הרחב דבר/דברים/ל

הרחב דבר דברים ל

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

והיינו דברי ירמי׳ הנביא ד׳ בבאור. אם תשוב ישראל וגו׳ אלי תשוב ואם תסיר שקוציך מפני ולא תנוד ונשבעת חי ה׳ באמת במשפט ובצדקה. והתברכו בו גוים ובו יתהללו. כי כה אמר ה׳ וגו׳ נירו לכם ניר ואל תזרעו אל קוצים וגו׳ פן תצא כאש חמתי ובערה ואין מכבה מפני רוע מעלליכם. ביאור המאמר. ירמי׳ הזהיר את ישראל שבדורו אם ירצו לשוב יהי׳ דווקא אלי. פי׳ מאהבת ה׳ ולא מאהבת עצמו היינו יראת העונש. ואם תסיר שקוציך מפני ולא תנוד. לא יהי׳ באופן שהוא מתנודד ואינו בטוח שיעמוד לעד אלא תהי׳ מאהבה ואז לא תנוד. ופי׳ עוד עד היכן יגיע כח התשובה עד ונשבעת חי ה׳ באמת וגו׳. ומבואר יפה לעיל י׳ כ׳ עפ״י חז״ל. ופי׳ הנביא טעם על אזהרה שלו שהיא לא מחקי התשובה שמתקבלת אפי׳ היא מיראה כמו שאמר הושע הנביא שהי׳ קודם ירמי׳. ואמר שובה ישראל וגו׳ כי כשלת בעונך. ומפרש הגמ׳ ביומא דפ״ו ב׳ שהוא מיראה. ע״כ פ׳ כי כה אמר ה׳ וגו׳ והענין שנבואה זו אמר ירמיה סמוך לשתי שנים אחרונות שלפני חרבן בהמ״ק. ואי׳ בגיטין דע״ט צדקה עשה הקב״ה עם ישראל שהקדים שתי שנים לונושנתם שאלמלי ישבו כל משך ונושנתם בארץ לא נשתייר ח״ו מישראל שו״פ. וביומא שם אי׳ עוד גדולה תשובה ומע״ט שהוא כתריס בפני הפורענות. וע״כ מיירי אפי׳ מיראה דאלו מאהבה לא שייך כתריס שהרי עונות נעשים כזכיות שנא׳ ועליהם חיה יחיה ואין מקום לפורענות אלא אפי׳ מיראה מכ״מ א״א שיגיעו היסורים בשעת תשובה. מעתה יפה הזהיר ירמיה בזמנו בשם ה׳ נירו לכם ניר ואל תזרעו אל קוצים רוצה אני שתחרשו לבבכם רק באופן שלא יגדל מזה קוצים. ומפרש עוד היאך יצא מזו החרישה קוצים פן תצא כאש חמת ובערה ואין מכבה וגו׳. היינו דתשובה זו כתריס שלא יחרב הבית בשנים אלו של תשובה. ואח״כ יעברו משך ונושנתם והתשובה תתנודד. ואז לא תהי׳ לכם תקומה ח״ו. ויהי׳ הניר בשביל גידול קוצים. ע״כ אם תשובו יהי׳ דווקא אלי מאהבה ולא תנוד לעולם. וזהו דבר ה׳ כאן. כי תשוב בכל לבבך ובכל נפשך מאהבה:

וזהו שהתגעגעו בני קרח בזכרם תענוג אהבת ה׳ בעת עליית ישראל ברגל לעזרה ואמרו (תהילים מ״ב:ה׳) צמאה נפשי וגו׳ מתי אבא ואראה וגו׳ אלה אזכרה ואשפכה עלי נפשי כי אעבור בסך [בשעה שעלו מירושלים לעזרה היו כ״כ מרובה המון ישראל כחולות עד שלא היו יכולים לרוץ לעזרה. אלא עברו בדוחק והיו הרגלים כמו בסך. מבלי יכולים לפסוע פסיעה גסה ולא במרוץ. והיינו שמוסיף בלשון] אדדם עד בית. [כמו המדדה הוא קופץ לאט] בקול רנה ותודה המון חוגג [בשעה שהיו הולכים בדוחק מה עשו אז המון חוגג היו מעוררים את אהבת ה׳ בקול רנה ותודה] ועתה בזכרי תענוג רוחני זה שחסר לנו בגלות. נשפך עלינו נפשנו. ואמר כמו שרוצה לנחם א״ע ולהשקיט את המית לבבו. מה תשתוחחי נפשי וגו׳ כי עוד עודנו ישועות פניו. [עוד יבא עת שתשוב ותזכה לזה] הוסיף להתגעגע באופן אחר אלהי עלי נפשי תשתוחח [לא על ה׳ הנני מתרעם חלילה שהסיר ממנו תאות נפשנו. אלא על עצמי הנני מתרעם. על מה שאינני משיג אהבת ה׳ ומחסר את נפשי מהנאה זו]. ע״כ אזכרך מארץ ירדן [בשעה שהנני בארץ ירדן. אע״ג שהיא ארץ מבורכת. מכ״מ אזכרך שחסר ממני תענוג הרוחני שהי׳ לי בהיותי בא״י] וחרמונים מהר מצער [שידוע שחרמון הוא שבעה מטל ברכת ה׳. עד שאמר הנביא כטל חרמון שיורד על הררי ציון. ששם באמת לא הי׳ בטבע טלי ברכה כמו בחרמון. עד שצוה ה׳ את הברכה. ואמר כאן שחביב עלי טל חרמון שירדו על הר מצער נגד הר חרמון עצמו. וביאר התרעומות על עצמו] שהרי תהום אל תהום קורא לקול צנוריך [כבר ביארו חז״ל בתענית פרק א׳ ע״ז המקרא. אין טפח יורד מלמעלה עד שעולה שני טפחים מלמטה. והמשילו חז״ל מיטרא בעלה דארעא. אשר בשעה שהוא מעורר את התאוה מתעוררת היא לנגדו במדה מרובה ממנו. והנה אם הוא כן בדומם. אף כי בנפש הישראלי שאם היינו מעוררים את האהבה כראוי. הי׳ מתעורר מלמעלה. או להיפך. שאם הי׳ הקב״ה מעורר אהבתו אלינו. היינו גם אנחנו מתעוררים להשיג אהבה. אבל לא כן הדבר. הרי] כל משבריך וגליך עלי עברו [כל מאורעות שבעולם שהן כגלי הים עצבוני ויעכרוני. ואינני מוצא בי רוח השמחה לאהבת ה׳]. יומם יצוה ה׳ חסדו ובלילה שירה עמי תפלה לאל חיי ביאר עיקר תפלתו ומה הוא מבקש שיצוה ה׳ לשפוך עלי חוט ש״ח. היינו התעוררות של מעלה. ובלילה שירה עמי הוא שקידת התורה בלילה כדאי׳ בע״ז ד״ג כל הלומד תורה בלילה חוט של חסד משוך עליו ביום שנא׳ יומם יצוה ה׳ חסדו ובלילה שירה עמי. תפלה לאל חיי. היינו שאחר שלמד בלילה משוך עליו חוט של חסד שמתקבל תפלתו ביום. והוא בקשה שיעזרני ה׳ ללמוד בלילה בחשק נמרץ עד שמחמת זה תתעורר האהבה מלמטה כטבע התורה . וכהבטחת התורה כי קרוב אליך הדבר מאד בפיך. ומחמת זה תתעורר אהבת ה׳ אלי]. וע״ז מסיים עוד הפעם להניח המית נפשו מה תשתוחחי נפשי וגו׳ ישועות פני ואלהי. [הוסיף כאן לומר שישועה זו שאנו מקוים תהי׳ כ״י ישועה לאלהי׳ ג״כ. שהרי גם שכינה מצטערת כ״י בשעה שחסר תענוג זה מבניה]:

· מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.