אלשיך/בראשית/טז
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
א[עריכה]
ושרי אשת אברם וכו'. הנה אומרו אשת אברם הוא מיותר כי מי לא ידע שאשתו היא. ועוד אומרה עצרני הלא עקרה היתה. ואיך תאמר עצרני שמורה כי ראויה היא אלא שעצרה מלדת. וגם מלת נא מיותרת. אך הנה כתבנו למעלה מאמרם ז"ל (ב"ר פ' מ"ד) שאמר לו הקדוש ב"ה עד דסנדלך ברגלך דרוך כוכבא. שהוא מושל על המזל. ולא המזל בו. ומעתה יכול להוליד אלא שמה שמאחר הוא למה שהזרע שהוא יתברך חפץ להוציא ממני הוא קדוש ואינו יוצא רק כמשז"ל (שם פ' מ"ו) קנמון אני מעמיד כו' כשבוטל יצרו. כשבוטלת תאותו כמפורש אצלנו פ' תולדות ופ' שמות וזה כתבנו שכיון באו' כה יהיה זרעך שלא יקוץ אם יתמהמה כי זרעו יהיו צדיקים באו' ברוב הימים. וכן כתבנו במקומות הנזכרים כי למען יצא יצחק מטיפה קדושה. הוצרך להטיל הזוהמא בהגר שיצא ישמעאל מזוהמא. וישאר הזרע יותר נקי לשרה להוליד את יצחק אחר המולו. ובזה נבא אל הענין. אמר ושרי למה שהיא אשת אברם בת זוגו ע"כ לא ילדה לו. כי הזרע העתיד לצאת לו ממנה לא עתה הוא. אך איננה נמנע ההולדה כי כבר נותן המזל תחתיו. ולה שפחה מצרית ראויה להטיל בה הזוהמא כעת ותאמר שרי הנה עד כה נחשבתי לעקרה. אך הנה נא שבישר ה' בזרע ודאי הוסר עקרותי. אלא שעצרני בלבד עד תזקין יותר ותתך זוהמתך. ע"כ בא נא כעת אל שפחתי. והטל בה הזוהמא אולי אבנה ממנה מעתה ולא תצטרך להאריך בזקנה להתיכה:
ה[עריכה]
ותאמר שרי וכו'. ראוי לשום לב אם הגר חטאה מה פשע אברהם בדבר שתמסור דין עליו. והנה ארז"ל (שם פ' מ"ה) כי מסירת הדין היה אילו אמרת הנה אנו הולכים ערירים. פקדני ה' גם אני אך לא שאלת כ"א על עצמך ונתנו לך. והנה א"כ למה תלה במה שהיתה קלה בעיניה הלא תלונה זו גם שלא תקל בעיניה ישנה. ועוד כי לפ"ז מה תקן באומרו הנה שפחתך בידך וכו'. ועוד מה בצע לשרה בהבריח אותה. ועוד מה שאלת המלאך אי מזה באת וכו'. האם יפלא מהמלאך מאין באה וגם היא מה חידשה לו באומרה מפני שרי כו' כי הלא היא הכירה כי מלאך ה' הוא כמ"ש ז"ל. ועוד כי הנה פרש"י והוא מרז"ל (שם) כי בכל אמירה היה מלאך בפני עצמו. ולפ"ז יקשה כי הלא מלאך הראשון לא צוה לה ולא חידש לה כלום כ"א ששאל אי מזה באת וכו' והשיבה לו היא מפני שרי וכו'. ומלאך אחר אמר לה שובי וכו'. ועוד למה המלאך השלישי אמר לה מרבוי הזרע והרביעי אמר לה מההריון והלידה ונהפוך הוא כי הלידה היא תחלה. ועוד למה היו ד' מלאכים וא' היה מספיק כי הכל ענין שליחות אחד. ועוד אומרו ותקרא שם ה' הדובר אליה וכו' והלא מלאכים היו הדוברים אליה ולא ה'. ועוד אומר אתה אל ראי כו' שיראו דברים משוללי הבנה:
אמנם הנה לכאורה אפשר לומר כי חששה שרי פן מה שהוקלה בעיניה היה כי אברהם אמר לה כי בולדה יקרא לו זרע. וע"כ אמרה הנה אנכי נתתי שפחתי. שהיתה שלי שפחת מלוג כמשז"ל (שם) נכנעת לי ואיך כאשר ותרא כי הרתה ואקל בעיניה. כלומר ואין זה כ"א שהבינה ממך כי זרעה נכון לפניך וא"כ אין לי תקוה. ע"כ חמסי עליך וישפוט ה' כו' כי לא התפללת עלי והיה מתקיים זרעך בי. אז השיב הנה שפחתך וכו' כי עדיין שפחתך היא ולא בשפחה יקרא לי זרע. ואם תעיז פניה לא ממני הוא ועשי לה הטוב והביאה למוטב. או יהיה כי אמרה הנה נתתי שפחתי בחיקך שבזכות זה אבנה ממנה. ואקל בעיניה ומכנסת בי קנאה ותחרות ואיך ע"י עון זה תמשך לי זכות לבנות ממנה. ע"כ חמסי וכו' שלא התפללת עלי ולא הייתי בא ליבנות על ידי תת אותה לך ואקל בעיניה ויקרני עון. ע"כ השיב לה אל תקנא ותרעסי ותחטא כ"א עשי לה הטוב וכו' לייסר אותה כגברת את שפחתה:
