בזאת הפרשה אחרי זכירתו אלו הבגדים להורות שכל אלו העבודות בבגדי לבן הם נעשות ואולם עולתו ועולת העם והקטרת אמורי פר ושעיר הנשרפין היה בבגדי זהב רוצה לומר בשמנה בגדים אשר לכהן גדול אף על פי שיחשב היותו מיוחד לכפרת היום וזה שכבר אמרה התורה זה בביאור בזאת הפרשה שנאמר ורחץ את בשרו במים במקום קדוש ולבש את בגדיו ויצא ועשה את עולתו ואת עולת העם וגו'. ואת חלב החטאת יקטיר המזבחה. והיה זה כן כי שלמות הכפרה היא בחטאת כמו שהתבאר במה שקדם וכיון שנזרק דמו שלמה הכפרה ולזה לא תהיה הקטרת האמורי' של פר ושעיר מהעבודו' המיוחדו' לכפר' חיו' ולא עשיית עולתו ואת עולת העם והנה היו אלו העבודות בגדי לבן כי לחזק ההוראה שהיתה בהם על עניני החמר וחסרונו אשר הוא סבת הטומאה והחטאים שיכפר עליהם ביום הזה ראוי שיוסר ממנו זה הכבוד הנפלא שהיה לו בלובשו בגדי זהב וישמש בדמות הבגדים שישמש בהם כהן הדיוט הלא תראה של זאת הסבה נשרף הפר והשעיר חוץ לשלשה מחנו' ויטמא שורפם ושולח השעיר האחד לעזאזל ויטמא משלחו עם שהלובן מורה על הנקיון מהחטאים כאמרו אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו וזה גם כן ראוי שילבש בגדי לבן בעבודות אשר תהיינה לנקות מהחטאי' והוא מבוא עוד שאינו ראוי שיכנס לפני לפנים בבגדי זהב כי ראוי שיכיר היותו שפל ונבזה ביחס אל השם יתעלה והשכלים הנפרדים אשר מה שבמקום ההוא מעיר על מציאותם וראוי שלא יעלם ממנו שכל העבודות הנעשות ביום ההוא במקדש היו על יד כהן גדול וזה שאתה תמצא בכל הפרשה הזאת שעל יד אהרן תעשינה אלו העבודות המיוחדות לכפרה והבלתי מיוחדות לכפרה והנה בפרשת פינחס זכר בעבודת היום מוסף היום ושעיר חטאת מלבד חטאת הכפורים ומלבד עולת התמיד וזה ממה שיורה שעל ידי מי שיעשה חטאת יום הכפורים תעשה עולת התמיד ומוסף היום ושעיר חטאת השני אלא שלא יהיה בבגדי לבן כי אם מה שזכרנו:

ורחץ במים את בשרו ולבשם. מצינו בזה המקום שבלבישתו בגדי הלבן יצטרך טבילה וכן מצינו במה שאחר זה כי בלבישתו בגדי זהב הוא טעון טבילה ומזה המקום נלמד שבכל עת שימיר מבגדי זהב לבגדי לבן או מבגדי לבן לבגדי זהב טעון טבילה. ומזה המקום יתבאר שהוא טעון קדוש ידים ורגלים בין בגדים לבגדים וזה כי גם כן במקומות שלא הצריכה התורה טבילה הצריכה קדוש ידים ורגלים כל שכן שיצטרך במקום שהוצרך לטבילה ואחשוב שהוצרכו אלו הטבילות הנוספות בזה היום להורות על חוזק ההנקות מאלו הדברים החמריים שהם סבת הטמאות והעברות שיכופר עליהם ביום הכפורים ולפי שהכפרה הזאת כוללת לכל ישראל חוייב שתהיה על יד הנכבד מהכהנים:

ה[עריכה]

ומאת עדת בני ישראל יקח וגומר. הנה זה היה לקוח ממה שהיה מכלל ישראל והם חציי השקלים המוכנים לכל עבודת אהל מעד ומזה המקום נלמד שהפר והאיל שהיה מביא כהן גדול היה משלו לא מכלל הצבור ואלו השני שעירות הם שעיר המשתלח ושעיר הנשרף בחוץ שניהם חטאת כמו שנבאר בזה הפסוק והנה תבא העולה אחריהם להורות שנשלם הרצוי:

ו[עריכה]

והקריב אהרן את פר החטאת אשר לו וכפר בעדו ובעד ביתו. ראוי שתדע שזאת הכפרה הוא ודוי דברים שהרי אמר אחר זה בשעיר המשתלח יעמד חי לפני ה' לכפר עליו. וכבר התבאר בזאת הפרשה שזאת הכפרה היא ודוי דברים שנאמר וסמך אהרן את שתי ידיו על ראש השעיר החי והתודה עליו את כל עונות בני ישראל. ומשם יתבאר שהודוי הוא אחר הסמיכה והנה זאת ההקרבה הוא שיביאהו לצפון העזרה ויהיה ראש הקרבן מצד המערב ופני הסומך גם כן לצד המערב ויתודה בעדו ובעד ביתו. וראוי שתדע כי ביתו יאמר על אשתו ויאמר על הכהנים הדיוטים שהם בניו. ולפי שאמר אחר זה וכפר בעדו ובעד ביתו ואמר בסוף הפרשה ועל הכהנים ועל כל עם הקהל יכפר למדנו שההודאה בביתו הנאמר ראשונה נאמר על אשתו וביתו הנאמר שנית מורה על הכהנים ולזה ראוי שיהיה לכהן גדול אשה ואז יתכן לו לעבוד עבודת יום הכיפורים והיה זה כן כדי שיהיה יותר נקי מהרהור מעניני המשגל לפי שיש לו פת בסלו:

ז[עריכה]

ולקח את שני השעירי' והעמיד אות' לפני יי' פתח אהל מועד. הנה העמדתם תהיה למזרח העזרה לפאת צפון ופניהם לפאת המערב שנ' לפני י' באופן שאשר יהיה ליי' מהם יקריבהו לפאת מערב לשחוט אותו שם שנאמר אחר זה והקריב אהרן את השעיר אשר עלה עליו הגורל ליי' ועשהו חטאת:

ח[עריכה]

ונתן אהרן על שני השעירים גורלות גורל אחד ליי' וגורל אחד לעזאזל. לפי שאמר על שני השעירים את שני השעירים שני שעירי עזים לחטאת וההמנות במספר יהיה ביותר שלם שבפנים באחדים השוים והמסכימים למדנו שראוי שיהיו שוים ושתהיה לקיחתם כאחד עד שיהיו שנים תמיד. וענין הגורלות לפי מה שיורה עליו הגדר הוא שישימו שני גורלות במקום מכוסה ויגיעו הדבר אשר בו הגורלות ויקחו ממנו אחד בזולת שיראוהו וישימיהו על אחד מהדברים אשר יפילו עליו הגורל והשני על השני ולזה ראוי שיהיו הגורלות שוים ומסכימים באופן שלא יוכר במשושם בהם דבר והמשל שאם היה אחד של אבן ואחד של עץ הנה יכיר הגורל איזהו במשושו אותו ויהיה ענינו כאלו לא היה שם גורל וכן הענין אם היו שניהם מדבר אחד נהיה האחד גדול והאחד קטן והנה אלו הגורלות היה כתוב באחד מהם להשם ובשני לעזאזל:

ט[עריכה]

והקריב אהרן את השעיר אשר עלה עליו הגורל ליי' וגו'. לפי ששניהם חטאת כמו שקדם הנה ראוי שיאמר הכהן שהוא ליי' חטאת והנה יעשהו חטאת לשם יתע' בזה המאמר רק בתחלת ענינו לא היה מבואר בו אם יהיה לשם יתע' או לעזאזל והנה יניעהו ויקריבהו לצד המערב בעת ההיא להורות שהוא יהיה קרב להשם יתעלה:

י[עריכה]

והשעיר אשר עלה עליו הגורל לעזאזל יעמד חי לפני יי' לכפר עליו לשלח אותו לעזאזל המדברה. הנה זה השעיר אשר לעזאזל היה עומד חי יפניו למערב כדי שיתכפר עליו בהתודותו עליו כמו שיזכור אחר זה ולזה היה עומד שם עד השלימו הזאות דם הפר והשעיר כי אחר זה יתודה עליו ואחר זה ישלח אותו לעזאזל המדברה ולזה היה ראוי שיעמוד במקום אשר משם משתלח והוא אצל מזרח העזרה והנה עזאזל הוא מקום גבוה וקשה והיה במדבר שלא יעבד בו ולא יזרע:

יא[עריכה]

והקריב אהרן את פר החטאת אשר לו וכפר בעדו ובעד ביתו ושחט את פר החטאת אשר לו. רוצה לומר שיקריבהו עוד שנית לפאת מערב כדי שיהיה במקום שחיטתו ויסמוך עליו ויתודה בעדו ובעד הכהנים והנה יתבאר לשון זה הודוי והודוי הקודם במה שיבא בזאת הפרשה ותכף לסמיכתו וישחט את פר החטאת אשר לו. וראוי שתדע כי מפני שהיה מחוייב שיהי' הוא בעצמו מקבל הדם בכלי שרת בימין ובה ישחוט הנה לא ישחוט כי אם רוב הסימנין כדי שלא יצא דם הפר מפני זאת השחיטה ולפי שבזה האופן נשלמה השחיטה לפר הנה ישלים כהן אחר לחתך הסימנין והעורקין באופן שיצא הדם ואז יקבל הכהן הגדול הדם בכלי שרת כמשפט ואם יאמר אומר שהוא ראוי שתהיה השחיטה באופן שיצא ממנה הדם לחזות בו ולזה לא יכשר זה אלא בכהן גדול אמרנו לו שזה בלתי אפשר אם לא ישפך הדם ואולי ישפך ממנו באופן שלא ישאר ממנו כדי להזות וגם כן הנה לא חייבה התורה שיהיה על ידי כהן גדול כי אם השחיטה לא חתיכת הורידין ולזה יתכן חתיכתם על ידי כהן אחר ולפי שההזא' לא תהיה כי אם אחר הקטרת הקטורת לפני לפנים הנה יהיה אחד מהכהנים מנדנד הדם במזרק כדי שלא יקרש באופן שיוכל להזות ממנו:

יב[עריכה]

ולקח מלא המחתה גחלי אש מעל המזבח מלפני יי'. ר"ל מעל מזבח העולה מהמערכה שהיתה שם מוכנת לזה לצד המערב ולזה היו שם ד' מערכות ביום הכיפורים כמו שבארנו בפרשת צו ומזה המקום יש ללמד שמערכת האש אשר יביאוהו למזבח הקטרת הוא יותר מערבית מהמערכה הגדולה וראוי היה להיות כן כי מה שהוא נכנס לפנים הוא יותר ראוי שיהיה יותר מערבי ויותר מערבי היה מה שהיה נכנס לפני לפנים לזאת הסבה בעינה ולפי שאמר גחלי אש למדנו שלא יביאם שם אלא מעוכלות ולא עוממות אלא לוחשות וראוי שיהיה האש בכלם שנאמ' גחלי אש והיה זה כן כדי שלא יהיה מהם בעצמם עשן אבל יהיה כל העשן מקטרת הסמים וכדי שיעלה בקלות ראוי שיהיו הגחלים לוחשות ולא עוממות:

ומלא חפניו קטרת סמי' דקה והביא מבית לפרכת. לפי שהקטרת היתה דקה כמו שאמר ושחקת ממנה הדק. למדנו שמחזיר ממנה למכתשת כדי שתהיה בתכלית הדקות באופן שיוכל לקחת משם מלא חפניו מהקטרת השחוקה שנית ולפי שאמר שיביא מבית לפרכת מלא חפניו עם לקיחתו מלא המחתה שהיא בהכרח בידו הימנית לפי מה שהתבאר מהשרשים הכוללים הנה ימדוד מלא חפניו מקטרת הסמים וישימהו בכף אחד לא בחפניו כי לא יוכל עם זה לשאת המחתה בידו ולזה ישא הכף בשמאלו עד אשר יניח המחתה בקדש הקדשים ואחר ישוב הקטרת לחפניו כמו שצותה התורה ומשם יתנהו על האש וכבר נתן הסבה בזה אחר שישלם ביאור זאת הפרשה:

והביא מבית לפרכת והביא את דמו אל מבית לפרכת. רוצה לומר אף על פי שאין שם ארון וכפרת ולזה עשו זה בבית שני שהיו שם כמה נביאים והנה אחשוב שהיה הכפרת בבית שני עם הכרובים כי כבר הקפידה התורה בהזאת דם הפר ושעיר של יום הכיפורים שתהיה על פני הכפורת ולפני הכפרת:

יג[עריכה]

ונתן את הקטרת על האש לפני יי'. הנה יתבאר מזה שהוא יניח תחלה המחתה לפני לפנים לפני יי'. ר"ל לפני הארון ואחר כך יתן הקטרת עליה ולפי שהוא ראוי שיהיה הקטרת מלא חפניו כמו שנזכר בפסוק הקודם ומשם יתנהו על האש הנה יקח הכף בשיניו או באי זה צד שיוכל ויוציא משם בגודלו הקטרת עד שישיבה לחפניו ומשם יתן אותה על האש במה שיהיה ממנו לצד המערב שנ' לפני יי':

וכסה ענן הקטרת את הכפרת אשר על העדות ולא ימות. למדנו מזה שהוא ראוי שיהיה בקטרת מה שיעלה עשן באופן שיהיה עשן הקטרת מוחש והוא הנקרא מעלה עשן והיה נכנס בסמני הקטרת ואם לא היה זה הסם שם יתחייב מיתה. והוא מבואר שאין ראוי שיכניס שם קטרת זרה. ר"ל שלא תהיה במתכונת קטרת הסמי' שאם הכניסה שם הנה נכנס שלא לצורך עבודה ויתחייב מיתה כמו שקדם והנה ישאר שם הכהן עד שיעלה ענן הקטרת וכסה את הכפרת ואחר כך יצא משם וראוי שיהיו פניו לצד המערב גם בצאתו כי אין ראוי שיהיה אחוריו אל ארוך יי' וזה מבואר בנפשו כל שכן מה שנראה שדקדקה התורה בכל הנעשה שיהיה לפני יי':

יד[עריכה]

ולקח מדם הפר והזה באצבעו על פני הכפרת קדמה ולפני הכפר' יזה שבע פעמים מן הדם באצבעו. לפי שהכפרת פנים לצד המזרח ולצד צפון ולצד דרום הנה זכרה התורה שתהיה זאת ההזאה אצל פני הכפרת לצד מזרח שהוא כנגד פני הכהן כשיהיה פניו אל הארון והנה מלבד זאת ההזאה שהיא על פני הכפרת יזה לפני הכפרת שבע פעמים וגו' כמו שנתבאר בהזאות הדומות לזה במה שקדם ואמנם קצרה התורה בזה והנה תהיה ההזאה הראשונה למעלה והשבע למטה לפי שנאמר על הכפרת ושאר הזאות הם לפני הכפרת והוא מבואר ממה שקדם שאלו ההזאות יחוייב שיהיו באצבעו הימנית:

טו[עריכה]

והמשלח את השעיר לעזאזל וגומר. ראוי שתדע שלא יקרא משלח עד שיצא מהעיר שבית המקדש בתוכה כאלו תאמר חוץ מירושלים כי כל זמן שהוא בעיר הוא במה שממנו התנועה כי העיר הוא הפך המדבר שאליו התנועה ובצאתו מהעיר והוא בדרך אז החל בתנועה הזאת ואז יקרא משלח ומן אז יטמא בגדים שעליו ולא יטמא הנוגע בשעיר הזה אבל יטמא משלחו מצד מה שהוא משלחו אף על פי שלא נגע בו וראוי שיתבאר מזה שהמוציא פר ושעיר הנשרפין מחוץ למחנה הוא טמא ומטמא בגדים כי הוא ראוי בזה כמו שמשלח שעיר המשתלח כי הם נשרפין חוץ למחנה מפני שאתם העונות כמו שישתלח השעיר מפני שאתו העונות ועוד שהרי מצינו בהם שהשורף אותם טעון כבוס בגדים ולזה ראוי שנלמד מזה כי הם יטמאו מוציאם כמו שעיר המשתלח שיטמא משלחו שאם לא יטמאו אלא השורפם לא היה ראוי בשעיר המשתלח שיטמא כי אם מי שידחפנו להמיתו ולא יטמא בגדים קודם זה:

טז[עריכה]

