משך חכמה/שמות/לא

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

משך חכמה שמות לא

יא

ואת שמן המשחה ואת קטרת הסמים לקדש כו'. נראה למ"ד בריש יומא, דכל שנאמר בו קח לך היה משל משה, א"כ שמן המשחה וקטורת היה משל משה, לכן אמר שלא יעשו לצורך משה, ומשה ימסרם לצבור אחר זה כשהן מפוטמים, רק משה ימסור הבשמים והסממנים לצבור והם יעשו לקדש.

והנה בגמרא דילן אמר דמחציתו של קנמון בשם ר"ן והיה בא לחצאין מפני ההכרעות, אמנם בירוש' שקלים פ"ו ה"א מפרש דמחציתו של משקל מר דרור שהיה חמש מאות ולא היה קנמון בשם בכולו רק ר"ן, יעוין במהר"א פולדא שם. ונראה דלזה המ"ד יתכן, דשניהם אמת, דקנמון בשם היה ת"ק שקלים, רק דר"ן היה של משה, והר"ן השניים היה משל צבור. ולפ"ז לא היה במשקל הסממנים רק ר"ן משל צבור ואלף ות"ק משל משה, נמצא דשל צבור היה חלק הששית מכל המשקל, ואולי משום, דהמשכן כן הארון ושני מזבחות ושולחן ומנורה וכיור שמשחם היו ששה דברים, (היינו שני מזבחות בחדא) ונשאר לדורות למשוח רק הכהנים בלבד, שזה ג"כ חלק ששית, לכן חלק ששית בא משל צבור, ואלף ות"ק מנים היו משל משה ור"ן משל צבור, שממנו משחו לדורות. ודו"ק היטב.

יד

ושמרתם את השבת כי קדש היא לכם מחלליה מות יומת כי כל העושה בה מלאכה ונכרתה הנפש ההיא. הזרות מבואר, שתולה החמור בקל ולכן הוציאו שמואל בשבת דף ע' למדרשיה אשוגג ומות יומת בחטאות, ולכן אמר מות יומת כי כל העושה בה מלאכה ונכרתה, שכלל גדול הוא כל דבר שחייבין על זדונו כרת חייבין על שגגתו חטאת וז"ב. אך פשטא דקרא נראה דאמר, דלא יהיה לפלא, הלא השבת גופיה נדחית מפני פקוח נפש אחת מישראל, והרי היא קלה אף מפני ספק פקוח נפשו של אדם ומי שעובר על השבת נהרג ונסקל, אכן באמת קדושת השבת נדחית מפני נפשו של ישראל, כי אם אין ישראל ליכא שבת בעולם ומי יעידו על שביתות השם ממעשיו ועל קדמותו בעולם, אכן אם הישראלי לא שמר את השבת הוא גרוע ונבזה אף מן הבהמה ונסקל וזה כפרתו, כי גם אם אינו נסקל נפשו נכרתת מן הקשר האמיץ אשר קשורה כנסת ישראל בד' ובתורתו ומיתתו טובה גדולה לו וכמאמרם ז"ל כל המומתין מתודין מיתתי תהא כפרה על העון הזה עיי"ש. וזה שאמר ושמרתם את השבת כי קדש היא לכם היינו שהיא נתונה לכם ואתם העיקר והיא הטפילה לכם [וכן דריש רנב"י יומא פ"ה ובמכילתא] ועושין כל צרכיהם בחולי שיש בו סכנה בשבת, כי אם אין ישראל מי המה המקדשים אותה, ואעפ"כ מחלליה מות יומת, כי המחללה הוא נשפל ממעלתו וחלל ברית קודש שהיה בינו ובין השם, כי כל העושה בה מלאכה ונכרתה הנפש ההיא מקרב עמיה, א"כ הוא לאו בר קיימא הוא ומיתתו טובה גדולה לו.

ופוק חזי כי בכל חייבי מיתות, רובם עריות, ע"ז רציחה, שבכולם אין מתרפאין מהם, לכן לא הזכיר זה הענין רק בשבת, וגדולה מזה מצאנו לראב"ש שהרודף לחלל שבת מצילין אותו בנפשו אעפ"י שהרודף אחריו וההורגו יחלל שבת בהריגתו, היינו שזה הרודף לחלל שבת הוא רודף לחלל במרד ובמעל ולשקר בעדות שמו הגדול יתברך, אבל ההורגו הוא מחלל שבת כדי לקדש שמו יתברך, וחלול שבת אינו רק הזדון והשקר בעדותו של השי"ת, ולכן שבת לחולה הוא כחול לכל דבר שהוא כדי שיתקדש שמו יתברך ע"י ישראל הם המקדישים הם המעריצים שמו יתברך ומודיעים בעולם קדמותו והשגחתו והמציאו הנבראים במכוון. ואולי פירושו דקרא לראב"ש מחלליה, היינו מי שרודף לחלל השבת מות יומת כדי שלא יחלל השבת, דבעושה מלאכה כתיב אחרי כן כל העושה בו מלאכה יומת. ועיין תוס' סנהדרין דף ע"ח ע"א ודו"ק.

טז

ושמרו בני ישראל את השבת לעשות את השבת לדורותם וכו'. הנה לשון עשייה על השבת שהוא על העדר המלאכה ובטול העשייה זר קצת, ועיין במכילתא ודריש ר' אליעזר לעשות את השבת, היינו כמו ביום השבת. ופירושו לקיים את שמירת השבת גם מילה שהיא לדורותם ברית עולם ביני ובין בנ"י אות היא לעולם, שאות וברית לדורותם נאמר במילה פ' לך. וכזה דריש גם רנב"י בריש פרק ר"א דמילה יעו"ש. ובזה א"ש מה דקאמר קודם בלשון נוכח ושמרתם, וכאן בלשון נסתר ושמרו כו' ביני ובין בנ"י לדורותם הכל בלשון נסתר, כי על מילה קאי, ואותן שנולדו במדבר לא נמולו כי לא נשבה להן רוח צפונית לכן אינו אומר בלשון נוכח, כי הנוכחים לא נמולו, יעוין ריש פרק הערל ודו"ק שם ברש"י ובתוס'. ואכמ"ל.

והנה ביתרו נאמר ששת ימים תעבוד ועשית כל כו' ויום השביעי שבת לד' אלקיך, ובתשא ובויקהל נאמר ששת ימים יעשה מלאכה, תעשה מלאכה, ופירשו רז"ל במכילתא בזמן שעושין רצונו של מקום מלאכתן נעשה ע"י אחרים כו'. וזה מדוקדק, דבתשא ובויקהל נאמר יהיה לכם קדש, קדש היא לכם, וזה כמו שאמרו שהשבת מוספת קדושה לישראל, ובזמן שעושין רצונו של מקום והשבת מוספת קדושה לישראל לכן מלאכתן נעשה ע"י אחרים, לא כן ביתרו לא נאמר קדש בשבת, וזהו בזמן שאין עושין רצונו של מקום לכן כתיב תעבוד כו'. ועיין ירושלמי פרק ואלו קשרים ודו"ק.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.