משך חכמה/שמות/ל

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

משך חכמה שמות ל

א

ועשית מזבח מקטר קטרת וכו'. הראב"ע נתקשה מדוע לא נכתב צווי עשית מזבח הקטרת רק אחרי כלות פרשת המשכן ומלואים. והעיקר כי כל הצווים כמו הארון אם אין ארון אין מניחים לוחות, וכן בלא מזבח אין מקריבין עולת תמיד, וכן בלא בגדים אין כהן רשאי לעבוד, ובלא מנורה אינו רשאי להדליק נרות, ובלא שולחן אין מניחין לחם הפנים, אבל מזבח מקטר קטרת שעיקרו לכך [שהכפרות שבאין ביוהכ"פ אינו רק לכפר טומאת מקדש וקדשיו, ואין צורך לכך רק אם יהיה בהמ"ק ועבודה, אבל לא באו לכפר דברים הנצרכים כפרה בלא בהמ"ק, וכן קיי"ל דנתנין בפנים שנתנן בחוץ כיפר אלא שהבשר אינו נאכל, ובלא"ה חטאות הפנימים נשרפין ולענין אימורים פירשתי בחידושי ואכ"מ], הלא קיי"ל דהקטרת נקטר אף אם אין מזבח וכמו דאמר רב בזבחים דף נ"ט דמזבח שנעקר מקטירין קטרת במקומו, ואינו רק למצוה, ולכך כתיב בתר דהשלים כל הדינים מן הכלים והבנינים המוכרחים להשראת הכבוד במשכן הקדוש, ולהורות דאין זה רק מצוה בפני עצמה ודו"ק. ובזה מכוון הפסוק מלכים ט' והקטיר אתו אשר לפני ד' דאין טעון מזבח רק מקומו כשר להקטיר.

ט

לא תעלו עליו קטרת זרה כו' ומנחה ונסך כו'. הוא לרמז דיש נסכין שמזלפין על גבי האישים וכדאמר שמואל בזבחים דף צ"א והוי כאילו כתיב לא תעלו מנחה ונסך ר"ל, זה המתנדב יין שמזלפין ע"ג האישים שהוא הקטרה. ולכן כללו בהלאו דלא תעלו עליו ואחר כך מיירי בנסכים שנותן לספלים, אמר עליו לא תסכו ודו"ק.

י

וכפר אהרן על קרנותיו כו' יכפר עליו. תנא ביה קרא דמזבח שנעקר מקטירין במקומו, אבל דמים לא (זבחים נ"ט). ולכן תנא בדמים דבזה מעכב המזבח שדוקא עליו יכפר, אבל קטורת סגי במקומו של מזבח ודו"ק.

כפר אהרן על קרנותיו אחת בשנה כו'. הנה אצל אהרון וב"ד במדבר לא הי' יכול להיות פר העלם דבר אהרון אינו מופלא לגבי משה, והוראה דיליה לאו כלום הוא (הוריות דף ז') וב"ד אינן מופלין לגבי משה הוראתם על הצבור בלא משה לאו מידי, ולכן אמר וכפר אהרן על קרנותיו אחת בשנה, שאין כפרה זו אצל אהרן רק אחת בשנה, אבל מדם חטאת הכפורים יכפר עליו לדורותיכם רק אחת בשנה, זה עליו, שבע מתנות שהן על גגו של מזבח הזהב שגם לדורות אין זה רק אחת בשנה, שבפר כהן משיח וציבור אין שם הזי' על גגו של מזבח, ולכן מה שמכפר עליו אין זה רק אחת בשנה ודו"ק.

מדם חטאת הכפורים אחת בשנה כו' קדש קדשים הוא לד'. הנה לא הזכיר מתן פר כהן משיח ופר העדה בהעלם דבר שאינו רק במקדש. ראב"ע. ויתכן דאמרו בזבחים דף מ"ב תנא דבי ר"י מפני מה נאמרה פרכת הקודש בפר כהן משיח ולא נאמר בפר של צבור, משל למלך בו"ד שסרחה עליו מדינה אם מעוטה סרחה פמליא שלו מתקיימת אם רובה סרחה אין פמליא שלו מתקיימת כו' ה"נ, כיון דרוב הצבור סרחו כביכול אין כאן קדושה, ונמצא דכשחטאו הצבור בהעלם דבר אין כביכול הקדושה על המשכן, וכי חטא הכהן המשיח בהעלם דבר ודאי דנסתלקה קדושה מן הכהן המשיח, לכן אמר אחת בשנה יכפר עליו כו' אימתי בזמן שהוא קדש קדשים לד', פירוש בשעה ששורה הקדושה על המזבח, דבעת שהצבור חוטאין כביכול נסתלק הקדושה מהפרכת וכש"כ מהמזבח, וכן בשעה שאהרן הוא הכהן המשיח [שהוא במקום אהרן] הוא קודש קדשים כמו שכתוב בדברי הימים כ"ג ויבדל אהרן להקדישו קודש קדשים הוא ובניו עד עולם כו', אבל בזמן שנסתלק הקדושה מאהרון המשיח או מהמזבח, אז יש מתנות על המזבח, אולם בזמן שקדש קדשים כו' אז אין מתן דם עליו רק אחת בשנה ודו"ק. ובאמת באהרן לא הי' יכול העלם הוראה דהוראתו וב"ד אינו כלום כ"ז שמשה קיים.

קדש קדשים הוא לד'. במזבח החיצון בפסוק ל"ז כתיב והיה המזבח קדש קדשים ולא כתיב לד', והענין עפ"י מה דפירש במאור פ"ד דעכו"ם דאבני מזבח היו יוצאין לחולין כיון שבאו בה פריצים וחללוה, אבל כלי שרת לא נפקי לחולין ע"י פריצים כמו בימי אחז יעו"ש, ובזבחים דף כ"ז אמר, דמזבח חיצון הוי רצפה ומזבח הזהב הוי כלי שרת יעו"ש לכן לא נפק לחולין אף ע"י פריצים, לכן אמר ק"ק הוא לד', אולם במזבח החיצון דמתחלל ע"י פריצים לא כתיב בו לד'. וכי"ב אמר קדושין דף נ"ג דכתיב בי' קודש ולא כתיב בי' לד' יעו"ש היטב. וכי"ב אמרו בסוף פ"ק דתמורה דקדשי בה"ב כתיב קרבן ד' ולא קרבן לד' יעו"ש.

פרשת כי תשא

יח

ועשית כיור כו' ונתת אותו כו' ונתת שמה מים היה צ"ל ונתת בו מים, והעיקר דכל כלי שרת ראוין לקדש מהן ידים ורגלים וכמו שאמרו פ"ב דזבחים דף כ"ב, רק הקידוש צ"ל במקום הזה, מקום שבין אהמ"ע ובין המזבח, ובין המזבח משוך קימעה כלפי דרום, וזהו שאמרו בירו' פרק טרף בקלפי סוף הלכה ה' מתניתא פליגא הכיור והכן מעכבין פתר לה מקומן מעכבים, פירוש שאין מקדשין ידים ורגלים רק במקום הזה, ולכ"כ ונתת שמה מים שזה היה מעכב אף אם אין המים נתונים בכיור, ודו"ק. וכ"כ בעשיי' בפקודי ויתן שמה מים כו'.

יט

ורחצו אהרן ובניו ממנו את ידיהם ואת רגליהם בבת אחת היה מקדש ידיו ורגליו. בשו"ת שער אפרים סי' מ"ח הקשה מהא דמגילה אי הוה כתב את יום י"ד וט"ו כדקאמרת השתא דכתיב ואת כו' אתא את ופסיק. ועיין מרובה דף ס"ה בזה. והנ"ל עפ"י מה ששנינו בספרי פרשת קורח פסקא קט"ז שאכילת קדשים כעבודה למיטען קידוש ידיו, אי מה להלן קידוש ידיו ורגליו אף כאן ידיו ורגליו, אמרת מקום שצריך ידיו ורגליו כו' מקום שאינו צריך אלא ידיו מקדש ידיו, ולכן אמר ירחצו ממנו אהרן ובניו את ידיהם, בין לקידוש לעבודה בין לקידוש לאכילה, ואת רגליהם לעבודה, ולכן פסיק קרא. ועיין פ"ק דבכורות דף ו' ורבנן איידי דהא קדושת הגוף והא קדושת דמים פסיק להו והדר ערביה ודו"ק. ודע, דדוקא אכילת קדשים במתנות כהונה בעי קידוש ידים מן התורה, אבל לא אכילת קדשים לבעלים ישראל, דזה רק מתקנת שלמה כדאמר בפ"ק דשבת, והבן.

לא

ואל בני ישראל תדבר לאמר שמן משחת קודש יהיה זה לי לדורותיכם. נראה דכוונתו על מי שיכול להמשך לדורות, אבל במי שאינו יכול להיות נמשך גדולתו לדורות בזה אינו נמשח בשמן המשחה, ומש"ה אין מושחין אלא מלכי בית דוד בלבד, דמלכי ישראל אין יכולת להמשך מלכותן לדורות, וכמו שכתב רבינו משה בהלכות מלכים דרק עד ארבעה דורות כמו ביהוא. ולכך שאול נמשח משמן המשחה (עיין רש"י ותוספות כריתות) דהיה מלכותו נמשכת לדורות לולא חטא בגלגל כמו שאמר שמואל שם, לכן מי שיכול להמשך גדולתו לדורות זה נמשח בשה"מ. ועי' היטב בכריתות ובירו' שקלים ודו"ק.

לב

קדש הוא קדש יהיה לכם, פירוש אף בשעה שהוא לכם ג"כ בקדושתו קאי, וכמו דאמרו בכריתות דכה"ג שנטל משמן המשחה שע"ג ראשו ונתן על בני מעיו שחייב יעו"ש דמפיק משמן משחת אלדיו עליו.

לד

ויאמר ד' אל משה כו' הנה בשמן המשחה כתיב לאמר אעפ"י שלא הוכשר רק בשמן שעשה משה לבד ובקטרת שהוא לדורות לא כתוב לאמר. ונראה דמעלה עשן היה צריך להיות בקטרת בכל יום כמו דכתיב באחרי כי בענן אראה על הכפורת וכסה ענן הקטרת ולא ימות כו', ובקטרת שהקטיר משה בז' ימי המלואים לא היה מעלה עשן, שעדיין לא נראה הכבוד על הכפרת שבכל יום הקימו ופרקו, ולא היה עליו רק קדושת במה כמו שכתבו תוספות בע"ז ל"ד לכן לא כתוב לאמר, היינו שלדורות יהיו צריכים מעלה עשן מה שלא הוזכר עכשיו. ועיין יומא דף נ"ג ובתוספות ישנים שם ובמל"מ ודו"ק.

כז

ואת השולחן ואת כל כליו ואת המנורה ואת כליה ולהלן גבי עשייה כתוב במנורה כל כליה. ובשולחן כתוב ואת כליו. נראה דהכלים של המנורה היו הרבה גביעים כפתורים ופרחים ונרות ומחתותי' ומלקחי' אבל רובם היו קבועים במנורה עצמה בגופה (ובנרות פליגי מנחות פ"ח) ולכן בעשיית מנורה כתוב כל כליה ובשולחן ואת כליו, שכלי המנורה היו מרובין משל שולחן אם נחשוב גם המחוברין למנורה, אבל במשיחה הלא כלי השולחן שאינן קבועין בשולחן כלל היו רבים מכלי המנורה שאינן קבועין ובמנורה הקבועים במנורה נתקדשו במשיחת המנורה עצמה נתקדשו גביעיה כפתורי' ופרחיה ונרותיה לא כן בשולחן שכולן קערותיו וכפותיו וקשותיו ומנקיותיו לא היו קבועין בשולחן והיו צריכים משיחה לעצמן כל כלי (וכמו בגדי אהרן), לכן המה הרבים מכלי המנורה שאינן קבועין בה לכן כתוב ואת השולחן ואת כל כליו ובמנורה רק ואת כליה ופשוט.

לד

קח לך סמים. אמרו כו' קח לך משלך יעוי' ריש יומא דף ג' ובויקהל אמר והנשאם הביאו כו' ואת הבשם ואת השמן למאור ולשמן המשחה ולקטרת כו' ולא נזכר שהם הביאו למשה, ונראה עפ"י מה דדריש פרק יוהכ"פ נשאם ממש שהם העננים שהביאו ברדת המן והמן היה בזכות משה כמו שאמרו בתענית (פ"א) לכן הוי כמו שלקח משל עצמו ודו"ק.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.