וכפר על הקדש מטמאות בני ישראל ומפשעיהם לכל חטאתם. יקרא קדש מקום הקדשים ואמר שבאלו ההזאות יכפר עליו מטמאות בני ישראל בענין מקדש וקדשיו אם נכנסו במקדש בטומאה או אכלו קדשים בטומאה. ומפשעיהם לכל חטאות הטמאה שהם אלו שזכרנו והנה הפשע יאמר על מה שהוא בזדון וזה מבואר מצד הוראת הגדר ולזה יכפר על זדון טומאת מקדש וקדשיו בזה האופן בפר כהן גדול ושעיר הנעשה בפנים ר"ל שבפר כהן גדול יכפר עליו ועל ביתו ועל הכהנים ובשעיר הנעשה בפנים יכפר על כל ישראל. והנה יכפרו אלו הקרבנות החמורות שבעבירות אלו הטמאות וראוי שתשלם הכפרה בכל מיני עבירות אלו הטמאות כי מן השקר שתשגיח התורה בכפרת קצת מיניהם ולא תשגיח בשאר וזה שקרבן עולה ויורד יכפר על טמאת מקדש וקדשיו כשהית' שם ידיעה בתחילה ובסוף והעלם בנתים כמו שיתבאר בפרשת ויקרא ופר ושעיר הנעשה בפנים ביום הכיפורים מכפר על זדון אלו הטמאות וישאר מאלו העברות מה שאין בו ידיעה לא בתחלה ולא בסוף ומה שיש בו ידיעה בסוף ולא בתחלה ומה שיש בו ידיעה בתחלה ולא בסוף וכבר מצאנו כפרת אלו הטמאות בשעיר ביותר חמור שבמיניהם ולזה כשמצאנו שעירים באים לכפרה ולא נתבאר מה יכפרו הנה יתבאר שהם באים לכפר על דבר שהוא מסוג מה שיכפר עליו זה השעיר וכל שכן שיתבאר זה בשעיר חטאת הנעשה במזבח העולה ביום הכפורים שנאמר בו בפרשת פינחס ושעיר חטאת אחד לכפר עליכם מלבד חטאת הכיפורים למדנו שהוא מכפר על דבר הוא מסוג מה שיכפר עליו חטאת הכפורים והנה ראוי שיכפר על דבר שהוא יותר קל מזדון הטמאה כי ראשונה ראוי שיתנקה מהדבר החמור ואחר כן מהקל וזה מבואר במעט עיון ממה שקדם בענין הקרבנות. וכבר מצאנו עוד בראשי חדשים וברגלים שעירי חטאות ונאמר בהם שהם לכפר כמו שנזכר בפרשת פינחס וראוי שיהיו מכפרים הקל שבמיני אלו הטמאות כי החמור יכפר עליו ביום הכיפורים ולזה יכפר השעיר הבא אחריו על החמור שבמינים הנשארים ולזה יכפרו שעירי ראשי חדשים ושעירי הרגלים על שגגת הטומאות במקדש וקדשיו שאין בהם ידיעה לא בתחלה ולא בסוף ויכפר שעיר הנעשה בחוץ ביום הכפורים על היותר חמור מזה שלא יבא בשום פנים לחייב קרבן עולה ויורד והוא מה שאין בו ידיעה בתחלה ויש בו ידיעה בסוף והנשאר מהעברת אלו הטמאות הוא מה שיש לו ידיעה בתחלה ואין בו ידיעה בסוף וזהו אפשר על חיוב קרבן עולה ויורד וזה יהיה כשתתחדש לו הידיעה במה ששגג בו ואין בכאן כי אם אחד משעירי יום הכיפורי' לכפר עליו על זאת הטומאה כל זמן שלא תתחדש לו ידיעה בה וראוי שתיוחס זאת הכפרה לשעיר הנעשה בפנים לפי שהוא היותר חזק לכפר על הטמאות ולזה יכפר על זדון הטומאה ולפי שהחמור שבמיני השגגות אחר המין שיתחייב עליו קרבן עולה ויורד הוא מה שיש בו כח על שיתחייב עליו קרבן עולה ויורד הנה תיוחס זאת הכפרה לשעיר הנעשה בפנים ולא ייחדה התורה שעיר בכפרת זה המין מהטומאה לפי שזאת הכפרה אינה שלמה כי כל זמן שתתחדש לו ידיעה בסוף על שגגתו יתחייב קרבן עולה ויורד מה שאין כן בשאר הכפרות הבאות על הטמאות שייחדה התורה בהם שעיר:

וכן יעשה לאהל מועד השוכן אתם בתוך טמאתם. ר"ל שיזה בו מדם הפר ח' הזאות אחרות כמשפט הנזכר ומדם השעיר שמנה הזאות אחרות כמשפט הנזכר ותהיינה אלו ההזאות לכפר על אהל מעד מאלו הטמאות הנזכרות ולזה אמר השוכן אתם בתוך טמאתם והנה לא בארה התורה באי זה מקום מאהל מעד תהיינה אלו ההזאות. והנה יתבאר זה ממה שזכרה בהזאות הנעשות פנים וזה שהם היו לצד המערבי ממנו באופן שתהיה ההזאה לפני יי' ובזה האופן תהיה ההזאה באהל מועד על פני הפרכת קדמה ולפני הפרכת במה שהיה ממנו כנגד הארון כדי שיהיו פני המזה לפני יי' וכזה תמצא זה מבואר בהזאות הנעשו' באהל מועד שהם בפני הפרכת בפרשת ויקרא:

יז[עריכה]

וכל אדם לא יהיה באהל מועד לכפר בקדש עד צאתו. ר"ל שבהזאתו לפני לפנים על הכפרת ולפני הכפרת יחוייב שלא יהיה אדם באהל מועד ומזה המקום יתבאר שבהיותו מכפר על אהל מועד ראוי שלא יהיה אדם בין המזבח ואהל מועד כי היחס אחד:

וכפר בעדו ובעד ביתו ובעד כל קהל ישראל. רוצה לומר שיכפר מהטמאות הנזכרות באהל מועד בעדו ובעד הכהנים ובעד כל קהל ישראל. ואמנם הכפרה בעדו ובעד הכהנים תהיה בדם הפר והכפרה בעד כל קהל ישראל תהיה בדם השעיר:

יח[עריכה]

ויצא אל המזבח אשר לפני יי'. רוצה לומר המזבח היותר מערבי כי הוא לפני יי' והוא מזבח הקטרת הסמים והנה הכפרה הזאת היא גם כן מהטמאות הנזכרות והיא תהיה כשיזו עליו מדם הפר והשעיר באופן שיזכר אחר זה:

ולקח מדם הפר ומדם השעיר ונתן על קרנות המזבח סביב. רוצה לומר כשיטבול אצבעו בדם ויתן ממנו בכל קרן וקרן מקרנות המזבח באופן הנזכר בחטאת וזה יהיה כשיערב דם הפר ודם השעיר ויטבול אצבעו בדם המעורב והנה יתחיל להזות על קרן שנפגע בו תחלה בהכנסו לאהל עם הדם המעורב כמו שהתבאר מהשרשים הכוללים ולפי שבהכנסו שם ילך תחלה סביב המזבח לפאת ימין הנה הקרן שיפגע בו תחלה הוא המזרחי הצפוני ואחריו המערבי הצפוני ואחריו הדרומי המערבי ואחריו הדרומי המזרחי והנה נתן הסבה בכל זה אחר שהשלמנו באור דברי זאת הפרשה:

יט[עריכה]

והזה עליו מן הדם באצבעו שבע פעמים. הנה זה יהיה בשטח המזבח העליון במקום הקטרת הקטרת והנה לא פרשנו מלת עליו אצלו כשתהיה ההזאה בקירות המזבח כי לא היו במזבח הזהב שני מקומות אחד למעלה ואחד למטה כמו העניין במזבח העולה ועוד שאף על פי שיהיה שם מקום שני מורה על הצורה כמו העניין במזבח העולה הנה לא תהיה ההזאה בו שבע פעמים להורות על הצורה אבל תהיה ההזאה ברוחב וסביב ולא תהיה באצבעו ולזה הוא מבואר שהכונה באמרו עליו הוא שתהיה ההזאה עליו ממש לא בקירותיו והנה יזה אלו ההזאות ממקום שהשלים שם נתינת הדם על הקרנות והוא הצד הדרומי מזרחי:

וטהרו וקדשו מטמאת בני ישראל. רוצה לומר מזדון טמאת מקדש וקדשיו והנה תשלם הכפרה בזה באלו הג' מקומות מאלו הטמאות לכהן גדול ולכהנים ולעם הקהל:

כ[עריכה]

וכלה מכפר אל הקדש ואת אהל מועד ואת המזבח והקריב את השעיר החי. רוצה לומר שאחר שישלים כפרת זדון מקדש וקדשיו באלו השלשה מקומות יקריב השעיר החי אשר לעזאזל לפאת מערב מעט להתודות עליו ואחר כך ישלחהו:

כא[עריכה]

וסמך אהרן את שתי ידיו על ראש השעיר החי. הנה למדנו בזה המקום שהסמיכה היא בשתי ידים על ראש הקרבן ומזה המקום נלמד שתהיה הסמיכה בכל כחו כי לזאת הסבה הקפידה התורה שתהיה הסמיכה בשתי ידיו:

והתודה עליו את כל עונות בני ישראל וגו'. רוצה לומר שהוא כאלו יסיר עונות ישראל:

ומפשעיהם לכל חטאתם. איזה שיהיו עשה או לא תעשה קלים או חמורים וישימם על ראש השעיר בסמיכתו זאת ויתבאר מלשון הכתוב שהוא יתחיל מהקל ויסיים בחמור ולזה זכרה התורה הפשע אחר העון כי הפשע הוא יותר חמור כי הוא מורה על הזדונות כמו שקדם ולפי שהחטא יאמר על היותר קל כמו שהתבאר בפרשת ויקרא שהחטא יאמר על השגגה אף על פי שלא הודע לו חטאתו אשר חטא הנה יהיה לשון זה הודוי שחטאו ושעוו ושפשעו בני ישראל ויבקש מדבריו מהשם יתע' שיכפר להם זה כי זהו ענין הודוי והנה תלמד גם כן שההדרגה הוא בזה התואר ממה שאמר חטאנו עם אבותינו העוינו והרשענו וראוי שלא יעלם ממנו שהוא ראוי שישובו ישראל בכל לבם לשם יתע' ואז יתכפרו להם כל החטאי' בזה הקרבן וזה שאם דקדקה התורה בזה בקרבנות יחיד הבאות על השגגות כל שכן שתקפיד בזאת הכפרה הנפלאה אשר באה להניח חטאים גדולים ולזאת הסבה היתה התרועה בר"ח השביעי כמו שיתבאר במה שיבא בג"ה ומזה המקום למדנו שהודוי הנעשה על פר כהן גדול הוא גם כן בזה הענין כי פר כהן גדול הוא לו ולכהנים תמורת שני שעירי העזים לכל ישראל שנאמ' בזאת יבא אהרן אל הקדש בפר בן בקר לחטאת ואיל לעולה. ומאת עדת בני ישראל יקח שני שעירי עזים לחטאת ואיל אחד לעולה. והנה אחד מהשעירים יכפר על זדון טמאת מקדש וקדשיו והשני יכפר על כל עבירות שבתורה והוא המשתלח והנה על שני אלו הדברים יכפר כהן גדול בעדו ובעד הכהנים ולזה יהיה לשון הודוי הראשון שחטא ושעוה ושפשע הוא וביתו שיכפר לו השם יתע' ולשון הודוי השני הוא שחטא ושעוה ושפשע הוא וביתו והכהנים ושיתפלל להשם יתע' שיכפר להם זה:

ושלח אותו ביד איש עתי המדברה. רוצה לומר איש של רוב הרגלו בהליכה במדברות לא ימתין אכל כל עת הוא נכון לו כאלו הוא בעל העת כי יש אנשים רכי הלב ואולי ילכו שם בעת אחת לא בעת אחר ליראתם מן ההליכה בכמו אלו המקומות כל שכן אם יקרו דברים מונעים כמו המטר ונשיבה הרוחות החזקות ומה שידמה לזה ולפי שהכפרה לא תשלם בזולת שלוח זה השעיר למדבר היה ראוי שידקדקו שיהיה המשתלח איש עתי שיהיה כל עת נכון לו באופן שישלים מה שכוון לזה ובזה לא דקדקה התורה במשלח שיהיה כהן ולזה יהיה שלוח השעיר אפילו בישראל:

כב[עריכה]

ונשא השעיר עליו את כל עונותם אל ארץ גזרה. רוצה לומר אל ארץ שלא יעבד בה ולא יזרע והנה בזה תועלת לישב בלבם שכבר נתכפרו להם עונותיהם ולא יתרשלו מעבוד השם יתע' מפני מה שהפליגו לחטא במה שקדם. וראוי שנדע שזה השעיר ימות שם בשלוחו אותו וזה יתבאר מפני' שונים מהם שאם היה שלוחו להניחו חי כמו העניין בשלוח הצפו' החיה של מצורע הנה מפני שזה השעיר הוא חטאת יקרה בו מהתקלה הרבה. ועוד שאם דקדקה התורה במקום שישלחהו בו שלא יהיה בו תועלת לבני אדם כל שכן שתדקדק מה בשעיר בעצמו ולזה יחוייב שיהיה שלוחו לעזאזל באופן שימות. וזה יהיה כשידחהו המשלח שם משן הסלע גבוה כי זה יורה עליו לשון עזאזל מצד הוראת הגדר. ולזאת הסבה היה המשלח טעון כבוס בגדים כמו שטעון כבוס בגדים השורף פר ושעיר וזה כי השעיר החי לא יטמא מצד מה שהוא חי אבל יטמא משלחו מצד ששלוחו להמיתו והנה כמו שהיה תכף לסמיכה שחיטה בקרבנות כן יהיה תכף הסמיכה שלוח בזה השעיר מפני שסופו אל ההמתה:

ושלח את השעיר במדבר. רוצה לומ' שכיון שיתברר שישתלח השעיר במדבר אף על פי שלא הגיע עדין למקו' הגבוה שידחפהו משם משלחו להמיתו יעשה הכהן גדול אלו הפעולות שיזכור אחר זה. וראוי שתדע שהמשלח אם לא יכול להשלים השלוח בזולת אכילה הנה יותר לו אז לאכול כי זה הוא מצורך השלוח אשר יחוייב שיעשה ביום הכיפורים וזה מבואר בנפשו:

כג[עריכה]

ובא אהרן אל אהן מועד ופשט את בגדי הבד אשר לבש בבואו אל הקדש. ראוי שנדע שלא חייבה אותו התורה לבא אל אהל מועד לפשוט בגדיו שם כי זה בלתי ראוי במקו' הנכבד ההוא רוצה לומ' שיעמוד שם ערום וכ"ש שזה יותר נמנע מצד שימשך לזה שיצא כהן גדול ערום משם וילך ערום אל הלשכה אשר בה המקוה אשר יטבול בו לא צותה התורה גם כן שיבא שם שלא לצורך כי כבר הוזהר מזה במה שקדם ולזה יחוייב שתהיה זאת הביאור לצורך ויחוייב עם זה שתהיה באופן שיחוייב העשותה בבגדי לבן כי לא זכרה התורה שנותו בגדי לבן לבגדי זהב עד אחר זאת הביאה ומזה המקו' יתבאר שזאת הביאה היא להכנס לפני לפנים להוציא הכף והמחת' כי לא נשאר מעבודת יום הכיפורים דבר יהיה ראוי שיעשה בבגדי לבן זולת זה כי אין ראוי שיכנס לפני לפני' בבגדי זהב כמו שקדם ולפי שאין רשאוי שיוציא משם הכף והמחתה טרם השלם העיכול לקטרת ולאש אשר במחתה והיה זה ממה שלא יתאמת שישלם בכמו זה העת הנה יצטרך להמתין לסלק הכף והמחתה עד הערב וראוי שיהיה זה בעת שיצטרך לבא אל אהל מועד להקטיר קטרת הסמים ולהעלות את הנרו קודם שיקטיר קטרת הסמים ויעלה את הנרות כדי שלא יהיה ענן הקטרת לפנים מאהל מועד ולפי לפנים יחד כי ההערה בו באלו השני מקומות קרובה להיות אחת כמו שנבאר ולזה אין ראוי שתהיה בשני המקומות ובכלל הנה אז ישלם בלי ספק העיכול לאש ולקטרת ואין ראוי שיכנס שם הכהן אם לא אחר שיתברר לו שישלם זה כדי שלא יכנס שם שלא לצורך ויתחייב מיתה בידי שמים והנה לא זכרה התורה בביאור סלוק הכף והמחתה לפי שאינו מכוון בעצמו ואינו מצורך הכפרה אבל בהכרח יתחייב לכבוד המקום ההוא שלא ישאר שם האפר בכל השנה עד בא יום הכיפורים אחר שיסירה משם הכהן הגדול בבואו לכפר בקדש והנה לא נזכרה בזה המקום זאת הביאה כי אם להשלים זכרון הדברים שיעשו בבגדי לבן לא שיהיה סדר העניין כן ואולם שאר הדברים כלם נזכרו על הסדר אשר אם נשתנה הסדר ההוא לא יהיה במה שיעשה בזולת סדרו תועלת והנה יפשוט כהן גדול בגדי לבן בלשכה שיטבול בה ושם ילבש בגדי זהב:

והניחם שם. רוצה לומר שלא ישמש בהם עוד ומזה יתבאר שהם אסורים בהנאה והנה יתבאר טעם זה אחר השלימנו באור זאת הפרשה. וראוי שתדע כי אח שלוחו השעיר יוציא אמורי פר ושעיר להקטירם על המזבח העולה ואחר שיתבאר לו שהגיע השעיר למדבר ישלח פר ושעיר מחוץ למחנה לשרפם וינתחם באופן שהתבאר בפר כהן משיח בפרשת ויקרא ולזאת הסבה אמרה תורה ושלח את השעיר במדבר ולא הוצרכה להזכיר הוצאה חלבי החטאת כי זה מבואר ממה שקדם מענין הקרבנות והנה סמך אחר זה שלוח השעיר לעזאזל להוצאת פר ושעיר מחוץ למחנה לשרפם להעיר שזה היה נעשה יחד והנה העניין מעמו יעיר על זה כי הפר של כהן גדול היה נכלל בו. כל עניין שני השעירים ולזה ראוי שיהיה ענין השעירים נעשה יחד כמו העניין בפר שהוא גוף אחד:

כד[עריכה]

ורחץ את בשרו במים במקו' קדוש. ר"ל באחת הלשכות אשר בעזרה ומזה המקום נלמד שכל עת שיטבול ביום הזה להחליף בגדים מבגדי לבן לבגדי זהב או הפך יהיה טעון טבילה בקדש וראוי שיתבאר מזה ג"כ שבלבשו בבקר בגדי זהב לעבוד עבודת תמיד של שחר והמוספין יצטרך טבילה וזה שבהכנס לעבודה יצטרך כל כהן קדוש ידי' ורגלי' ולט יצטרך לזה בשאר העבודות שיעבוד ביום ההוא כמו שקדם ואם במקום שאין טעון קדוש ידי' ורגלי' חייבתהו התורה לטבול כ"ש שיתחייב לטבול במקו' אשר הוא טעון קדוש ידים ורגלי' ולזה יתבאר גם כן שבכל טבילה יהיה קדוש ידי' ורגלי' כל שכן במקו' שנתחייב טבילה והנה נבאר הסבה בכל זה במה שיבא:

ולבש את בגדיו. ר"ל בגדי זהב כי הם בגדיו אשר יעבוד בהם תמיד:

ויצא ועשה את עולתו ואת עולת העם. רוצה לומר אילו ואיל העם והנה יעשה תחלה עולתו ואחר כך עולת העם כמו הענין בחטאת והיה זה למעלת הכהן עם שאין ראוי שיכפר על זולתו קודם שיכפר על עצמו מה שלו מהחטאים ההם ולפי ששם שעיר החטאת אחד להשלי' זאת הכפרה כמו שנזכר בפרשת פינחס הנה ראוי שיהיה נעשה קודם עולתו ועולת העם כי החטאת קודם לעולה כמו שיתבאר במה שקדם. ואמנם לא הזכיר זה בזה המקום כי לא נזכר בזה המקום החטאת ההוא. וראוי שתדע כי האיל שנזכר בפרשת פינחס בעולה שיקריבו בני ישראל ביום הכפורים הוא האיל הזה שקרא איל העם. וזה שכבר אמר שם ושעיר עזים אחד לחטאת מלבד חטאת הכפורים ועולת התמיד למדנו מזה שכל העולות והחטאות באות משל צבור ביום הכפורים נזכרו שם מלבד חטאת הכפורים ועולת התמיד של שחר ושל בין הערבים ולזה הוא מבואר שכבר נזכר שם איל העם והוא האיל הנזכר:

וכפר בעדו ובעד העם. רוצה לומר שבה תשלם הכפרה בשלמו' כי הקרבת העולה הוא להעיר שכבר נשלם הרצוי במה שהתבאר במה שקדם:

כה[עריכה]

ואת חלב החטאת יקטיר המזבחה. רוצה לומר אחר הקרבתו עולתו ועולת העם יקטיר אמורי פר ושעיר הנשרפין על המזבח העולה:

כו[עריכה]

ורחץ את בשרו במים. רוצה לומר אחר שיטבול ויעריב שמשו יוכל לבא אל המחנה שיצא ממנו והוא העזרה ואפשר שנמנעה ממנו הביאה אל המחנה אפי' תוך חומת ירושלם ביום ההוא קודם שיטבול להעיר על התחזק מהעונו' אשר נשאום אלו החטאות:

ואחר יבא אל המחנה. ראוי שתדע שלא תדחה ביאתו אל המחנה יום הכפורים שהוא אסור במלאכה והנה הרצון בזה שאחר כן יוכל לבא אל המחנה ולהכנס למקדש אחר שיעריב השמש:

כז[עריכה]

ואת פר החטאת וגומר והשורף אותם יכבס בגדיו. מפני שאמרה התורה בזה המקום אשר הובא את קדמם לכפר בקדש ולא היה צרך זה בזה המקום לפי שכבר ידענו זה למדנו שהשורף טעון כבוס בגדים מפני שהובא את דמם לכפר בקדש ולזה יתבאר שכל חטאות הנשרפות מחוץ לחנה מטמאות בגדי שורפם וכן הענין בבגדי מוציאם מחוץ למחנה ובכלל הנה לסבה אשר התחייב בזה המקום יתחייב זה בכל חטאות הנשרפות וראוי שתדע שכבר יתואר שהוא מוציא מחוץ למחנה תכף שיצא מן המחנה שהוא בו כי כל עוד שהוא במחנה ההוא בעינו הוא כמה שממנו התנועה ולזה לא יקרא מוציא חוץ למחנה עד שיצא חוץ לעזרה וכן משהיגע למקום שריפתו אינו מטמא המתעסק בו כי לפי מה שאחשוב אלא אם היה מתעסק בשריפתו. והשורף מטמא בגדים כל זמן שיהיה אפשר שיתואר כשהוא שורף ולזה יטמא בגדים המתעסק בשריפתו עד שתשלם השרפה ויעשה האפר והוא מבואר שלא יקרא שורף מפני הבעירו האש אם לא היה באש הזה זה החטאת הנשרף:

כח[עריכה]

ורחץ את בשרו במים. רוצה לומר אחר שיטבול ויעריב שמשו יוכל לבא אל המחנה שיצא ממנו והוא העזרה ואפשר שנמנעה ממנו הביאה אל המחנה אפי' תוך חומת ירושלם ביום ההוא קודם שיטבול להעיר על התחזק מהעונו' אשר נשאום אלו החטאות:

כט[עריכה]

והיתה לכם לחקת עולם. רוצה לומר זאת העבודה שקדם זכרה:

בחדש השביעי בעשור לחדש תענו את נפשותיכם וכל מלאכה וגומר. הרצון בזה הענוי שלא יאכלו ושלא ישתו וזה מבואר מצד הוראת הגדר ומעצם הענין וזה שכבר יראה שהיתה הכונה בזה שיבדלו מאלו ההנאות למען יכנע לבבם ויתנו אל לבם לשוב מדרכם הרעה כי זה כיון ביום הזה כדי שתשלם להם הכפרה ולזאת הסבה היתה התרועה בראש השנה כמו שיתבאר במה שיבא בגזרת הצור. ולפי שהוציאה התורה זה בלשון ענוי ולא אמרה בביאור שלא יאכלו בעצם היום הזה הנה לא יעברו על זאת המצו' באכילת כזית אבל באכילה שמצדה ימנע העינוי ושערו חכמים שזה ישלם בשיעור מהמזון בכותבת הגסה לא בפחות מזה ובשתייה ישלם זה בשיעור רביעית לוג לא בפחות מזה וראוי שיתבאר מזה שאם אכל אוכל בלתי ראוי לאכילה או שתה משקה בלתי ראוי לשתי' לא יענש על זאת הצואה כי אין זה ממה שיעבור הענוי בסבתו אבל הוא ענוי וכן אם אכל על השבע המופלג והנה נאסר בכל מלאכה כמו הענין בשבת:

האזרח והגר הגר בתוככם. ר"ל בגר צדק ולמדנו בזה שלא נקבל גר צדק לחציין אם לא יקבל עליו כל התורה כולה:

ל[עריכה]

כי ביום הזה יכפר עליכם תטהר אתכם. למדנו שהיום הזה מכפר אע"פ שאין שם בית המקדש לעשות העבודה הנזכרת והיה זה כן מפני שנתנה התורה סבת המצות הנהוגות בפני הבית ושלא בפני הבית היות השם יתעלה מכפר ביום הזה מכל חטאות ישראל והיה זה כן לפי שעיקר הכפרה היא התשובה והצום עם השביתה מהמלאכה ומכל צרכי הגוף מעיר על התשובה הערה נפלאה:

מכל חטאתיכם לפני יי' תטהרו. ר"ל שכבר יטהרו מכל חטאתם לפני יי' בזאת העבודה הנעשת בבית המקדש לפני ה' או ירצה בזה שהם יטהרו לפני י' בשובם אליו בזה האופן ויהיו במדרגת מי שלא חטא:

לא[עריכה]

שבת שבתון היא לכם. זאת היא מצות עשה לשבות בו מכל מלאכה:

ועניתם את נפשותיכם חקת עלם. הנה שתי אלו המצות לפי שאין להם התלות בבית המקדש הוא מבואר מעניינם שהם נוהגות תמיד:

לב[עריכה]

וכפר הכהן אשר ימשח אותו. ר"ל שזאת הכפרה הנעשת בבית המקדש תעשה על יד כהן משיח בשמן המשחה או ע"י כהן אשר ימלא את ידו לכהן תחת אביו אף על פי שאינו משוח בשמן המשחה והוא המרובה בגדים ולמדנו מזה שבזמן שבן כהן גדול ראוי לכהונה גדולה הוא קודם לכל אדם ומבואר זה בנפשו כמו שביארנו במה שקדם:

ולבש את בגדי הבד בגדי הקדש. למדנו מזה שהדבר המתיחס לכפרת היום יעשהו כהן גדול בבגדי לבן:

לג[עריכה]

וכפר את מקדש הקדש ואת אהל מועד וגו'. למדנו שלכל אחד מהם כפרה בפני עצמה ולזה לא תעכב כפרה המתאחר כפרת הקודם. ואולם כפרת הקודם תעכב כפרת המתאחר כדי שלא ישתנה הסדור שסדרה התורה בזה:

ועל הכהנים ועל כל עם הקהל יכפר. כבר התבאר מזה מה שאמרה שנית וכפר בעדו ובעד ביתו ירמוז בו אל הכהנים כי הם בניו כמו שביארנו:

לד[עריכה]

והיתה זאת לכם לחקת עולם לכפר על בני ישראל מכל חטאתם אחת בשנה. ר"ל שתעשה העבודה הזאת בזה האופן ובסדור הנזכר פעם אחת בשנה והיא בעשור לחדש השביעי:

ויעש כאשר צוה יי' את משה. הורה בזה שכל זה מכוון באופן הנזכר ולזה לא הפיל אהרן ממנו דבר הנה זהו ביאור דברי זאת הפרשה:


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.