אלשיך/דברים/ל

אלשיך דברים ל

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ח

ואתה תשיב כו'. אמר הוא יתברך הלא הגדתי לך את כל אשר יקרך מהיום עד אחרית הימים כי לא תתמיד בכשרון כי שתעשה את הרע וגם שלא תשוב בתשובה עד יבאו עליך כל הדברים הרעים שבקללה ואחרי כן תשוב על פתגם מעשה הרעה הבאה עליך מיראה ולא מאהבה ועם כל זה אשיב את שבותך וארחמך ואשיב אקבצך גם מהגלות הב' גם מהגלות הד' אם יהיה נדחך בקצה השמים משם אקבצך גם אז לולא שאמול את לבבך לא תגאל הגאולה השלימה ועתה בני הביטה וראה רעת הבלתי רואה את הנולד כי מי זה סכל ואין לב שידע לקיים בריאותו שלא יחלה ולא ישמר ויחלה על בטחון התרופה וההיקש בזה כי מי אשר יאמרו לו איזה תבחר ותקרב על עונך או תלך שבי וישכלך חרב אויביך וכל אשר לך יאכל עם אשר לא ידעת ומרעה אל רעה תלך עד תשוב מעוניך ואז יושיבוך על כנך ובנים אחרים תוליד ובתים אחרים תקנה ונכסים תקנה או שטרם תבא אליך הרעה תשוב ותתקן מעשיך ותשאר שלו בביתך ורענן בהיכל בבניך ובנותיך אשר הולדת וארמנותיך ובתיך הטובים ומקנך וכל מקנה קנינך ופרי אדמתך ולא תורק מכלי על כלי ובגולה לא תלך הנה מי בער לא ידע כי טוב טוב הדרך האחרון מן הראשון כי הלא לא היה אלא כרועה עדר זולתו בשכר שחייב להצילן עד כדי דמיהן מדמי בעליהן והקשו בגמרא כי מה ירויחו בעלים ותרצו משום כושרא דחיותא שיותר חפצים בעלים בצאן שהורגל בהן מצאן אחרים שיקנה בדמיהן ומה גם עתה שישמח האיש במעשיו ובניו ובנותיו וכל קניינו אשר רכש מלאבד אלו וקנות כיוצא בהן ועל הדרך הזה יאמר למה תחטא ושבת ותהי' גולה ותאבד כל אשר לך ובניך ובנותיך כמה פעמים בבטחון כי באחרית הימים אחדש אתכם בכל טוב והלא טוב טוב לך כי מעתה טרם תגלה אתה בעצמך תשוב בתשובה וזהו ואתה תשוב כלומר מעצמך ולא על כי באה עליך הקללה ושמעת כי' ותרויח כי והותירך ה' אלהיך אותך בארצך בכל מעשה ידך בפרי בטנך כו' כי טוב אשר לך משתאבדם ותקנה זולתם וא"ת נא ישראל הלא בכל הייעודים האלה דברת אלינו בלשון יחיד ואתה תשוב כו' והותירך כו' שיורה כי על כל אחד ואחד ידבר והלא כמו זר יחשב היתכן שבשביל יחיד תפליא לעשות ככל הטובה הזאת אל תתמה על החפץ כי הלא ישוב ה' לשוש עליך כאשר שש על אבותיך כו' לומר כי כאשר באבות אחד היה אברהם ולא נמנע הוא יתב' מלהטיב לו וכן יצחק אחרי מות אברהם ויעקב אחרי מות יצחק היה יחיד גם הוא. כן ישיש ה' עליך על הדרך ההוא עם כל יחיד ויחיד:

או יאמר כי ישוב ה' כו' לומר אל ישיאך לבך היתכן ישא פניו הוא יתברך אלי אחרי שובו והלא אנוש כערכי אם אחטא לו פעם ושתים ומה גם אם אכעיסנו גם כעס בעבור הרעימו כי גם כי אבקש מחילה ממנו לא ישא פני אם לא מדי דברי בו זכור יזכור את אשר העותי פני נגדו ומעיו ירותחו ולא ידמו ומה גם מלך מ"ה הקב"ה כי אנוש רמה ירבה לפשוע לפניו היעלה על לב לעולם יעלה על רצון קונו לעולמי עד והלא אין לפניו שכחה וכאשר יבא לרחם עליו יהיו נגדו יתברך כל רוע מעלליו אשר פעל ועשה ויהיה ה' כאויב לו על כן אמר אל תחוש כי הלא ישוב ה' לשוב לשוש עליך לטוב עם שחטאת ושבת כאשר שש על אבותיך עם שלא חטאו מעולם ולא עוד אלא שיעלה הקב"ה עליך כאלו קיימת מצותיו ועשית זכיות אחר שתשוב מאהבה כל לב ונפש כמרז"ל במ' ריש לקיש אמר גדולה תשובה שזדונות נעשים לו כזכיות ומסקינן שהוא כששב מאהבה וז"א כי תשמע כו' לשמור מצותיו וחקותיו אימתי תחשב כעושה כל מצות אלו וזכיות אלו כי תשוב אל ה' כו' וזה בהיות בכל לבבך ובכל נפשך שהיא מאהבה ומה גם באומר אל ה' ולא אמר עד ה' שהוא יותר בלי ספק:

יא

כי המצוה הזאת כו'. ראוי לשית לב איזו מצוה היא שאם היא מצוה פרטית מה נשתנית מכל השאר שהיתה בה חששה שבשמים או מעבר לים הוא ורז"ל פירשו שהיא השגת חכמת התורה אך הלשון יורה יותר על מצוה פרטית. ועוד איך היה עולה על לב שהיתה שום מצוה נפלאת ורחוקה או בשמים או מעבר לים והוא אצלם מקובלת בפניהם. ועוד אומר בפיך ובלבבך שהל"ל בלבבך ובפיך לעשותו והיו כסדר מחשבה דבור ומעשה. ועוד כי עד כה דבר בלשון נקבה ואח"כ בלשון זכר באומר הדבר ובאומר לעשותו. ועוד אומר ראה נתתי לפניך כו' איך יקושר אל הקודם ולמה מחלק לשנים החיים והטוב וכן המות והרע. ועוד כי גם הצדיקים לא יבצר מהם כי גם המותה לחסידיו. ועוד אומר אשר אנכי מצוך כו' שהוא אמור למעלה כמה פעמים וכן ענין ואם יפנה לבבך כו'. ועוד אומר העדותי כו' החיים והמות נתתי לפניך הלא נאמר למעלה. ועוד אומר ובחרת בחיים למה לא נאמר למעלה סמוך אל אומר ראה נתתי לפניך כו'. ועוד אומר הברכה והקללה שגם החיים והמות ברכה וקללה המה. ועוד כאשר אמר ובחרת בחיים הל"ל ובחרת בברכה. ועוד אומר למען תחיה אתה וזרעך איך תחיייב טובת זרעו מהיותו בוחר בחיים. ועוד אומר לאהבה כו' שכבר נאמר פעמים אין מספר. ועוד אומר כי הוא חייך ואורך ימיך לשבת כו' שנראה שתכלית חיותו ית' חיינו הוא לשבת על האדמה ואינו כן כי אם שבת על האדמה אחד מהייעודים אשר החיים ואורך ימים גדולים ממנו ועוד כי החיים ואורך ימים הם בעולם הבא אחרי תום שבת על האדמה:

אמנם הנה ארז"ל כי אומר כי המצוה הזאת אשר אנכי מצוך היום לא נפלאת כו' על התורה ידבר והלא כמו זר נחשב על פשט המקרא כי הלא טבע הלשון יורה כי על מצוה פרטית דסליק מנה ידבר ולא על כללות התורה אך אחשבה לפי דעתם כי מקרא שכתוב קודם לפסוק זה על התורה ידבר והוא שאומר כי תשמע בקול ה' אלהיך לשמור כו' הכתובה בספר התורה כו' והענין כי אחרי אמר למעלה ואתה תשוב כו' שמבטיח לומר שלא יבצר מישראל מלשוב עד ה' וע"י כן והותירך כו' אמר אח"כ אל תתמה על מציאות התשובה שאמרתי שתעשו כי הנה מייעצך תכין לך דרך שתדע בודאי שיכנע יצרך ותשוב עד ה' בלי ספק והוא כי תשמע בקול ה' בלי ספק כי תשוב כו' לומר כי תלך לבית המדרש שאז תשמע בקול ה' אלהיך כי השומע תורה בבית המדרש מרבו כשומע מפי השכינה כנודע וגם שיהי' הלימוד בכונה כדי לשמור כו' הכתובה בספר הזה אז ע"י כך אמרתי כי תשוב אל ה' אלהיך בכל לבבך בשני יצריך והוא כנודע מרז"ל כי אם פגע בך מנוול זה משכהו לב"המ אם אבן הוא נמוח כו' וע"פ דרך זה יהי' מז"ל שאומרים כי המצוה הזאת על התורה הנזכר ידבר אך לבל יתפרש אומר המצוה רק על מצות פרטית יתכן כי על התשובה הנזכר למעלה ידבר אלא שמדבריהם נקח כי פסוק כי תשמע כו' על התורה ידבר שעל ידה תמשך התשובה כמדובר ונאמר כי כהתימו לומר שע"י לימוד התורה בב"המ יכנע היצ"הר ותבא התשובה אמר כי המצוה הזאת כו' כאשר אמרתי לך שעל יד הלימוד יכנע יצרך ותשוב אל יפלא עתה בעיניך נצוח את היצ"הר באמור ומה אם טרם אחטא גבר עלי והחטיאני ומה יעשה אחר שהחזיק בי והוא בעל הבית כי ישתרר עלי גם השתרר ולא אוכל לו ומה גם כי כח רוחני הוא ואני חומר עכור לעמוד נגדו על כן אפשר יעלה על לב איש צריך כח אלהי רוחני מן השמים להתאזר נגדו ואם הכח ההוא נתנו יתב' למטה לארץ לא לנו הוא ומי יתן ידענו ונשלח אחר חכם חרשי' אשר לו הכח ההוא מסוף העולם ויודיענו. על כן אמר המצוה הזאת היא התשובה לא נפלאת הוא ולא רחוקה היא וע"י מה שאמרתי לא נפלאת היא כי לא בשמים היא לאמר כו' ומה שאמרתי ולא רחוקה היא הוא כי לא מעבר לים היא לבקש היודע הנצוח ונעשנה כי קרוב אליך הדבר מאד שהוא הלימוד בב"המ שאמרתי לך לעמוד נגד יצרך. שהוא אם פגע בך מנוול זה משכהו לב"המ וז"א בפיך שהוא הלימוד וע"י כן יטהר לבבך ממחשבות רע ויטפל בטוב לעשותו בפועל ואמר קרוב לשון זכר וכן אומר לעשותו ולא אמר לעשותה על שאינו חוזר אל המצוה האמורה למעלה כי אם אל הלימוד כמדובר העוזר להכניע היצר הרע ועי"כ תעשה התשובה היא המצוה האמורה למעלה והיא כי ע"י עסק התורה נעשה בזכות התורה סניגור הוא קדוש המכניע את היצר הרע ומאליה תבא המצוה שלמעלה היא התשובה:

טו

ראה נתתי לפניך כו'. הנה ללמד דעת את העם בא אלהים והוא כלל מאמר התנא באומר אל תהיו כעבדים המשמשים את הרב על מנת לקבל פרס כו' ולסלק טעות צדוק וביתוס אשר עלה על לבם הזונה כי הי' דעת התנא לשלול שכר ועונש חלילה ולו חכמו ישכילי כי יש יש שכר טוב לע"הב ופירות בעולם הזה אלא שטוב לגבר יעבוד את קונו מאהבתו אותו ולא מאהבת שכר ויבטח שבעל מלאכתו כי נאמן הוא לשלם שכרו. וזה ענין המקראות אמר ראה נתתי לפניך היום את החיים של עולם הזה על יד קיום התורה כאומר למען תחיון ובאתם וירשתם כו' וריבה האת גם טוב העולם הבא הוא זולת החיים יש טוב ושפע תענוג כי מציאות החיים הם טפלים לאושר התענוג והוא יקרא טוב באמת. ואת המות שבעולם הזה וריבה האת גם אל כריתת הנפש משורש חייה ואת הרע שהוא ייסורי העולם וריבה האת את הרע שאחר המות הוא ייסורי גיהנם ואמר ראה נתתי לפניך היום את החיים הם חיי העוה"ז ואמר ואת לרבות חיי העוה"ב הנאמרים בתורה ברמז ואת הטוב שבעולם הזה ובמלת ואת רמז של העולם הבא ואת המות של העולם הזה ובאת של העולם הבא ואת הרע ויסורים כל העולם הזה ובאת רמז של העולם הבא אך כל זה הוא שנתתי לפניך לבד. אך אשר אנכי מצוך היום הוא של תעבוד מיראת המות והרע או לאהבת השכר רק לאהבה כו' שתעבדנו מפאת אהבה לבד ללכת בדרכיו כו' למה שהם דרכיו יתב' ולמה שהם מצותיו וחקותיו ולא שתטעה חלילה לומר שאין עונש או אין פרט. או שאם תעבוד שלא על מנת לקבל פרס שלא יתנוהו לך. כי אם שאתה תעשה את שלך ואז הוא ית' יעשה את שלו ויוסיף לך אז יותר כי הלא בעשותך מאהבה מאליו ימשך לך שוחיית ורבית כו' גם שלא תעשה למען זה וירמוז בני חיי ומזוני שהמה כללות אושר העולם הזה ועל חיי אמר וחיית ועל בני אמר ורבית ועל מזוני אמר וברכך כו' וגם שלא תעשה ליראת העונש לא שיבצר ממך אם תעשה את הרע כי אם יפנה לבבך כו' הגדתי כו' כלומר איני מגיד ומקלל כי אם מגיד אשר יהיה מעצמו נמשך מאשר לא טוב תעשה וענין הכתוב דע כי אם יפנה לבבך מלהרהר במצותי ימשך שלא תשמע שלא תאבה לשמוע ומן העדר השמיעה ימשך לך שונדחת שתהיה נדחה ונבוך באמונת ה' ותמשך להיות משתחוה וזהו והשתחוית ומזה תבא לעבד' בקרבנו':

יט

העדתי בכם כו'. אחרי אומר לאהבה כו' וחיית ורבית כו' הפך אשר יפנה לבו שיאבד אמר ומה נאמר אם יגיע לצדיק כמעשה הרשע כי לא ייטיבו לו מן השמים לז"א הנה העדותי בכם היום את השמים ואת הארץ שהוא אמת כי אם תטיבו דרככם החיים האמתיים והמות של עולם הבא נתתי לפניך שהם שכר ועונש של עולם העליון וכן הברכה שבפרשת כי תבא וכן הקללה שהם טובות ורעות של עולם הזה אך שמע בקולי ואל תשית לבך אל הברכה והקללה של עולם הזה כי אם אל החיים והמות של העולם הבא ואם תהיה צדיק הרבה ולא תתברך בעולם הזה כי אם יהיו לך יסורין אל תקוץ באמור הלא ייעד לנו הוא יתב' ברכות בעולם הזה זולת הטוב והחיים של עולם הבא ולמה אינם אתי. כי הנה זאת עצתי כי ובחרת בחיים הם החיים מהעולם הבא הנקראים חיים סתם. ולא בברכה של עוה"ז אומר וזה תעשה למען תחיה אתה וזרעך והוא כענין מז"ל אם קבלו האבות פירות מעשיהם בעולם הזה מה הי' נשאר לבניהם אחריהם באמור משה זכור לאברהם כו' וכמה דורות שאכל זכות אבות וזה יאמר פה מה שלא תאכל פירות בעוה"ז יסכון לך למען תחיה אתה וזרעך כי פירותיך יועילו לזרעך ומה שאמרתי שתבחר בחיים לא שתעבוד לאהבת החיים רק לאהבה את ה' אלהיך מהדרג' אל הדרגה עד גדר שמע בקולו היא השגת רוח הקדש כמאמר ר' פנחס בן יאיר זהירות מביאה לידי זריזות כו' עד אומר מביאה לידי רוח הקדש. וע"י כן ולדבקה בו כי הוא חייך. וזה בג' זמנים א' כי הוא חייך בעולם הזה ואורך ימיך בעולם הבא עולם שכלו ארוך לשבת על האדמה אחר התחיה פה. וזהו אשר נשבע ה' לאבותיך כו' לתת להם שהוא כמז"ל שהוא אחר התחיה כי בעולם הזה לא ניתנה הארץ להם רק לזרעם וזה ארז"ל בחומר לך ולזרעך אתן וזה יכוין פה שיזכו בניהם עמם בארץ. ושעור הכתוב מה שאמרתי ובחרת בחיים לא שתעבוד בשביל החיים כי אם לאהבה כו' אך החיים על ידי דבקה בו בעבדך אותו מאליו ימשכו לך כדבר טבעי כי הוא יתב' אשר דבקת בו הוא חייך עודך בעוה"ז כי הצדיק להיותו דבק בו יתב' יקרא חי בעוה"ז הפך הרשע וכמז"ל על פסוק ובניהו בן יהוידע בן איש חי ואורך ימיך בעוה"ב אחר המות וגם לשבת על האדמה אחר התחיה בגוף ונפש עם אבותיך כמדובר:

לא

וילך משה וידבר כו'. הנה אומר וידבר היה מספיק ולא יאמר ויאמר פעם ב' טרם ידבר דבר בנתים וגם שינוי הלשון דבור ואמירה. ועוד מה זו הודעת היותו בן ק"כ שנה ושלא יוכל עוד לצאת ולבא. ועוד כי אשר לא כהתה עינו ולא נס ליחה גם אחר מותו איך ולא יוכל עוד לצאת ולבא וגם אומר וה' אמר כו' מה צורך לאומר פה ומה גם ידוע היה להם. ועוד שאחר אומר ה' הוא עובר לפניך איך יאמר בסוף הפסוק יהושע הוא עובר לפניך כו' וגם אומר כאשר דבר ה' הוא מיותר. ועוד שאחר אומר הוא ישמיד את הגוים כו' למה חזר ואמר ועשה ה' להם כו' אשר השמיד כו' ולמה ישלש ואמר ונתנם ה' לפניכם. ועוד אומרו חזקו כו' אם הוא ית' ישמיד הגוים מה צורך אל חזוקם וגם סוף הפסוק בלשון יחיד:

אך יאמר כו' הנה למעלה כינסם אליו ואמר אתם נצבים היום כו' ופה הלך הוא אליהם לז"א מה שוילך משה ולא הקהילם אליו הוא על כי וידבר את הדברים האלה שהוא מה שנוגע ממנו ואליהם שהוא בן מאה ועשרים שנה כו' וענין דברו על לב יהושע ועל כן יאות וילך הוא אליהם כי אין שלטון ביום המות משא"כ למעלה שהיה כדי להעבירם בברית ה' וז"א למעלה אתם נצבים לפני ה' שהוא על הנוגע אליו ית' וע"כ אתם נצבים לפניו כי הלא לעברך בברית ה' כו' אך עתה מה שילך משה אליהם הוא להיות הדברים אליהם שהוא בן ק' כו' באופן שאומר וידבר אין הענין להגיד מה שידבר רק לאמר ומההליכה היתה למה שדבר הדברים האלה אך אח"כ מתחיל ואמר ויאמר כו' והוא כי בא בלשון חבה לדבר ולומר על לבם לאמר אל יצר לכם על פרידתי לא מצד עצמי ולא על עצמכם על הרגע אל עצמי אל תחשבו כי חסרו מימי על מי מריבה כי אינו כן כי הלא בן ק"כ שנה אנכי היום כי היום הושלמו הימים ק"כ שלימות כי כן ימלאו ימי הצדיקים שנים שלמים מיום ליום וידוע היה לדור דעה כי זה קצבת ימים כד"א בשגם הוא בשר והיו ימיו ק"כ שנה וארז"ל בשגם הוא משה בגימטריא ומדת ימיו ק"כ שנה ומה שענש אותי הוא ית' אינו לקצר ימי רק שלא אוכל עוד על פי גזרתו להיות המוציא והמביא את ישראל וז"א לצאת ולבא וזהו אומרו לכן לא תביאו כו' ובכלל דבריו באו' עוד כיוון כי הגיע יום ממשלת יהושע ואין מלכות נוגעת בחברתה אפילו כמלא נימא ואם תצטערו עליכם שאינו נכנס לפחות לעבור את הירדן כי ביום הזה האחרון לא יבצר ממנו עבור את הירדן אשר לפנינו ותהיה הארץ נוחה ליכבש בזכותי זה א"א כי וה' הוא ובית דינו אמר אלי לא תעבור את הירדן הזה וש"ת היתה שכינה עמי ובעברי היה ה' עובר ולא על יד מלאך ככל היד החזקה אשר עשה משה לדחות המלאך בבואו לפני ישראל אך לא כן עתה ע"י יהושע לז"א ה' אלהיך בעצמו הוא עובר לפניך הוא ישמיד כו' ואשר תראו כי יהושע הוא עובר לפניך לא יבצר על ידי כן מעבור הוא יתברך כי הלא הוא כאשר דבר ה' באומר ה' אלהיך עמך המעלך מארץ מצרים או כאשר דבר ה' ע"י שאמרתי ליהושע עיניך הרואות את כל אשר עשה ה' אלהיכם לשני המלכים האלה כן יעשה ה' לכל הממלכות אשר אתה עובר שמה לא תראום כי ה' כו' הוא הנלחם לכם או מה שהוא עובר הוא כאשר דבר ה' כי הוא יעבור והוא ינחיל שהוא לחלק הנחלה אך הכבוש לה' הוא ולרז"ל שאומר ינחיל הוא על הכבוש יאמר מה שהוא עובר הוא כאשר דבר ה' שאמר והוא ינחיל אותם את הארץ אשר תראה כי אומרו אשר תראה הוא מיותר אך הוא כי זכות ראייתך אותה יעשנה נוחה ליכבש נמצא שעדיין זכותי עומדת לכם כאלו אני עובר ממש ובזה מדבר על לבם בל ידאגו על הפרדו מהם והנה היותו יתברך עושה המלחמה ואפשר שנותן חרב איש באחיו וכל העם נצבים אך לפשוט החללים או שהוא יתב' מכניע מזלם וישראל הורגים עם הרוג על כן אחר אומרו ה' הוא עובר כו' אמר על יעלה על לבבכם שהוא יתברך יהרגם או יתן חרב איש באחיו ואיש ברעהו כ"א ועשה ה' להם כאשר עשה לסיחון ולעוג שהוא הכניע מזלם וישראל הכום כמאמר הכתוב בסיחון ויכהו ישראל לפי חרב ובעוג ויכו אותו כו' כי אם שישראל הכום אליו יתברך יתייחס הדבר וזהו אשר השמיד אותם כי הכניע מזלם וניתן להם כח להכותם וש"ת למה לא יעשה בדרך האחרת לז"א ונתנם ה' לפניכם ולא יהרגם הוא שלא בפניכם כאשר עשה בימי חזקיה או כדרך אסא הלא הוא למה שועשיתם אותם ככל המצות שתעשו המצוה בידיכם של לא תחיה כל נשמה ויהיה לכם הזכות הלזה:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.