והנה על זכות אברם רצם הקב"ה להמציא לה ד' מלאכי המרכבה ושכינה עמהם. ולהיות' אשה ושפחה לא זכתה מדבר עמה השכינה מיד רק תעלה בהדרגה ראשונה תראה המלאך הקטן מד' רגלי המרכבה. ואחריו אשר למעלה הימנו עד הרביעי הוא הגדול שבהם. ואחר שהוכנה להשיג קו לקו. תדבר בה השכינה ע"י הכנת ארבעתן בהדרגה. וע"כ הוצרכו לדבר עמה ד' מלאכים שע"י דבור ממה כל אחד היתה קונה הכנה אל הקדושה והוא כי הארבעה מלאכים הם מיכאל גבריאל רפאל אוריאל. וידוע כי הקטן הוא מבחינת הדין הרפה היא אוריאל ורפאל בחינת רחמים וגבריאל בחינת גבורת הדין ומיכאל מבחינת החסד כנודע. והקטן היחל ויאמר לה הגר שפחת שרי כלומר הנה את שפחה והיא שרה וגבירה לה אי מזה באת מאיזה יחס באת שתגדלי עליה. ואנה תלכי שתקני שלימות יותר מבהיותך שפחה נכנעת לה. והן אלה דברי דין ורוגז מעין בחינתו אז הודת ואמרה הדין עמך כי מודה אני כי היא גברתי ולא תקל עוד בעיני הנה המלאך היה כלה ענינו והביאה למוטב שתכיר ערכה ואחר שהוכנה קצת ע"י הקטן בא רפאל שמבחינת רחמים. ואמר לה שובי אל גבירתך והתעני והיי תחת ידה כי תרממך ומזה עלתה אל המלאך גבריאל שלמעלה הימנו ואמר לה הרבה ארבה וכו' שהרבוי הוא מבחינתו כנודע ואח"כ עלתה אל דבר אליה המלאך מיכאל ובישרה על ההריון והלידה. וששמע ה' את עניה שהכל על צד החסד וגם הוא נתייחס לבשורה זו כי הוא אשר בא לבשר את שרה על הריונה כעת חיה ולשרה בן. ואח"כ דברה בה שכינה ותאמר לה והוא יהיה פרא אדם כו'. אז ותקרא את שם ה' הדובר אליה אתה אל ראי כו'. והוא כי עד כה דברו בה ארבעה מלאכים א' לא' והיתה רואה את כל מלאך הדובר אליה ואח"כ עתה שמעה והוא יהיה פרא אדם כו'. ולא ראתה את הדובר בה אז אמרה היה אינך מלאך כ"א אתה אל ראי שהוא רואה ואינו נראה. כי אמרה הגם הלום שהוא אשר היא הלום שהוא לפני עתה הוא מיכאל שדבר לי באחרונה. שהוא הגדול בהם זכיתי לראותי אחרי רואי את הקטנים ממנו. ואם גם זה הוא מלאך למה לא ראיתי אחרי רואי הגדול אך אינו כ"א שאתה אל ולא מלאך. או יאמר אתה אל ראי ולא מלאך כי הלא אין ספק שהשכינה פה כי הלא ארבע מלאכי המרכבה הנם פה כי הנה שלשה מלאכים נתוספו לדבר בי אמר הראשון ולמה הראשון לא דבר הכל אך אין זה רק שאראה ארבע מלאכי המרכבה ושאעל' בהדרגה למען אדע כי השכינה מעליהם פה. ושהיתה ההדרגה לשידבר בי השכינה אחרי כן. וזה אומרה כי הגם נוסף על הראשון כי כן טבע לשון גם לרבות ולהוסיף על הקודם וכן אחר הלום ממנו והלאה וגם עוד אחד ראיתי שהם שלשה אחרי רואי את הראשון ולמה הראיתי ארבעתן ולא הספיק האחד כ"א אחרי רואי את האחד ראיתי עוד שלשה. אם לא שאתה אל ראי שאדע כי אתה פה ושעל ידי הדרגתן זכיתי לשמוע מפיך עם שלא ראיתיך כי אתה אל ראי רואה ואינך נראה:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |