משך חכמה/בראשית/יב
א[עריכה | עריכת קוד מקור]
אל הארץ אשר אראך. יתכן לפרש כי צווהו לילך לארץ מקום המיועד לעבודה ולקרבנות ששם הקריבו אדה"ר ונח קרבנותיהם ושם יפרסם אלקות ויקדיש שמו בשחוט בנו ויראה את הכחות הטמונים בסתר לבבו אשר מצא נאמן לפניו וזה שאמר אראך פועל יוצא שיראה את הטמון בלב אברהם לאחרים וכמו שאמר המלאך כי עתה ידעתי כו' והנה לפ"ז אברהם יתראה ויהיה הנראה לאחרים ודו"ק:
ג[עריכה | עריכת קוד מקור]
ואברכה מברכיך ומקללך אאור. פירוש כי המברכים אם יברכם השם יהיה סיבה שיברכו את אברהם ולאחר ברכת השי"ת יתוספו המברכים והמקלל לאחר שיאור אותו השי"ת הלא לא יהיה שום איש מקלל את אברם בראותו כי השי"ת מעניש המקלל לכן הקדים המקלל לקללת השי"ת אותו והבן:
ד[עריכה | עריכת קוד מקור]
וילך אתו לוט. קודם ביאתו לארץ ישראל היה לו לוט חבר ורע ולכך כתוב אתו וכשהיו בארץ ישראל וראה ד' פעמים נתקדש בקדושה יתירה עד כי היה לוט רחוק הרבה ממנו ולכך כתיב ויעל אברם ממצרים כו' ולוט עמו דרק לוט מצד בחינתו הלך אתו כחבר ורע ולכך נאמר וגם ללוט ההולך את אברם כי הוא לא הבין גודל השגתו ומעלתו והבן:
ה[עריכה | עריכת קוד מקור]
ויקח אברם וכו'. מהו ויקח אלא אמשיך לה במילי אוחרי בגין דלית ליה רשות לבר נש למפיק איתתא למיהך בארעא אוחרא בלא רעותא דילה. (זוה"ק פ' לך) וצ"ע הא לארץ ישראל מצוה וכופה האיש את אשתו לעלות ואז ג"כ היתה ישיבת א"י מצוה וכמו דאיתא ביבמות דף ס"ד זכר לדבר ויהי מקץ עשר שנים כו' שאין ישיבת חו"ל מן המנין עיי"ש ומכאן סעד לשיטת יש מי שאומר שהובא בשו"ע סימן ע"ה סעיף ה' ודו"ק: ויתכן דרק אברהם היה מצווה לך לך לכן שרה לא היתה מצווה לכן לא היה יכול לכוף אותה.
ואולי כפי מה שדרשו בב"ב שאברהם קנה הארץ בהילוך על מקרא קום התהלך בארץ א"כ לא היתה עדיין ישיבת ארץ ישראל מצוה דעוד לא החזיק בה ואכמ"ל:
ז[עריכה | עריכת קוד מקור]
ויבן שם מזבח לד' הנראה אליו. הענין הוא עפ"י מה שכתוב ומבשרי אחזה אלקי והוא לדעתי כי הנפש עצמו משכיל רוחני משיג אמיתת השי"ת מציאותו ומוראו וכבודו רק בשביל שמלובש בחומר גס מסך מבדיל חוצץ בינו לאביו שבשמים נחוץ לנו התורה שהיא כלי המחזה (מיקראסקאפ) לזכך החומר ולהסיר מלבושיו הצואים עד כי ישוב כמו טרם הולדו. [וזה מאמרם ז"ל משחרב בהמ"ק מחיצה של ברזל מפסקת בין ישראל לאביהם שבשמים והכוונה מחיצת החומריי אשר יפסיק בין זוהר השגחתו באספקלריא המאירה לישראל] וא"כ הנראה כי זה ביכולת החומר להזדכך עד אשר לא מפסיק בין זוהר אשנבי הרוחני לבלי לחצוץ בהשכלתו אבל לראות יותר מאשר יראה המשכיל בהיותו במציאותו בעצמו בלא לבוש הגשמי זה אינו באפשרי לכן אמר כי לא כן כי כאשר יש כלי הבטה וכלי המחזה אשר יגדילו חוש הראות אלף פעמים כפי היותו כן יש בכח השלם האלדי לזכך את החומר עד כי ישוב למחזה מלוטשה ובהירה מגדלת עיני הנפש אלף פעמים לאין מספר שתראה מראות אלקים וזה ומבשרי מן הבשר הוא החומר הגס [ככתוב לב בשר עיני בשר] אחזה כמו ע"י מחזה מגדלת אלקי ולכן אמר אחזה ולא אראה והוא ביאור ורעיון יקר וזה נמצא כי דבר אלקים שמענו גם לנחש גם לדג ומתייחס לקול אלקים. הוא השגת חפץ השם ורצונו בנמצא זה השומע בפרט אך ראות כבוד אלקים לא מצאנו בנבראים הפחותים. ואדם הראשון קודם החטא היה חומר זך ובהיר ודק אשר לא חצץ מאומה בינו למראה כבוד ד' לכן הלך ערום כי המשכיל הרוחני בל יצטרך לכסות בשר הערוה ושוה לו למקום הנחת תפילין כי לא היתה לו שום תאוה וענין רע. אך כאשר אכל מעץ הדעת נתהפך לחומר גס מובדל מאמיתת השגתו והתקרבות אלקים וחומרו חצץ בכוחות רעים מולידים התאוה והכעס, נקימה, דמיונות כוזבים. [וזה כוונה שניה במאמרם ז"ל ק"ל שנה היה מוליד רוחות ושידים] לכן ידעו כי ערומים הם ויתבוששו כי עתה היתה המקום לבשר ערוה, ולכן כתיב וישמעו את קול ד' אלקים, רק שמעו קולו ולא ראו כבוד ד' ויקרא ד' איכה ויאמר את קולך שמעתי בגן היינו שמעתי ולא ראיתי כבודך ואירא כי עירום אנכי היינו שחומרי חוצץ ומפסיק ביני לך אבי שבשמים.
והנה מן אז לא מצאנו רק ויאמר ד' אבל לא וירא ד' רק כשבא אברהם לארץ ישראל אז הזדכך חומרו עד כי שב כאדם קודם החטא וזה הוא וירא ד' אל אברהם ויאמר היינו שמתחילה ראה אותו וזה כונת הפסוק פה ויבן שם מזבח לד' הנראה אליו היינו שראה אותו קודם האמירה, שלא חצץ החומר מאומה וכן כוונת הפסוק וארא אל אברהם יצחק ויעקב וכן תמצא אצל כל אחד מהאבות וירא אליו ד' ודו"ק היטב:
ח[עריכה | עריכת קוד מקור]
ויעתק משם ההרה. פעל יוצא כמו ויסע משה את ישראל. "שהעתיק האהל" ראב"ע ויתכן כי קאי על המזבח שהעתיקו מאילון מורה לבית אל ושם בנה אותו מהאבנים שהיו כבר ורמז לבניו שבתחלת ביאתם לארץ יקפלו האבנים מירדן ויבנו מזבח אח"ז קפלום ובאו ולנו בגלגל כדתנן סוטה דף ל"ו ע"א עיי"ש ודו"ק שם במשנה שהאבנים מאילון מורה קפלו ונטלום והביאום לגלגל יעו"ש:
טז[עריכה | עריכת קוד מקור]
ויהי לו צאן ובקר וכו'. פרט כל אלו להודיע כי לא חשב להשתקע במצרים לכן לא קנה סוסים שלא יניחו המצרים סוס להוציא ויוכרח למכור אותם.
יז[עריכה | עריכת קוד מקור]
וינגע וכו' נגעים גדולים ואת ביתו. אנשי ביתו ת"א והוא כדאמרו בפרק שבועות הדינין דאיהו בהכרת ואינהו בדין קל כן היה פרעה בנגעים גדולים ואנשי ביתו בנגעים שאינן גדולים: