רלב"ג/ויקרא/טז

From אוצר הספרים היהודי השיתופי
Jump to navigation Jump to search

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


תנ"ך


תרגום אונקלוס


רש"י
רמב"ן
דעת זקנים
בכור שור
פירוש הרא"ש
הטור הארוך
חזקוני
ספורנו
רבנו בחיי
רלב"ג
רלב"ג - ביאור המילות


אבי עזר (על אבן עזרא)
אברבנאל
אדרת אליהו
אלשיך
הכתב והקבלה
העמק דבר
הרחב דבר
יריעות שלמה
מזרחי
מיני תרגומא
מנחת שי
משאת המלך
משך חכמה
נחל קדומים
עמר נקא
צרור המור
תולדות יצחק
תורה תמימה



פרק זה עם מפרשים ואפשרויות רבות במהדורה הדיגיטלית של 'תנ"ך הכתר' (כולל צילום באיכות גבוהה של כתר ארם צובא בפרקים שבהם הוא זמין)לפרק זה במקראות גדולות שבאתר "על התורה"


דפים מקושרים

רלב"גTriangleArrow-Left.png ויקרא TriangleArrow-Left.png טז

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


א[edit]

פרשת אחרי מות

ואולם למה היתה זאת הכפרה בזה האופן הנה ראוי שנאמר בזה לפי מנהגנו והשגתנו ואם יש בזה מן העומק והקושי החזק. ונציע תחלה ונאמר כי מזבח הקטרת מורה על המציאות וההויה וקטרת של בין הערבים מורה על ההפסד כמו שהתבאר בפרשת ואתה תצוה והיו ממנה ארבע קרנות להורות על שההפסד לא יקרה לאדם מצד צורתו אך יקרה לו מצד ההיולי והם היסודות אשר בהמזגם קבל אלו הצורות קצתם באמצעות קצת והנה הקטרת אשר יקטירו עליו מור' על השכל ההיולאני אשר מדרכו שיתעצם במה שיריח האדם מאלו דברים המוחשים רוצה לומר מאופן החכמה אשר ביצירתם כשיופרדו מהם המשיגים ההיולאנים והנה השכל יקח זה המושג מהחוש והדמיון ויפשיטהו ממשיגיו ההיולאנים ובזה האופן ישוב המושכל בכח מושכל בפועל כמו שישים האש מצד הפרדה בקטרת אשר היה מורח בכח מורח בפועל ומזה האופן היו הסמים משל למושכלות כמו שבארנו בפירוש שיר השירים וזה המשל נכפל שם הרבה. והנה המנורה מורה על האופן שיוצא בו השכל ההיולאני מהכח אל הפעל מצד מה שתבין לו הנפש המרגשת והמדמה מהמורגשות כמו שביארנו בפרשת ויקחו לי תרומה ולזאת הסבה המנורה יותר קרובה לקדש הקדשים ממזבח הקטרת ולזאת הסבה היתה בפרכת צורת כרובים להעיר כי מה שבמונרה הוא הערה להשגת השכל ההיולאני שכל בפועל באופן שיהיה במדרגת הכרובים שהם שכלים נבדלים משיגים עצמותם ולזאת הסבה גם כן היתה המנורה מאירה למול קדש הקדשים ששם הכרובים פורשי כנפים למעלה ולפי שההשלמה בזה האופן לשכל היא יותר חזקה בעת המורה על ההפסד וחולשת הכוחות הגופיות והוא עת הזקנה והישישות כמו שנזכר בספר מלחמות יי' הנה העת שנתחנך בו המנור' בערב כמו שביארנו במה שקדם. והנה הכרובי' אשר בקדש הקדשים מורה על השכל הנקנה והשכל הפועל והנה השפע שיקבל השכל הנקנה מהשכל הפועל הגיע בנבואה ולזה היו פניהם איש אל אחיו אל הכפורת אשר על הארון להעיר על אפשרות הגעת הנבואה כי התורה נתנה על יד נביא ואם לא יאמן בנבואה תפול כל התור' וכבר התבאר בספר מלחמו' יי' כי המזגים יתחדשו במורכבות מפני מה שיתחדש מההתמזגות מה שיושפע מהכוכבים באמצעות ניצוציהם לפי מה שנתן להם השם יתע' מהכח ביום הבראם וכמו שיתחדש מההתמזגות כחות הגלגלים אלו המזגים המקבלים כפי כח ככב מהכוכבים ההולכי' ולפי מקומותיו מגלגל המזלות כן יתחדש ממניעיהם שכל הוא נימוס מהשיתחדש מהמזג כחותיה' ובאמצעותו ינתנו הצורו' באלו הדברים ההוים םוהוא השכל הפועל לפי מה שביארנו שם הנה זה מה שראינו להציעו בזה המקום קודם נתינתנו הסבו' במה שנזכר בזאת הפרשה ואחר זאת הצעה נאמר שכבר היה מן ההכרח שיהי' שם מה שיעיר שכבר יכפר השם יתעלה לחוטא כל עונותיו לא השגגות לבד וזה שאם יחשוב האדם שלא יתכפרו לו כמו אלו העונות יהיה מגיע מזה הפסד נפלא וזה שהחוטא מפני האמינו שלא יכפרו לו עונותיו ואם יכבס כתמי חטאיו בנתר התשובה והמעשים טובים הנה נתיאש מן הטוב ולא ישתדל בתקון מעשיו ודעותיו בראותו שכאשר אבד אבד ולזה סבב השם יתע' שיהיה שם יום אחד שיתכפרו בו כל העונות אחר השבר לב החוטא והכנעו בצום ובתשובה ולפי שזה הענין גדול וקשה ראוי שלא ישלם כי אם על יד היותר נבחר כי ליור נכבד יחסו הפעולות היותר גדולות בסוג ההוא ולזאת הסבה בעינה חייב שיהיה זה גם כן בנכבד שבמקומות והנה היתה זאת העבודה בבגדי לבן כי לגנות מה שיכפר עליו באלו העבודות היה בלתי ראוי שישלם הכבוד בזה הקרבן ולזאת הסבה בעינה היה הפר והשעיר נשרפים בזה האופן המגונה חוץ לג' מחנות והיה גם כן מת השעיר המשתלח בתכלית הגנות ובמקום שאין בו הנאה כלל שנאמר אל ארץ גזרה עד הגיע מהגנות בו שלא יוקח דבר ממנו לעבוד בו שום עובדה באופן מהאופנים והנה היה חטאת הכהן פר וחטאת ישראל שעיר לסבה בעינה שהיה חטאת כהן משיח פר וחטאת נשיא שעיר וזה היה לגודל מעלת הכהן כמו שביא' שם עד שהנכבד שבב"ח הוא אצלו בתכלית הפחיתות לחוזק המשכו אל השכל ומאסו ענייני החמר ולפי שכפרת שני השעירים היתה מיוחדת למה שיכפר עליו הפר היה ראוי שיוקחו שניה' יחד לכונה ההיא ולזה לא יתבאר אז אי זה מהם יכפר על הטמאה ואי זה מהם יכפר על כלל העונות ואולם יתברר זה באמצעות נתינת הגורל על יד הכהן הגדול לישב יותר בנפשותינו על שה מכפר על הטמאה וזה מכפר על כלל העונות כאלו היה מוגבל מהשם יתעלה מה שנתברר מפני הגורל כמו שאמ' בחיק יוטל את הגורל ומה' כל משפטו והנה היה המכפר על הטמאה ליי' מה שאין כן במכפר על כל העונות לפי שהעברה אשר בטמאה איננה מצד הענין בעצמו אבל היא כמו שביארנו שהיא להעיר על מציאות הצורה כדי שנעמוד מזה על מציאות השם יתעלה ולזה היה קרב ממנו דבר מה לשם יתעלה מדמו וחלבו ואולם המכפר על כלל העונות לא היה ממנו קרב לשם יתעלה כי אותם העונות מרוחקין מצד עצמותם וכל שכן הזדון בהן שיהיה השעיר ההוא מכפר עליהם והנה יטבול הכהן בכל עת שילבש בגדים להורות שהמכוון מהעבודה כלה שיתנקה מטמאות החמר ומהמרי המיוחס לו ולהורות על חוזק מעלת המכפר הזה בנקיות והנה היו לפי מה שאחשוב שני מיני אלו הטבלות הנזכרות לכונות שונות וזה שהטבילה תהיה בלבשו בגדי לבן הוא להעיר על חוזק טומאת הדבר שיכפר עליו וחלאתו ולזה יצטרך המכפר עליו לתכלית הטהרה כדי שיהיה נכון לטהר כמו זאת הטומאה הנפלאה והטבילה אשר תהיה אחר הפשיטו בגדי לבן הוא להעיר על חוזק טמאת מה שיכפר עליו וחלאתו ולזה כאלו השיגהו דבר מצטרף ליטפל עליו ולזאת הסבה היה שורף הפרים והשעירים הנשרפים טמא. והנה היתה הטבילה במקום קדוש כדי שתשלם העבודה הזאת הנכבדת בזולת יציאת בית המקדש כדי שלא יראה שהניח עניין העבודה ויצא חוץ למקדש וזה ממה שיוסיף כוונה לכהן בענין זאת העבודה והנה אחר שישחט כהן הגדול חטאתו יקטיר קטרת סמים דקה מבית לפרכת כי שם הדברים המורים על השכל שהוא בפועל והוא שכל הנקנה והנה תהיה הקטרת יותר דקה מהקטרת אשר יקטירו על מזבח הזהב לפי שהקטרת ההיא תורה על הכנת השכל היולאני ושכבר תצא אל הפועל וזה אמנם יהיה בהתלמדות וחקירה ואמנם הקטרת אשר יקטיר לפני לפנים מורה על השכל שיצא אל הפעל אבל יעתק מהעדר ההשתמשות בהשגתו אל שישתמש בהשגתו וזה דבר יותר קל מאד מהתלמדות ולהעיר על זה העניין היתה הקטרת ההיא יותר דקה כי אז ימשול בה האש בקלות יותר מהיר ותעלה עשנה בקלות והיתה הקטרת ההוא מלא חפניו כי השכל הנקנה הוא מה שהשיגה ידו במושכלות והיתה הכונה בהקטרת הכהן הגדול זה הקטרת לפני לפנים הוא להורו' שהוא ינהיג עצמו לפי מה שיחייבהו השכל הנקנה הלקוח ממה שיתנו מריחם אלו הדברים המוחשי' אשר בכאן אשר בא מהסידור והיושר ומהפלגת חכמת השם יתעלה והשפעתו הטובות הנפלאות מה שלא יעלם ובזה האופן יתנהג בדרכי השם יתעלה ויהיה זה סבה אל שישמר מהחטאים אשר סבתם הנטיה מהשם יתעלה ולפי שזה השכל ר"ל השכל הנקנה יעלה למעלה אל הנבדלים ויתאחד בזה ובזה האופן תגיע הנבואה אשר תביא ההאמנה בה להאמין בתורה הנה יעמד שם הכהן הגדול עד שיכסה ענן הקטרת אשר הכפרת עליו הם הכרובים כי מזה יעמוד על זאת הכונה ולזה חויב שיהי' בקטרת מעלה עשן כדי שיהיה מוחש עליית זה העשן לזה המקום ושיהיה העשן המורה על השכל הנקנה מורגש עם שזה יתבאר ממנו ששלמות זאת השפעה תהיה גם כן מצד הכח כאשר על הכפרת המעיר על השכל הפו על באמצעות הדברים המוחשי' אשר סמי הקטרת מעירים עליהם כמו שזכרנו במה שקדם והיה זה גם כן אצל התורה שהיתה בארון כי גם היא מישרת אל זאת ההשפעה הישרה נפלאה כמו שביארנו בתחלת זה הספר והנה לא היתה התורה מעכבת זה כי ההישרה אשר היא מצדה על צד היותר טוב לא שתהיה מהסבות ההכרחיות בזאת ההשפעה והנה יזה אחר כן מדם הפר על הכפרת הזאת אחת ולפני הכפרת שבע הזאות להורות כי מחשובתיו ותשוקותיו ופעלותיו המסודרות מגלגל המזלות ושבעה ככבי לכת לפי מקומותיהם מגלגל המזלות אשר בם באופן מה סבה הרבה מהחטאי' והפשעים ואם היה זה במקרה כמו שביארנו בספר מלחמות השם הנה ינהיגם לפי מה שיתנהו השכל השופע מה' ית' אשר הגיעה ממנה התור' וכאלו יתנקה השלם בעל השכל הנקנה מחטאיו בזה האופן ויהיה שכלו נקי מהחטאים אשר חטא ומחלאתם ולזה היתה זאת ההזאה באצבעו הימנית להעיר שיכוין בפעלותיו ודעותיו כלם שיהיו אל הימין לא נוטות ממנו ואח"כ ישחט שעיר החטאת אשר לעם ויזה ממנו בזה האופן בעינו אלא שלא יכפר בו שם כי אם על ענין הטמאה אשר אין המרי בהם מרי מצד עצמותם אלא מצד מה שכהן מההישרה לשכל בדעות האמתיות והיה זה כן כי גדלו עונותיהם מאד ובהם מהרחוק מהשם יתע' זה הקרוב הנפלא ואולם הכהנים למעלתם בעיון ובתורה הנה יהיו חטאיהם מועטי' וקלין ולזה יכפר עליהם יחד הפר בזה המקום הנכבד כי הם אם היה שיחטאו לא יהיה בחטא ההוא מהרחוק מהשם יתעלה הרבה כמו שהוא ראוי בחק השלמים. והנה לא תהיה טענה עלינו בזה אם לא היה שימצאו כהנים בלתי שלמים בזה האופן כי התורה אמנם תדבר בענינים מצד המציאות אשר ראוי שיהיו בו לא מצד הפעל כמו שהצענו בשרשים הכוללים. ואולם המון העם יחטאו הרבה וראוי שיהיה שם מה שיעירם על שאלו החטאים ראוי שירוחקו מאד כדי שישובו מחטאם ויכנע לבבם ולזה ימות השעיר הנושא אלו העונו' בזה האופן המגונה שלא יגיע בו תועלת ובמקום שלא יגיע ממנו תועלת להעיר כי החוטא המחזיק בחטאים ההם לא יהיה במציאותו תועלת כלל ולהורות שאלו העברות יהיו מועטות בכהנים לפי הראוי בהם לא זכרה התורה בביאור ענין הטמאות והחטאים כי אם בישראל. ואמר וכפר על הקדש מטמאות בני ישראל והתודה עליו את כל עונות בני ישראל את כל פשעיהם לכל חטאותם ואמנם בכהנים לא זכר זה אבל אמר וכפר בעדו ובעד ביתו והנה לזאת הסבה ג"כ היה ראוי שיהיה חטאת הכהנים יותר נכבד כי אין להם חטאין באופן מהגנות אשר ימצאו להמון העם ואחר כך יזה כמו שאלו ההזאות על הפרכת ולפני הפרכת מדם הפר תחלה ואחרי כן מדם השעיר לפי שבז' העניין יש הבדל גם כן בין הכהנים והעם וזה כי המקום ההוא מורה על ההשתדלו' במה שיצא בו השכל ההיולאני מהכח אל הפעל ולזה היתה שם המנורה והיו בכפרת הכרובים כמו שביארנו במה שקדם והוא מבואר שכמו שיש הבדל נפלא בין היחידים והממון בשכל הנקנ' כן יש הבדל נפלא ביניהם בהשתדלות בדרכים אשר הם הצעה להגעתו ואולם ההזאות אשר תהיה על מזבח הזהב להיותו מורה על מציאו' השכל ההיולאני והיה מציאות זה השכל שוה באנשים כלם הנה לא תהיה לכהני' לבד ולישר' לבד אבל תהיה להם יחד כשיערבו דם הפר ודם השעיר והנה כשיהיה על קרנות המזבח שהו' מור' על היסודו' שהם סבת ההפסד להעיר שיתנקה זה השכל ההיולאני מטמאת החמר ואח"כ יזו שבע פעמים על שטחו אשר בו יוקטר הקטרת המור' על הכנת זה השכל בהשגה להורו' שזה השכל יתנקה מהמחשבות והתשוקות והפעולות המסודרות לו מהגרמים השמימיים באמצעות החומר שיהיו סבה באופן מה לטעותו בהשגותיו ודעותיו והנה בהזאה הנעשית לפני לפנים ובפרכת שהיא אחת ואחר כן שבעה הערה על זה השכל הפועל שהוא נאצל מן השם יתעלה באמצעות מניע גלגל המזלות ומניעי ככבי לכת כמו שהצענו. והנה לא יהיה אדם באהל מועד בבאו לכפר בקדש כדי שישלם לו ההתבודדו' ויהיה יותר מוכן מפני זה להשיג הסבה אשר בעבורה צותה התורה זה ולזאת הסבה בעינה חוייב שלא יהיה אדם בין האולם והמזבח בבאו לכפר על אהל מועד וראוי שתדע שהשכל ההיולאני נפסד וכן ההשתדלות אל הפעל מאלו הדברים המוחשים כי בהפסד הנפש המרגשת יפסדו כחותיה אשר בהם תעזור אל השכל ההיולאני בהשגתו ולזה לא יהיה אחר המות תוספת שלמו' לשכל הנקנה כי אבדו כליו אשר בהם יוכן לו זה ולזאת הסב' היה במזבח הקטרת ובמנורה מה שיורה על ההויה וההפסד כמו שביארנו בפרשת ואתה תצוה ואמנם השכל הנקנה אינו נפסד כמו שביארנו בספר מלחמות ה' ולזה לא היה בו מה שיורה על ההפסד אבל היתה הקטרתו בבקר לבד שהוא מורה על ההויה כמו שביארנו בפרש' ואתה תצוה ולהעיר של זאת הסבה לא היתה הקטרתו כי אם בבקר היה ראוי שיהיה הסרת הכף והמחתה מקדש הקדשי' בעת הקטרת הקטר' של בין הערבים להעיר אז הכהן המקטיר זה הקטרת על ההבדל שיש בין שני אלו המיני' מהקטרת כי זה לא יוקטר בעת הערב כמו העניין בקטרת אשר יקטירו על מזבח קטרת הסמים ויתעורר מפני זה אל מה שכונה התורה בזה והנה לא היתה הקטרת זה הקטרת המורה על השכל הנקנה כי אם פעם אחת בשנה למעוט המצא זה העניין בשלמות להמון האנשים. ולזה תמצא האנשים שלמי השכל מעטי המספר והנה היתה זאת ההקטר' בחדש השביעי שיכנס בו השמש במזלות הדרומיי' שיש בו רושם אל ההפסד כמו שיתבאר בטבעייות לפי ששלמות זה השכל הוא נמצא יותר עם חולשת כח הגו כמו שביארנו בספר מלחמות ה' ובביאורנו לספר הנפש וכבר היה זה בעשור לחדש להורות על שמספר השכלים הנבדלים הם עשר' והעשירי הוא קודש והוא הש"י והנה היה היום ההוא אסור בהתעסקו' בצרכים הגופיים והמחוייב בענוי נפש כדי שיכנעו יותר ויעשו תשובה כי בה תלוי עניין הכפרה כמו שביארנו ולזאת הסבה היתה התרועה בר"ח הזה כמו שיתבאר במה שיבא ובכאן נשלמה הסבה במה שנוהג ביום הזה מהעבודות ויתר העניינים והוא נפלא מאד ומסכים לענייניהם עד שנעיין זאת העבודה מכל צדדיה יעיר במה שאין ספק בו שהכונה בה הוא מה שזכרה וזה הוא מסגולות האמת ר"ל שהוא מעיד לעצמו מכל צד ומכל פנה:

והנה זכר בתחלת סדר עבודת יום הכפורים שהוא הולך במדרגת ההשלמה לענייני הקרבנות והטהרות כמו שהתבאר מדברנו וכבר התבאר מענין העבודה ההיא שהיא היתה במקום מיוחד וע"י איש מיוחד ולא היתה כי אם פעם אחת בשנה וכי זה כלו ממה שיישיר אל שאין בכאן כי אם אלוה אחד ולא לבדו תהיה העבודה ולזה סמך לזה האזהרה מעשיית הקרבנות בזולת המקום המיוחד אף על פי שיעשהו להשם כי זה אולי יביא להאמין רבוי באלהות ולזה תמצא בישראל כשהיו עובדים ע"ז שכבר היתה עבודתה נעשית בכל אחד ממקומותיהם כמ"ש כי מספר עריך היו אלהיך יהודה ולפי שהזביחה שהיתה נהוגה בזמנים ההם לשדי' לא היה בעניינה עבודה אחרת זולת השחיטה שהיתה נעשית לכונה שיתחברו עם השדים ויודיעום העתידות כמו שזכרנו הנה זכר זאת האזהרה אחר הזהרת שחיטת קדשים בחוץ ואחר שזכר זאת הזהיר מהעלאת הקרבנות חוץ לעזרה ואף על פי שיקריבום לשם יתעלה לסבה שזכרנו והוא לישב יותר בלבנו אמונ' הייחוד ואחר כך הזהיר האזהר' מאכילת הדם כי בזה תשלם יותר הכונה אשר בעניין הקרבנות כמו שזכרנו כי בזה יגדל ענינו בעיני האנשים ולזאת הסבה צוה לכסו' דם חיה ועוף עם שבו תועלת להרחיק שלא יזבחו זבחיה' לשעירי' כמו שביארנו ואחר שנשלם לו זה בא להשלי' דין טמאה אחת לא זכרה עם שאר הטמאות והוא טמאת נבלת עוף טהור לפי שענינה נבדל משאר הטמאות וזה שהיא לא תטמא מצד שנעדרה צורתה מפני כי צורתה רחוקה מאד מצורת האדם ולזה לא ינהג בעוף טמאה כמו שינהג בחי ההולך ואמנם תטמא מצד שנעדר ממנו תועלת ההזון לבעלי התורה ולזה לא תטמא אלא בהיותה בבית הבליעה וידמה כי סמך עניינה לענין הדם כי הדם אינו בעצמותו בלתי נאות למזון אבל הוא היותר אמתי במזון כשהיה חלק מהב"ח ואולם יקרה לו שיהיה בלתי נאות למזון מפני קלות הפרד ממנו החלק האוירי והאשיי ולזה יהיה ארציי בעת שיזון האדם ממנו ובלתי נאות להזון ממנו כמו שהתבאר בספר ב"ח הנה אם כן ענין הדם אשר הוא רע הוא מפני טבעו בעת התאכל לא מפני טבעו בעצמותו וסמך עניין העריות לענין הטמאות כי הם גם כן להרחקה מהנטיה מהחסרונות החמר שהוא סבת הטמאה עם שכבר יקרה בהרבה מהם שיעדר מהמשגל ההוא התועלת אשר בעבורו הוכן זה הכח לאדם והוא מבואר במשכב זכור ובמשכב הבהמה וזה יקרה ג"כ הרבה משאר העריות כי אשר ישכב עם שאר בשרי ישתדל לכסות קלונם שלא יהיה מהמשכב ההוא פרי עם שיקרה מזה שאר הפסדים שזכרנו והנה זכר עניין העריות בהדרגה וזה שהוא הקדים ערות אב לערות אם כי יחס הולד לאב יותר חזק מיחסו לאם כי האב נותן מה שהוא במדרגת הפועל להולדה והאם נותנת מה שהיא במדרגת המתפעלת בהולדה כמו שהתבאר בטבעיות ולא אמר אביך הוא לא תגלה ערותו כמו שאמר אמך היא לא תגלה ערותה לפי שאף על פי שלא יהיה אביו היה גלוי ערותו מרוחק ממנו מה שאין כן באמו. ואח"כ זכר ערות אשת אביו אף על פי שאינה אמו כי הוא ערות אביו אלא שהיה בזה העני למטה מערות אמו ומערות אביו וזה מבואר בנפשו כי אין אשת הקרוב קרוב בקרובתו ואחר שזכר מה שיתרחק ממנו מההורי' זכר ערו' האחות איך שתהיה אחותו כי היא שאר בשרו והמשיך לה הרחקת הבעילה לנולדים ממנו שהם בשר מבשרו כמו בת בנו ובת בתו כי הם מאוחרים בזמן ולזה זכרם בסוף ושתקה התורה מבתו כאלו תאמר כי לגודל הגנות בזה אצל כל האנשים לא תצטרך התורה להזכיר זה ואחר זה זכר ערות האחות מצד מה שהיא בת אשת אב עם היותה אחות כי מצד היותה אחות כבר קדמה האזהרה בה ואולם עתה יוסיף להזהיר בה כשקרה עם זה שתהי' בת אשת האב ומזה הצד שהיא למטה מאד מכל מה שקדם באלו העריות ואחר שהשלים המאמר בערות האחות שהיא שארו זכר הערוה שתהיה בשאר האב והאם כי השארו יותר קרוב משאר ההורים וזכר תחלה שאר האב לסבה בעינה שזכר תחלה ערות האב וראוי לעיין למה מנעה ערות אב ואחי האב ולא מנעה שאר הזרים שהם שאר בשר בזולת הצווי הכולל במשכב זכור. ואח"כ זכר ערו' אחי האב כי הוא כמו בשר אחד עם ערות האב ואחר שהזכיר עניינו להיות המשגל ההו' זר מאד רוצה לומר משכב זכור ולפי שזכר ענינו השלים המאמר בערות אשתו שהוא למטה ממנו בקרבה ולמטה מאחות אב ואחות אם ואחר שזכר ערות מה שימשך מההורים משאר בשר ומצד האישות אשר לשאר הבשר בא להשלים מה שימשך מצד האישות לשאר הקרובים והוא ראוי שיקדים אשת אחיו לאשת בנו לפי הסדור הקודם ואמנם זכר תחלה אשת בנו לפי שאשת אחיו תהיה בקצת העתי' מותרת והו' כשמת בלא ולד כמו שיתבא' בפרשת יבמה ולזה הקדימה התורה ערות אשת הבן לערות אשת האח ואחר שזכרה העריות הנאסרות לו מצדו זכר העריות הנאסרות לו מפני היותם שאר אשת כי הם בזה העניין למטה מהעריות שהם שארו ושאר הוריו והקדים לזכור מה שהיה משאר אשתו שאין בו התר לעולם ואחר זכר ערות אחות אשתו כי היא תהיה מותר' לו לאחר מיתתה ואחר כך זכר ערות הנדה וערות אשת איש כי הן דומו' בזה הענין לערות אחות אשה וזה שכמו שערות אחות אשה אינה אסורה אלא בעת היותה אחות האשה וזה יהיה בחיי אשתו כי אחר מיתתו אינה אחות אשתו כן ערות הנדה לא תהיה אסורה אלא בעת היות טומאתה בה וערות אשת איש לא תהיה אסורה אלא בעת היות ואשת איש והנה זכרה התורה ערות אשת איש בסוף אלא העריות לפי שכבר היה מפורסם גם בשמנים ההם גנות הבא על אשת איש ולזה אמר אברהם על אשתו שהיא אחותו כדי שלא ימיתוהו למען ישכבו אחד זה עם אשתו וכאלו ביאר' התורה בזה שאלו העריות הם יותר מגונות מערות אשת איש עם היותה בתכלית הגנות למה שיגיע מזה בענייני' האנושיים כי האדם כשלא ידע שאשר תלד אשתו הוא בנו לא ישתדל במוסרו ובתקו' הנהגתו ויהיה זה סבה להבצר השלמו' מהנולדים כי יצר לב האדם רע מנעוריו ואולם בעניינים המדיניים הוא מבואר כי זה יהיה סבה להריגת האנשים קצתם קצת ברצות האחד לקחת אשת חבירו בחזקה עם שזה יהיה סבה אל שלא תהיה בכאן משפחה כי לא יהיה יודע האדם אי זה הוא אביו ואי זהו בנו ואיזה אחיו והנה התועלת בענין המשפחה בדברים המדיניים הוא במואר והנה זכר אחר זה עניין המולך וערות הזכר וערות הבהמה לסבה שזכרנו בביאורנו בזה במקום:

ואחר שנשלם לנו הסדור בזה הענין ראוי שנעיין בהתר ספר אחד יסופק במה שנזכר מהעריות בזה שכבר זכרה התורה בעריות הזכור ערות אביו ואחי האם לא זולתם מהזכרים שהם שאר בשר כמו האח והבן והנה לא זכרה התורה גם כן ערות אחי אם ואשת אחי אם כמו שזכרה ערו' אחי האב ואשת אחי האב והנה יראה שכבר היה ראוי שיהיה היחס בזה אחד כי הוא שאר האם ונאמר כי העזות יותר נפלא כשיבעל ענף השרש ממה שהוא כשבעל הענף הענף או כשיבעל השר' ההענף והוא מבואר בנפשו וכ"ש כשהיה השרש מי שהוא השרש האמתי בהולדה והוא האב שהוא השרש הפועל בהולדה ולזה היה יותר חזק הגנות כשיבעלהו הבן מגנות בעילת האח והבן וזה שהבעילה יש בה שררה מה לבועל על הנבעל ומי שישתרר על אדוניו הוא יותר חזק הגנות מהשתרר על בני גילו אל על מצרפו ועוד שהוא ישים בזה הפעל אותו מתפעל ממנו וזה בתכלי' הגנות ולהעיר שיחס הבן לאב יותר חזק מיחסו לאם כמו שיתבא' בטבעיות היתה ערות אשת אב אסורה מצד מה שהיא אשת אב ולזה לא היתה ערות בעל אמו ואסורה מצד מה שהוא בעל אמו אבל תאסר עליו לבד מצד היותו זכר ולזאת הסבה ג"כ נאסרה ער'ות אחי האב כי הוא כמו בשר אחד עם האב ולא נאסרה ערות אחי האם כדי שנתעורר מפני זה אל שהמבוא אשר בהולדה לאב ולאם הוא יותרק אמתי לאב ממה שהוא לאם ומזה המקום יתבאר שלא נסר מהזכרים מפני שאר בשר כי אם האב ואחי האב שאם היתה כונת התורה שינהג זה האור בכל הזכרים שהם שאר בשר היה ראוי שתזכור זה בזכרים אשר זה הדין ראוי שיהיה בהם יותר חלוש לא הזכרים שזה הדין ראוי שיהיה בהן יותר חזק וכבר נשלמה הסבה בסדור מה שנזכר בזאת הפרשה וראוי שתדע שענייני זאת הפרשה כולם השתתפו בשיש בהם חיוב כרת או יתלה בהם מה שיתחייבו בו כרת וזה שענוי יום הכפורים והשביתה בו ממלאכה ושחיטת הקדשים בחוץ והעלאתם בחוץ ואכילת הדם יתחייבו בהם כרת וכסוי הדם בחיה ובעוף הוא לשמירת שלא יאכל הדם שיש בו חיוב כרת כמו שנזכר שם וטמאת נבלת עוף טהור יתלה בה מי שיתחייבו בו כרת אם לא יטהר ממנ' כמו שאמר ואם לא יכבס ובשרו לא ירחץ ונשא עונו וכן הקריבה אל העריות לגלות ערוה נתלה בו' מה שיתחייבו בו כרת והוא גלוי ערוה וכן גלוי העריות וההעברה למולך יש בהם חיוב כרת כמו שנזכר בזאת הפרשה ואולם התועלו' המגיעו' מזאת הפרשה הם תשעה:

התועלת הראשון הוא במצות והוא האזהרה מלבא לפני לפנים שלא לצורך עבודה ותועלת זאת ההזהרה מבואר כי מה שיורגל האדם בראייתו לא יפליג לחקור על עניינו ולתת ללבו למה היה זה כן בזה האופן לחשבו שכבר אפשר לו לראותו תמיד כמו הענין שיפליג במה שלא יראה אותו כי אם לעתים רחוקים ולזה יהיה זה סבה לעמוד על סוד הענין ההוא אשר כונה בו התורה על מה שלא יותר לו לאדם לראותו בכל עת שירצה כי אם פעם אחת בשנה ועם כמו זאת העבודה הנפלאה תגדל מעלתו מאד בנפש ויהיה זה סבה שיתבונן בענינו ויחקור על סודו ובזה יגיע התועלת אשר כונה התורה בו וכבר יתבאר לך מעוט הבנת האדם בדבר המורגל שאתה תראה באלו התפלות הנפלאות אשר סדרו' לנו אנשי כנסת הגדולה שלרוב הרגילנו בהם נדבר בהם תמיד ולא נשתדל לעמוד על סודם שיהיה זה סבה לרבים מחכמנו שיטעו בהם הרבה בדבר' בהם למעוט עמידתם על המכוון בהם וכן תמצא בתורתנו השלמה שלרוב הרגילנו בזה הסתפקנו בקריאתה לבד ולא נעמיק לעמוד על כוונתה עד שאין לרבים מבקיאי חכמינו שום ציור מהרבה מענייניה כמו מלאכת המשכן וכליו ועניין הקרבנות והטמאות והטהרות ומה שידמה להם ומכלל זאת האזהרה גם כן שלא יכנס אדם לאהל מועד שלא לצורך עבודה לזאת הסבה בעינה אלא שיתחייבו על זה מיתה כמו העניין במי שנכנס לפני לפנים שלא לצורך עבודה כמו שביארנו בביאורנו לזאת האזהרה מהמקומות הכוללים:

התועלת הב' הוא במצות גם כן והוא הצווי בעבודת יום הכפורים וכבר ביארנו התועלת המגיע מזאת המצוה:

התועלת הג' הוא במצות והוא הצווי להתענות ביום הכפורים ולשבות בו מכל מלאכה וכבר נתבאר התועלת המגיע מאלו המצות:

התועלת הד' הוא במצות והוא שהוזהרנו מלשחוט הקרבנות חוץ לעזרה ולהקריב חוץ לעזרה וכבר ביארנו במה שקדם התועלת המגיע מאלו האזהרות:

התועלת הה' הוא במצות והוא מה שצונו לכסות דם חיה ועוף הראויים לאכילה כבר ביארנו התועלת המגיע מזאת המצוה:

התועלת הו' הוא במצות הוא לדין בנבלת עוף טהור בטומאתה שלה באופן שצותה התורה וכבר נתבאר התועלת המגיע בזאת המצוה בסוף פרשת ויהי ביום השמיני ובביאורנו לזאת הפרשה:

התועלת הז' הוא במצות והוא האזהרה שלא נקרב לשאר בשר ושלא נגלה ערוה מאלו העריות שזכרה התורה או שהם בכח הבריה וכבר נתבאר התועלת המגיע מאלו האזהרות בביאורנו לזאת הפרשה ולפרשת אשה כי תזריע:

התועלת הח' הוא במצות והוא האזהרה שהוזהרנו מלהעביר מזרענו למולך והתועלת בזאת האזהרה הוא נפלא מאד כי הטעות בהתחלה הראשונה הוא השם יתעלה מונע כל שלמות האנושי וכ"ש כשהיה התעות בו בזה האופן אשר לא תתכן עמו שום חכמה ושום ידיעה וזה כי כשלא נודה שתהיה בכאן סבה פועלת היא שכל תסור מהדברים הסבה התכליתית והצוריית שהם הנכבדות שבסבות וזה מבואר מאד:

התועלת הט' הוא בדיעות והוא שכאשר יביא ההכרח להביא הרע על קצת האנשים להשגחה על הטובים הנה לא יסכים השם להביא הרע על האנשים ההם אם לא היו ראויים לו וזה ראוי בחק היושר האלהי וחוזק חנינתו לנמצאות עד שלא יביא רע ממנו כי אם מצד מה שהוא טוב ולזה ביאר כי הורשת ה' יתע' הגוים ההם מפני ישראל היתה מצד הפלגת רוע מעשיהם ובזאת הסבה הקיאה הארץ אותם ובזה המאמר עם זה הערה לחוזק הארץ ההיא אל שישפע בה השפע האלהי עד שלמעלתה לא תוכל להכיל כמו אלו הפעולות המגונות וזה שהוא מבואר כי המקומות היותר נכבדים ראוי שתנהגו בהם בקדושה נוספת:


·
מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון