הרחב דבר/שמות/לא

הרחב דבר שמות לא

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

והכי פירש״י בפשיטות בשבועות דט״ו ב׳ על הא דאיתא אין בנין בהמ״ק דוחה יו״ט כדאיתא ביבמות ד״ו יכול יהא בנין בהמ״ק דוחה שבת ת״ל את שבתותי תשמרו ומקדשי תיראו. ואל תתמה מהא דביבמות שקול וטרי ע״ז הברייתא משבת בראשית. דהתם מדייק לשון התנא דנקיט שבת ולא יו״ט אלמא דגם בש״ב בעינן דרשה זו. אבל ודאי קרא אתי גם ליו״ט דנכלל בלשון שבתותי:

ובתשב״ץ ח״ג ענין מ״ג כ׳ בשם תשובת הגאוני׳ דמזה המקרא למדו חז״ל דהמחלל שבת כאלו עובד עבודת כוכבים. והנה כ׳ שם התשב״ץ בשם בעל העיטור דהא דהמחלל שבת ה״ה כעובד עבודת כוכבים אינו אלא בעבודת קרקעות. וכן הביא הב״י אה״ע סימן מ״ד. ותמה אני אם בעל העיטור ס״ל כהגאונים דלמדו חז״ל מזה המקרא כי אות היא וגו׳ א״כ מאי נ״מ בין עבודת קרקע לשארי מלאכות. אלא נראה דבעה״ע ס״ל דחז״ל למדו מדכתיב בפ׳ משפטים ששת ימים תעשה מעשיך וביום השביעי תשבת למען ינוח וגו׳ ובכל אשר אמרתי אליכם תשמרו ושם אלהים אחרים לא תזכירו . למדנו מזה דשביתת שבת ה״ז כעובד עבודת כוכבים וכופר בכל המצות שבתורה. והנה שמעתי מהרב הגאון מוהר״ר בצלאל הכהן זצ״ל מו״ץ מווילנא. דלדעת המכילתא דקאי לענין שביעית דאע״ג דמוזהרים בלי שבת משום שביעית מ״מ מוזהרים ג״כ משום שבת. הרבותא זו אינו אלא בעבודת קרקע דבל״ז אסור משום שביעית. אבל בשארי מלאכות לא הי׳ עולה עה״ד לפטור בשבת משום שביעית. מעתה מתיישב דעת בעל העיטור דדוקא בעבודת קרקע הכי הוא. אבל דעת הגאונים אינו כן. ומי שאינו משמרו כ״ז כעובד עבודת כוכבים. וחתני הרב הג׳ מ׳ חיים הלוי אומר שהוא עפ״י הירושלמי נדרים ספ״ג בתורה ובנביאים ובכתובים מצינו שהשבת שקולה כנגד כה״מ שבתורה. בתורה דכתיב עד אנה מאנתם לשמור מצותי ותורתי וכתיב ראו כי ה׳ נתן לכם השבת וגו׳. ה״ז קורא העדר שמירת שבת כמו שעובר ע״כ התורה. וכלשון דכתיב בעבודת כוכבים וכי תשגו ולא תעשו את כל המצות האלה ולא דמי להא דאיתא בשבועות דל״ב שקולה מצות ציצית ככל המצות שבתורה. דהתם אינו מדבר בהעדר העשי׳ שיהא שקול כאלו עובר ע״כ המצות משא״כ בשבת דכתיב בהעדר השמירה שהוא מיאון לשמור מצות ותורות כמו ע״ז:

וזה שא״צ לעמל נקרא ג״כ מתנה כמבואר בלשון חז״ל ברבה פ׳ יתרו עלית למרום שבית שבי לקחת מתנות. יכול בשביה ת״ל לקחת אי במקח יכול בכסף ת״ל מתנות. והכונה בזה שקראו מקח ומתנה וסתרי אהדדי אלא משום שאפשר לקנות חפץ בשכר עמל ויגיעה ונקרא ג״כ מקח אבל רוב הקניות הוא בכסף. ואמר שהתורה בא במקח יכול בדרך רוב המקחים שהוא בכסף ת״ל מתנות שבא שלא במחיר אבל מכ״מ התורה בא במקח אלא שלא כרוב הקניות אלא בעמל ויגיעה. אבל למשה ניתנה מאותו יום במתנה:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.