מתנות כהונה על בראשית רבה/א

From אוצר הספרים היהודי השיתופי
Jump to navigation Jump to search

מתנות כהונה על בראשית רבה TriangleArrow-Left.png א

הבא >
מעבר לתחתית הדף


בראשית רבה


מפרשי המדרש

ידי משה
יפה תואר
מתנות כהונה
פירוש מהרז"ו
עץ יוסף
ענף יוסף
רש"י


לדף זה באתר "על התורה"


דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


מתנות כהונה על בראשית רבה - פרשה א

פיסקא: א  ב  ג  ד  ה  ו  ז  ח  ט  י  יא  יב  יג  יד  טו  

א  [עריכה]

פדגוג. [פירש"י והערוך] אומן המגדל תינוקות:

[אומן ת"י פדגוג וכ"ה בש"ר פ"ל]:

רבתא. גדול וחשוב לשון שררה:

האמונים. פי' המלובשים והמכוסים בבגדי משי:

אומן את הדסה. פי' מרדכי היה מצניע אותה מפני שלוחי אחשורוש. כדאיתא במסכת מגילה:

מאלכסנדריא רבתא. גדולה וחשובה דמרבי בה מלכי. כמו שפירש"י שם [כד"א רבתי עם רבתי בגוים]:

דיפתראות כו'. פי' [הערוך לשון] יריעה של קלף דלא קמיח ומצויירים עליו צורות שונות של בנינים:

פשפשים. חדרים קטנים:

והתורה אמרה בראשית. עם ראשית:

ב  [עריכה]

[בזוזים. לשון בז ושלל שגזלו א"י בחזקה]:

הה"ד לתת כו'. פי' כדי לתת להם הארץ בלי ערעור:

הגיד להם כל הדורות והקורות להם:

ג  [עריכה]

מחילים מחילים. חלולים חלולים:

המקרה במים. וזה היתה מלאכתו ביום ב'. וסיפא דקרא עושה מלאכיו רוחות משרתיו אש לוהט:

שלא נברא ביום ראשון כלום. פירוש מן המלאכים:

ממדד. [ה"ג ג"כ לקמן סוף פ' ג' וה"ג בספר עבודת הקדש] פירוש מיישר ומותח באמצע עד כדי שיעור שמתחו מיכאל וגבריאל בצפון ודרום והוא לשון מדידה:

ד  [עריכה]

כענבים במדבר. סיפיה דקרא בראשיתה ראיתי אבותיכם:

שנא' ה' קנני וכו'. סיפיה דקרא קדם מפעליו מאז:

מילנין. [פי' הערוך] דיו:

וקלמין. קסת הסופר:

אסטרולוגוס. חוזה בכוכבים:

אלולי. אלו לא:

בחכמה. בזכות החכמה:

וירא ראשית. וכתיב בראשית בשביל ראשית:

ה  [עריכה]

[ה"ג בירושלמי בפ' אין דורשין וכ"ה בילקוט תהלים שפתי שקר וגו' יתחרשון יתפרכון ישתתקון:

יתחרשון כד"א וכו' עד אנכי ה':

יתפרכון. כד"א והנה:

יתפרכון. פי' הערוך] ענין קשירה וכן מאלמים. פי' מקשרין האלומות [וכן פירש"י ז"ל. ה"ג בירושלמי ובמדרש תהלים הדוברות על צדיק עתק הדוברות על חי העולמים דברים שהעתיק מבריותיו:

בגאוה בשביל להתגאות וכו' עד ובוז מבזה על כבודי. ובפירוש רש"י ז"ל גרס אתמהה]. שהעתיק הסיר והסתיר מהם:

אמר רבי יוסי. גרס ולא דאמר:

ליראיך. המסתירים מעשה מרכבה מפני מורא הש"י וכבודו:

ה"ג רש"י ז"ל מוראך רבנן אמרי וכו' [ה"ג בירושלמי ובילקוט ופירש"י ז"ל]:

אל יהי לו וכו'. ודרש תאלמנה יתפרכון כדלעיל כלומר יהיו מקושרים ומסולקים ממה רב טובך ורש"י ז"ל פי' דדייק מדסמיך ליה תסתירם וכו':

הביבים. פי' הערוך צינורות המקלחים ששופכין דרך שם כל השופכין:

הסריות. הסרחון [ובפרשת תולדות פס"ג כדי שיצא הוא וסריותו עמו פי' סורחנו. כל מי גרסינן]:

אינו פוגם. בתמיה:

אי אפשר לאמרו. ופירש"י אפילו היה יכול להבינו מדעתו לא היה רשאי לגלותו:

[ה"ג בראשית ברא אלהים מן הן והארץ. פי'] מן הן. מהיכן נבראו ומפרש והולך מן תוהו ובוהו:

ו  [עריכה]

רפאים שם וגו'. גרסינן וסיפיה דקרא ועמקי שאול קרואיה:

העמיק הרחיב וגו' גרסינן. וסיפיה דקרא מדורתה אש ועצים וגו':

ולמסתור. ורישיה דקרא מדבר בגן עדן:

[ה"ג והוא גלי עמיקתא אלו מעשיהם וכו' המעמיקים מה' וגו' גרסי']:

סרונגיא. שם מקום:

[ה"ג קומי אורי וגו' אר"י בר"ס]:

מתחלת ברייתו וכו'. פי' גילה להלן על ידי ישעיה. מה שהיה מתחלת ברייתו של עולם. ומהיכן נברא שמים וארץ:

עוטה אור כשלמה. וכדיליף מיניה לקמן ריש פרשה ג':

ז  [עריכה]

בראשית כו' וה' אלהים אמת וכו'. בראש התורה הודיע שה' אלהים אמת. שהוא יחיד ואין שני. שעל זה נקרא אל אמת שאילו יצוייר ח"ו שיש שם שתי רשויות אין אחד מהם אמת. [כמו שבארו הקודמים ז"ל כאו"א בשער יחוד שלו ובפרט בעל חובות הלבבות ז"ל וע"כ הכל מצדיקים כו' מאחר שהוא ה' אמת וכל דרכיו משפט אמת ואין עול]. ובמה הודיע בראש דבריו שהוא אל אמת מדלא כתב בראשית בראו כו' ולכן נחתם אותיות אמת בג' תיבות הראשונות בראשית ברא אלהים סופי תיבות אמת:

ח  [עריכה]

קדם ומאז כו'. כל אלו לשונות כתובים בפ' ה' קנני הנאמרת על התורה:

מקדמי תרין. הרי ששה:

ט  [עריכה]

[שסייעו אותו. דעתו הסרוחה היא שאלו דברים כלם היו מקודם ומהם נברא העולם]:

כתיב בהן בריאה. שהן עצמן נבראו:

באין תהומות. עד שלא היו ולא נבראו עדיין התהומות הרי שנבראו אח"כ:

י  [עריכה]

[ה"ג למן היום וגו' למן היום אתה כו']:

אחד מלמעלה כו'. כזה ב:

ה' שמו. האל"ף תחלת אותיות של אדנ"י ושל אהי"ה ושם של ה' קריאתו אדני וכן אל אלהים. או י"ל ה' שמו האל"ף כותבין ב' יודין וי"ו באמצע כזה א. גימטריא שלו כ"ו שם של ה'. [ואם נפשך לעיין סודות מזה עי' בפ"ג מחלק היחוד בס' עבודת הקודש ובס' יצירה בפי' הרמ"ב:

כ"ו דורות עד מתן תורה. י' דורות מאדם ועד נח וכן י' מנח עד אברהם וששה דורות מאברהם עד משה (אברהם) יצחק יעקב לוי קהת עמרם (משה)]:

ה"ג שהוא מסכים מאלף. פי' הקב"ה הסכים לתת התורה אחר אלף דורות. וכמו שדרשו לקמן תתקע"ד דורות עלו במחשבה להבראות ולא נבראו. וכ"ו דורות עד משה רבינו ע"ה הרי אלף. ובמ"ת התחיל באל"ף. אנכי. ועל כן נקראת אלף:

יא  [עריכה]

[צופים אמרום. פירש"י ז"ל הלמ"מ להיות מחוברים כן ולא כמו שהם סדורים בא"ב]. צופים אמרום. פירש"י בפ"ק דמגילה נביאי הדורות לפיכך קורין מנצפ"ך ולא כמנפץ כסדר שכתובים באל"ף בי"ת לדורשו נוטריקון מן צופים הוא:

או מה שהתקינו הצופים. [ואי קשיא אי הוי הלמ"מ א"כ מה התקינו בהם הצופים כבר תירצו בגמרא (שם) שכחום וחזרו הצופים ויסדום]. ומצאתי בשם הריטב"א וז"ל. והאי צופים לאחר יאשיהו המלך. דאילו קודם לכן הרי היה שם הארון והלוחות והיכי אסקינן ששכחום אלא לאחר שנגנז הארון בימי יאשיהו [שכחום וחזרו ויסדום ועי' שוב בס' ע"י בפ' הבונה ובפ"ק דמגילה ותמצא נחת]:

סגריר. יום חושך ומטר:

וסיימו אותן. החכמים שהיו באותו הדור היו מסמנים ומציינים אותם מי ומי הם. [ועי' מאמר זה בפ' הבונה ובירושלמי בפ"ק דמגילה]:

ממאמר למאמר. שמיד שהדיבור נמסר למשה היה אומר לישראל כמו שדרשו חז"ל. והאלהים יעננו בחול. בקולו של משה. שקולו היה הולך וחזק להשמיע הדבור לכל ישראל:

באנכי דר"מ כו'. נראה שהוא ט"ס ובדוחק יש לפרשו [כמו שאמר לקמן ספ"ב בתורתו של ר"מ כתוב כתנות אור אלו בגדיו של אדם הראשון כו' הרי שמלת אור היה כתוב בס"ת שלו או על גליון ס"ת שלו הגיה כך דרך ביאור]. ובירושלמי בפ"ק דתענית גרס. בספרו של ר"מ כתוב היה דורש אור בעד עור בחילוף אחה"ע [וכן כתב רבינו בחיי ז"ל ודרשו חז"ל מלשון אור] כי האל"ף והעי"ן מתחלף וכן גבי י' הדברות היה כתוב תיבה או אות משונה ממה שכתוב בס"ת שלנו שמתוכו היה נלמד בהדיא דרש של ר' יודן דבסמוך:

יב  [עריכה]

[ר' יודן כו']. שאחר שספר בריאת העולם וענין נפלאות דור המבול ודור הפלגה וכו' עד משפט מצרים וירידת המן ובאר נתקלס לבסוף ואמר אנכי ה' אלהיך ומלת וכו' מגומגם קצת:

דימוסאות פריבטאות. [בערוך משמע] מיני מרחצאות ותענוגות בני אדם:

קטיזמא. שבחו:

מתחלה פעל כו'. מוסב על ראשון ראשון לאמר שמדת הקב"ה נשתנה לעילוי ממדת בשר ודם דבתחלה מתקלס ואח"כ עושה צרכי המדינות. ואחר כך מפרש שגם בהזכרת השם הוא הפוך ממדתו ומפיק ליה מקרא דוענותך תרבני:

אגוסטורי. פראטאטא. [פי' הערוך] מיני שררות הן:

משברא צרכי עולמו. משהזכיר שברא צורכי עולמו שזהו שבחו וגדולתו וענותנותו יתברך שמו:

[וה"ג במדרש שמואל הקב"ה מזכיר מעשיו ואח"כ מזכיר שמו שנא' בראשית וכו']:

יחיל. פי' כמו יתחיל שלא יתחיל בהזכרת השם שמא יתחרט בתוך כדי דבור הקרבן. או ישתתק ונמצא שהוציא ש"ש לבטלה [ק"ו וכו']:

יג  [עריכה]

ואם לאו. שרואה שאם ירחיב כך ויעלה לא יוכל לעמוד חוזר בו ומרחיב למטה ומיצר למעלה:

שעלו במחשבה. ולא חזר בו מהתחלתו הראשונה:

אלא החדשה. עם ה"א הידיעה משמע הארץ הנבראת כבר וכן השמים:

יד  [עריכה]

כי לא דבר רק. אין דבר רק בתורה:

מכם. מצדכם ובשבילכם:

[ה"ג לדרוש בשביל שאין וכו' וכ"ה בילקוט יהושע]:

אילנות ודשאים וכו'. שכולם נבראו ביום ראשון ואחר כך כל אחד ואחד יצא בזמנו [כמו שפירש"י בסדר זה]:

[ה"ג בפ"ק דמסכת פאה בירושלמי וכן הביאו הילקוט ביהושע ובס' מלאכי ששמע מפי רבו ועולה לא נמצא בשפתיו אלו דברים שלא שמע מרבו ורבנן וכו']:

שאתה כסיל בהם. יהיה הקדוש ברוך הוא בעזרך ויאיר עיניך בהם ולא תכשל:

ההוריה. שלא יורה הוראות עד שהגיע לכלל זה:

מן העבירה. על דרך הבא ליטהר מסייעין אותו:

אם נתת מכיסך וכו'. קרי ביה כי ה' יהיה בכיסך אם תתן צדקה מכיסך לשם ה' וכו' [וכ"ה בירושלמי בהדיא]:

הפיסין וכו'. מיני מסים הם מן הקרקעות ומטלטלין וגלגלות ואגב דמייתי דברי רבי תנחומא כו' להורות שאם ריק הוא מכם הוא מסיים ביה כולה מלתא ככתוב בירושלמי:

ה"ג ואחר כך הארץ שנאמר בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ [והכי מוכח לקמן וכן הוא בירושלמי דפ' אין דורשין ועי' לקמן בויקרא רבה פל"ו]:

טו  [עריכה]

אפיפורין. [פי' הערוך] שרפרף כסא שמשימין תחת רגלי המלכים בשעה שיושבין על הכסא:

[ותחת רגליו כמעשה לבנת הספיר ת"י אפיפירון דרגלוי. ועי' בפי' הר"ש בפט"ז דמס' כלים]:

מסלקין אותו. דוחין דברי ב"ש:

[כבר היתה. כלומר כבר נבראת וה"ג לקמן בויק"ר פ' ל"ו]:

אנא אמרי טעמא. לדברי ר' יוחנן:

ביום עשות וגו'. דייק מדכתיב קודם לזה ויכולו השמים וגו' וסמיך ליה אלה תולדות השמים והארץ ביום עשות ה' וגו'. ופי' ויכולו נשתכלל הוי שהארץ נשתכללה תחלה:

כאלפס וכסוייה. שהאומן עושה אותם בבת אחת [וכ"פ הראב"ד בפ"ב דמס' עדיות]:

ה"ג בירושלמי [ובויק"ר ובמדרש שמואל] אם כדעת שאמר אבא פעמים כו' פירושו הניחא מה שפעמים מקדים זה לזה. להגיד ששניהן שקולין כאחד ושניהם כאחד נבראו:

[אכן בילקוט ישעיה גרס כמו כאן ויש לישבו:

הכי גרסינן בויק"ר פרש' ל"ו כבוד אב לכבוד אם]:


אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

· הבא >
מעבר לתחילת הדף