משאת המלך/בראשית/טז
ג[עריכה]
מקץ עשר שנים לשבת אברם בארץ כנען (טז ג)
פרש"י מקץ עשר שנים מועד הקבוע לאשה ששהתה עשר שנים ולא ילדה לבעלה חייב לישא אחרת. עוד פרש"י לשבת אברהם בארץ כנען מגיד שאין ישיבת חו"ל עולה לו מן המנין, לפי שלא נאמר לו ואעשך לגוי גדול עד שיבא לא"י. והרמב"ן השיגו דישיבת חו"ל אינה עולה לשום אדם בעולם, וביאר דלכך נותנים עשר שנים מזמן ביאתו לארץ אולי בזכות הארץ יבנו, וכן עשו אברהם ושרה אמנו מעת בואם שם, ע"ש.
ויש להעיר לשיטת הרמב"ן דזכות הארץ היא זאת דמהניא להפקד בבנים, א"כ מפני מה לא הלך אברהם לאר"י עוד לפני שנצטווה ע"י השי"ת ותועיל לו זכות הארץ, ואולי ידע אברהם שסופו להצטוות על כך ולכן המתין ולא עלה לאר"י שלא להפסיד המצוה [וכעין דמתרצין דלכך נמי לא מל עצמו קודם הציווי]. גם יתכן שלא רצה לבטל כיבוד אב כל זמן שתרח היה בחיים, וכבר הזכירו חז"ל ענין זה דכבוד אב דתרח.
אמנם א"צ לכל זה, אלא דנראה פשוט דהמבואר מכאן דאין עצם ישיבת אר"י מועילה להפקד וע"ד ענין סגולי, אלא שמצות ישיבת אר"י היא דמהניא להפקד, וא"כ פשוט דכל זמן שלא נצטווה בלך לך ציווי ישיבת אר"י, לא תועיל לו ישיבת אר"י, [והגם דיש מצוה בדבר וכמו שקיים אברהם אבינו כל התורה אף שלא נצטווה בדבר, מ"מ שפיר י"ל דלא מהניא להפקד אלא קיום הציווי בלבד].
ספרי משאת המלך מונגשים לציבור לשימוש אישי לעילוי נשמתו הטהורה של המחבר הגאון רבי שמעון משה ב"ר יהושע זליג דיסקין זצ"ל.
הזכויות שמורות לבני הגהמ"ח יבלחט"א