משך חכמה/בראשית/יג
ד[עריכה]
אל מקום המזבח כו'. נראה דאמרו מנחות דף יו"ד אי כתב רחמנא על דם האשם כו' נתקנח לא כתב רחמנא על מקום כו'. לכן הדבר מובן שהמקום שבנה אברהם מזבח בהלכו משם עבדו הגוים לעצביהם א"כ המזבח נאסר וכמו שגנזו אבני המזבח ששקצום מלכי יוון (עו"ג דף נ"ב ב'). אבל המקום המחובר לא נאסר שכתוב על ההרים כו' ולא ההרים עצמן כיון שאין בהן תפיסת ידי אדם לכן כתוב אל מקום המזבח שרק המקום נשאר בקדושתו.
ובזה יבואר מה שדרשו על מקרא עד מקום שכם להתפלל על בני יעקב כשיבואו להלחם בשכם. דאז לא ישאר מהעיר רק המקום לבדו וזה ביאור הקרא ד' אהבתי מעון ביתך ובזמן שאין שכינה רק מקום משכן כבודך שהמקום קדוש ואין ארון ואין שכינה וכמו שאמרו תלפיות אפילו בשעה שהוא תל כל פיות פונים אליו ודו"ק:
יד[עריכה]
וה' אמר אל אברם כו' שא נא עיניך וראה מן המקום אשר אתה שם אתה שם צפונה ונגבה וכו' וימה כי את כל כו'. ע"ד דרש יתכן כי אמר לו כי מן ארץ הקדושה נבראו כל גבולות הארץ וכמו דאיתא ביומא נ"ד וזה מרכז העולם ולכן נתנה לאברהם מרכז היצורים ותכלית הנבראים וכן איתא בזוה"ק ורזא דמלא לך לך דהא קב"ה כו' כד מטא לגוי נקודא דאמציעותא דישובא כו' כו' ותקיל וידע דהא כמה מההיא נקודא אמציעותא דישובא מיניה אשתיל כולי עלמא לכל סטרויא. הכי נמי ידע דהא חילא דשרי עלה מתמן נפקו כל שאר חילין דממננן על כל סטרי עלמא עיי"ש והבן וזה כוונת הפסוק כי מן המקום אשר אתה שם נבראו צפונה כו':
אחרי הפרד לוט מעמו. במדרש ר' יודא אמר כעס היה לאבינו כו' בשעה שפירש לוט כו' ר' נחמיה אמר כעס היה לו להקב"ה בשעה שהיה מהלך עמו לוט כו' ויתכן דפליגי בהא דפליגי בפרשה מ"ב אם כל מקום שנאמר אחרי הוא סמוך או הוא מופלג דלמ"ד אחרי מופלג ולא דיבר עמו הקב"ה תיכף זהו כר' יהודא דכעס היה על אברם משום שפירש ממנו לוט ולא נתיחד הדיבור אליו אבל למ"ד אחרי סמוך הוא כר' נחמיה דכעס היה עליו בשביל שהיה מהלך עמו לכן כיון שפירש דיבר עמו תיכף וזה אמת וכן פליגי במד"ר שמות פ' ט' אם ויפלא שבעת ימים אחרי הכות ד' את היאור היה סמוך או מופלג יעוי"ש היטב:
טו[עריכה]
שא נא עיניך וראה כו' לך אתננה ולזרעך. הענין שארץ ישראל מקודשת מכל הארצות והיא תחת השגחת השי"ת ואף בשעה שהיא תחת ידי זרים בכל זה לא בטלה קדושתה וכן היה בימי אברהם שד' נתן לו את הארץ אף שכנעני היה אז בארץ ועבור כברת ארץ נתן ד' מאות שקל בכ"ז היה הארץ נתונה אליו היינו שהיה קדושת השם שורה על הארץ ולא היתה עומדת תחת המזל ושרי מעלה וזה שאמרו שגם בימי אברהם לא עלתה ישיבת חו"ל מן המנין לענין עשר שנים שלא ילדה יעוין יבמות ס"ג לכן אמר אעפ"י שלמטה בארץ אינך רואה מאומה במה נתונה לך כי הכנעני עדיין קשור בה ככלב ויונק שדיה בכל זאת שא עיניך למעלה להתבונן על רוחניות בהשגחה וההנהגה וראה כי כל הארץ לך אתננה שגם לך היא נתונה והיא נתקדשה בקדושה שראויה לך ולבניך ועיין מש"כ בזוה"ק והבן:
כי את הארץ אשר אתה רואה לך כו' ולזרעך עד עולם. ייתכן כי הבטה בהפקר קונה (עיין סוף ב"מ) כיון שאינו קנוי לאחרים והנה הזכות שהיה לכנעני כו' היה רק קנין פירות וכמו שפרש"י ריש בראשית והגוף רוחנית הארץ הקדושה לא היה בזה קנין לשום אדם לכן אמר שזה יקנה בראיה בלבד ויהיה לזרעו עד עולם שאעפ"י שנכבשה הארץ קדושה ראשונה כו' וקדשה לע"ל ועל קנין הפירות שנתון להכנעני כו' בזה כיון שהוא תחת רשות אחר צריך מעשה כמו הילוך וזה לא יהיה לזרעו עד עולם שיטלו מהם וזה שאמר קום התהלך כו' כי לך אתננה דייק דוקא לך ומעט מצאתי מזה בכלי יקר: