ענף יוסף על בראשית רבה/א

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הוקלד חלקית, אתם מוזמנים לתרום ולהשלים את הדף/הפסקה
נא לא להסיר תבנית זו לפני השלמת ההקלדה

הבא >
מעבר לתחתית הדף


בראשית רבה


מפרשי המדרש

ידי משה
יפה תואר
מתנות כהונה
פירוש מהרז"ו
עץ יוסף
ענף יוסף
רש"י


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "תא שמע"


דפים מקושרים

ענף יוסף על בראשית רבה TriangleArrow-Left.png א

ענף יוסף על בראשית רבה - פרשה א

פיסקא: א  ב  ג  ד  

א  [עריכה]

ואהיה כו'. כל מחבר דרכו לרמז שמו בתחילת הספר. ע"כ התחיל בפסוקים אלו, שב' תיבות ואהיה שעשועים בגימטריא זה רבי הושעיא רבה, וגם אותיות הושעיא בם נמצא (נחמד למראה בשם הקדמונים):

ב  [עריכה]

מה טעם גלה הקב"ה מה שנברא ביום א' כו'. אין שאלתו על הודעת כלל החידוש כי זה ודאי צורך גדול. שהרי החידוש הוא יסוד כל התורה. אלא על פרטי הבריאה קשה ליה. שמא טעם גילה הקב"ה מה שנברא ביום א' וביום ב' וביום ג' וכל פרטי הבריאה. ומתרץ שהאריכה התורה לבאר כל פרטי הבריאה דבר יום ביומו כדי שלא יהו מונין לישראל וכו'. כי אילו לא נאמר אלא דרך כלל כי ברא ה' את השמים ואת הארץ וכל אשר בם היה מקום לטעות ולומר שלא נקרא הכל על שמו אלא מצד בריאות ההיולי הראשון. אבל ממה שהזכיר גם פרטי הבריאה על שמו יתברך כדבר יום ביומו. מזה נתברר היטיב שגם כל בריאת הפרטים היה מאותו יתברך. ונ"מ מזה לסתום פי המונים את ישראל לומר לסטים אתם וכאמור: (וגם) מזה שהזכירה בתורה את כל הדורות היינו מה ששם הקב"ה הכל תחת רגלי אדם הראשון, והכניסו לג"ע, וגרשו בחטאו, ועונש דור המבול בחטאם, ולא נמלט רק הכל תחת נח ובניו. וגם זרעו נתפזרו בארצות בחטאם, ותפסו להם המקומות שנזדמנו להם. הוא ג"כ כדי לבטל טענת לסטים אתם. שמכל הסיפור נראה שמן הראוי כשיחטאו יגורשו ויבואו תחתם גוי צדיק. וכ"ש שזרע כנען המקולל ראוי שיגורש ממקום הנבחר ויבא תחתיו גוי צדיק נבחר. וכן כיוצא בזה נתפרסם השגחת ה' בארץ גם בסיפור האבות אשר עשה עמם נפלאות בקרב הארץ ולא הניח לאיש לעשקם (נזר הקודש):

ג  [עריכה]

שלא יאמרו מיכאל היה מותח בדרומו כו'. נקט דרום וצפון ולא מזרח ומערב. אמינא דה"ט דידוע דמיכאל הוא שר החסד ומשמרתו בדרום, וגבריאל הוא שר הגבורה ומשמרתו בצפון. על כן נקט צפון ודרום כל אחד לפי משמרתו שנתמנה עליו מפי הבורא ית"ש (ספר נפתלי שבע רצון):

ד  [עריכה]

ושמו של משיח. אין להקשות איך כלל זה בלשון בריאה דהא בשם לא שייך בריאה אלא קריאה, שכיון דברובא שייך בריאה לא חש להוציא זה מן הכלל (יפה תואר). והמעריך תירץ כי שמו של משיח זהו נשמתו, כמו ותקראנה לו השכנות שם (רות ד יז), ושם עולם אתן לו (ישעיה נו ה). וזהו שמו של משיח הנזכר במדרשים עכ"ל. ויש שתירצו דלשון בריאה שייך על הפעולה שיעשה על ידיו שיינן ויקיץ ישיני עפר:

·
מעבר לתחילת הדף