הטור הארוך/שמות/לא

הטור הארוך שמות לא

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ב

ראה קראתי בשם בצלאל. וכן אמר משה לישראל ראו קרא ה' בשם בשביל שישראל היו במצרים פרוכים בעבודת חומר ולבנים ולא למדו מלאכת כסף וזהב ואבנים טובות ולכך הי' פלא שימצא בהם אדם חכם גדול בכסף ובזהב ובחרושת אבן וחושב ורוקם ואורג כי אף בלומדים לפני חכמים לא ימצא בהם בקי בכל האומניות כולם ועוד שהי' חכם גדול בתבונה ובדעת להבין סוד המשכן ובכל כליו למה ציוו ולמה ירמזו ולכך אמר בזה הלשון לשון תימה ורבותינו דרשו שהראה הקב"ה למשה ספרו של אדם הראשון ואמר לו כל אחד התקנתיו ואף בצלאל מאותו שעה התקנתיו. וי"מ ראה כלומר בעיני נראה שהוא טוב ראה גם אתה אם ישר בעיניך וכן אמר משה לישראל ראו קרא השם בעיניו ובעיני הוא טוב ראו גם אתם אם ישר בעיניכם:

י

ואת בגדי השרד. פירש"י בגדים שמכסים בהם הכלים בשעת המסעות ושרד פי' שהיו עשויים נקבים נקבים וכת' הרמב"ן ואינו הגון שיהי' בגד המכסה עשוי נקבים אלא הוא לשון שריד בעבור שהוא עשוי ממין אחד לבדו. ומ"מ על עיקר פירש"י קשה לי כי אינו נכון שיאמר הקב"ה שיעשו בגדי השרד ולא יבאר לו כמה יהיו שנים או מאה וכמה אורכם ורוחבם ולמה יעשו ואין הענין מובן כלל בדבור הזה ועוד שמזכי' אותם לעולם קודם בגדי אהרן ועוד מה טעם לשרת בקודש כי לשון שירות שייך לומר על הקרבנות לשרת בקודש כמו או בגשתם אל המזבח לשרת ולא על עבודת חוץ ומשא ועוד כתיב ועשו כל אשר צויתיך את אהל מועד וגו' ואת בגדי השרד ולא מצינו שציוהו תחלה על בגדי השרד כלל. ומדברי רבותינו נראה כי בגדי שרד הם בגדי כהונה עצמן ופי' בגדי השרד בגדי הייחוד פי' שנתייחד בלבישתם אחד העם הגדול מאחיו וכן ובשרידים אשר ה' קורא מן פליט ושריד ורומז בזה שלא ילבשם רק יחיד בדורו אהרן בחייו ואחריו הכהן הגדול אחריו וכן קורא לעולם לבגדי אהרן דרך כבוד כדכתי' לכבוד ולתפארת את ציץ נזר הקודש ועל כן קראם בגדי השרד בגדי מלכות וזה טעם את בגדי השרד לשרת בקודש ואת בגדי הקדש לאהרן הכהן ששב לבאר שהם לאהרן הכהן ומה שאמר בכאן את בגדי השרד ואת בגדי הקודש פירושו שהם בגדי מעלות בגדי השרד ובגדי הקדש להגיד שלא ילבשם רק אחד העם בבואו לשרת בקודש ומפני שלא הזכיר כאן לשרת בקודש הוסיף לבאר שהם בגדי שרד ובגדי קודש ומה שאומר בפרשת ואלה פקודי המשכן ומן התכלת והארגמן ותולעת השני עשו בגדי שרד ולא הזכיר שש בעבור שנותן חשבון מה עשו בכסף ובזהב ובכל מה שהביאו נדבה ואמר שעשו מן התכלת והארגמן ותולעת שני בגדי שרד לא הוסיף ולא גרע ולא הזכיר שש כי אינו חשוב ואולי הביאו ממנו הרבה והותר:

יג

אך את שבתותי תשמורו. פי' שבתותי הרבה לכל שבתות השנה. ורש"י פי' אך מיעוטא הוא למעט שבת ממלאכת המשכן. והקשה הרמב"ן דאדרבה לפי מעוט אכין ורקין ימעט בשמירת שבת כי המעוט בכל מקום ימעט בדבר המצווה בו ואם תדרוש המעוט בענין מלאכת המשכן יהיה מותר לעשותה בשבת. אלא המעוט הזה למילה ולפקוח נפש וכיוצא בהן שהן דוחין את השבת ומלאכת המשכן שאינה דוחה שבת מפני שהזהיר בשבת בכאן. ועל דרך הפשט יש לפרשו תעשו מלאכ' אוהל מוע' אבל שבתותי תשמרו לעול':

יח

ויתן אל משה. כתב הרמב"ן נמשך לפניו על אלהים הנזכר בסוף הפסוק ויתן אלהים אל משה וכאשר הזכיר בדבור וידבר אלהים כל הדברים האלה ובמעשה ובמכתב והלוחות מעשה אלהים המה והמכתב מכתב אלהים וכן בנתינה ויתן אלהים אל משה:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.